העם הנוצרי

הנצרות היא אחת משלוש הדתות האברהמיות המרכזיות

הנצרות

הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על הנצרות הקדומה. הדמות המרכזית בנצרות היא יישו הנוצרי.‏ הנחשב בה הן למשיחיי שראל, והן להתגלות אלוהית ישירה בדמות אדם (מלבד הייחוס המשיחי לאישיותו). במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית , הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי במהלך התקופה הקולוניאלית משלהי ימי הבניים ועד אמצע המאה ה20, התפשטה הנצרות אל הקולוניות שהקימו הכובשים מאירופה ברחבי העולם וכיום רוב הנוצרים הם תושבי מדינות שמחוץ לעולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום כ-2.3 מיליארד מאמינים

הנצרות

הנצרות, על ענפיה השונים, רואה את האלוהות כמורכבת משלושה - האב (אלוהים), הבן (ישו, הנחשב לבן האלוהים) ורוח הקודש (מעין השראה של קדושה) - שהם אחד. תפיסה זו מכונה השילוש הקדוש. הנצרות היא דת דוֹגמטית, כלומר, במרכז הדת עומדים כמה עקרונות (דוֹגמות) שעל הנוצרי להביע את אמונתו המלאה בהם. קבלת העקרונות והצהרת האמונה בהם היא התנאי העיקרי להפיכתו של אדם לנוצרי. סטייה מעקרונות האמונה הרשמיים מכונה הרטיות (הרזיה או הרסיה, ביטוי לכפירה, מונח הקרוב למונח העברי "מינות"). ויכוחים על עקרונות האמונה היו הסיבה התאולוגית המרכזית לפילוגים שחלו בנצרות לאורך השנים.