סרטן השד
התפרצות המחלה ודרכי הטיפול
מידע על סרטן השד
סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בעולם המערבי.
המחלה מתפתחת בעיקר בנשים מעל גיל חמישים והיא נדירה בגברים ונשים צעירות.
מקורו של סרטן השד מסוג קרצינומה הוא ברקמה המצפה את צינורות ובלוטות החלב שבשד.
אבחון המחלה
בדיקה עצמית ובדיקת רופא
היות שגילוי המחלה בשלביה המוקדמים מוריד באופן משמעותי את הסיכוי לתמותה מן המחלה, מומלץ לבצע בדיקת שד עצמית אחת למספר שבועות ובדיקה שנתית על ידי רופא גינקולוג או כירורג. בבדיקה יש לחפש סימנים חשודים המעידים על אפשרות של התפתחות סרטנית. סימנים אלה כוללים שינוי צורה באחד מהשדיים, הופעת גומות או בליטות, הופעת כלי דם, תזוזת הפטמה או הפרשות ממנה. בנוסף, על ידי מישוש ניתן לחוש בגושים בשד או בבית השחי.
אבחון על ידי בדיקת ממגורפיה
זהו צילום רנטגן של השדיים באמצעות מכשיר רנטגן מיוחד, הנקרא ממגורף. הבדיקה מבוצעת בעמידה. כל שד בנפרד מושם בין שתי פלטות תוך לחץ, ומצולם משני כיוונים: צילום מלמעלה כלפי מטה וצילום אלכסוני.
שלבי ההתפתחות של המחלה
- שלב 0: השלב הפרה סרטני - מצב שבו תאי האפיתל המצפים את צינורות החלב שבשד חודרים אל תוך הצינור וסותמים אותו (DCIS) Ductal Carcinoma in situ, גידול זה אינו שולח גרורות בדרך כלל, אך מהווה סכנה פוטנציאלית.
- שלב 1: התאים הסרטניים יוצאים מצינורות החלב - IDC (Infiltrating Duct Carcinoma), או מבלוטות החלב (ILC) ופולשים אל הרקמה התומכת. כך הופך הגידול לגידול פולשני. כל עוד הגידול בגודל של עד 2 ס"מ, ואינו פולש לנאדיות הלימפה ואינו דלקתי הוא מוגדר כשלב 1.
- שלב 2:
- חדירה של תאים סרטניים לנאדיות הלימפה הסמוכות לגידול הראשוני.
- גידול ראשוני בגודל של בין 2 ס"מ ל-5 ס"מ שלא חדר למערכת הלימפה.
- שלב 3:
- גידול ראשוני גדול מ-5 סנטימטר וגרורות במערכת הלימפה מאבדות את צורתן.
- גרורות באזורים הקרובים לשד, כגון קשרי הלימפה בבית השחי, הצלעות ושרירי החזה
- גידול ראשוני חודר את השד לכיוון בית החזה או העור.
- גידול ראשוני דלקתי
- שלב 4:
- גרורות סרטניות נמצאות באיברים מרוחקים מן השד כמו המוח, הכבד והעצמות.
גידול פולשני; הגידול יוצא מן הצינור ופולש לרקמות הסובבות את צינור החלב
דרכי הטיפול וההחלמה מהמחלה
סוגי הטיפולים בסרטן השד
הטיפול בסרטן השד אפשרי במספר דרכים: טיפול כירורגי (ניתוחי), טיפול קרינתי, טיפול כימותרפי, טיפול הורמונאלי וטיפול ביולוגי.
ההחלטה על השימוש בכל אחת מדרכי הטיפול, כטיפול בודד או כטיפול משולב, תלויה בשלב התקדמות המחלה ומצבה הגופני הכולל של המטופלת. כמו כן תלוי הטיפול בשילוב בין החלטת הרופא המטפל והעדפותיה של המטופלת.
טיפול בתרופות מקבוצת אנטי אסטרוגן- טיפול זה נמצא בשימוש רחב בנשים בכל הגילאים. תרופות אלה פועלות על ידי דיכוי תהליך קשירת האסטרוגן לקולטן שעל פני התא הממאיר (ראי הרחבה בהמשך). לדוגמא: טמוקסיפן, הקיים גם בשמות הבאים 'וולודקס' (Valodex), 'נולוודקס' (Nolvadex), ו'טמוקסי' (Tamoxi).
טיפול כימי (כימותרפי) - תרופות כימותרפיות הן תרופות המסוגלות לדכא את קצב צמיחת תאי הגידול. תרופות אלו ניתנות במספר דרכים:
א. טיפול יחיד - ניתן, לרוב, בשלביה המתקדמים של המחלה.
ב. טיפול אדג'ובנטי - טיפול מונע / משלים, המוסף לאחר ניתוח, במטרה להפחית את הסיכון להישנות מקומית של המחלה.
ג. טיפול ניאו-אדג'ובנטי - טיפול הניתן לפני הניתוח, במטרה להקטין את נפח הגידול שנכרת, ולצמצם את הסיכון להתפשטות המחלה במהלך הניתוח.טיפול ניתוחי - עיקר הלוחמה בגידול הסרטני תלויה ביכולת המנתח להסיר, עד כמה שיותר, מתאי הרקמה הסרטנית מהגוף. ניתוח כריתת הגידול מתוכנן על פי שלב התפשטותה של המחלה. הניתוח עשוי להיות כריתה של הגידול בלבד, כריתה של הגידול ובלוטות הלימפה שבבית השחי, כריתה מלאה של השד כולו או כריתתן של גרורות מרוחקות.
מחקרים בנושא סרטן השד
להלן מספר מחקרים בנושא:
מחקר הבודק צריכת תוסף תזונה DIM בקרב נשים הנושאות מוטציה בגן BRCA במטרה להפחית את סמיכות רקמת השד
תיאור המחקר
מחקר פרוספקטיבי הבודק את יעילותו של תוסף תזונה DIM בקרב נשאיות מוטציה בגן BRCA, בהפחתת צפיפות השד.
קיים מידע מצטבר, כי ירקות מצליבים עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות מחלה ממארת וביחוד להתפתחות של סרטן שד. בנוסף, ידוע כי קיים קשר בין מידת סמיכות השד לבין הסיכון לפתח סרטן שד.
תוסף המזון DIM, המוצע במחקר, מכיל את תמצית החומר הפעיל בירקות המצליבים. במחקר תוערך השפעת נטילת התוסף על סמיכות רקמת השד, באמצעות בדיקת ממוגרפיה ו-MRI שגרתיים.
קרינה מונעת לשד הנגדי לחולות סרטן שד שנושאות מוטציה BRCA 1/2
תאור המחקר
המחקר בודק גישה חדשה להורדת סיכון לסרטן בשד הנגדי, אצל חולות נשאיות שבוחרות לא להסיר את השדיים, ועוברות ניתוח וקרינה לצד המנותח. במסגרת המחקר יוצע לחולות נשאיות שמעוניינות בכך לקבל קרינה גם לשד הנגדי (הבריא) בו-זמנית עם הקרנת הצד המנותח. המטרה הינה לבדוק האם תוספת זו של הקרנות גם לשד הנגדי תוריד את השיעור הגבוה של התפתחות סרטן בשד זה בעתיד. אם גישה זו תמצא יעילה, היא תוכל להוות אלטרנטיבה להסרת שדיים מונעת אצל נשאיות.