אסטמה
מגישות : תהילה נחמן ואפרת שמש
אסטמה - (קצרת הנשימה או גנחת הסימפונות) - ההיבט הביולוגי.
ריר צמיגי הנקשר אל קנה הנשימה חוסם את הקנה ומקשה על הוצאת אוויר מהריאות.
התהליך המתרחש במחלת האסטמה הוא הגבלה של זרימת האויר לריאות לאור הגבלה של הייצרות של דרכי הנשימה כמו גם היוצרות של בצקת וגודש בדרכי הנשימה ויצירה עודפת של ריר.
התהליך הדלקתי עצמו המתרחש במחלת האסתמה משתרע מצינור קנה הנשימה (הטרכיאה) ועד לברונכיולים (הסמפונות) הסופיים בריאה, כאשר הדלקת קיימת בעיקר באזורים המכוסים בסחוס- כלומר בברונכים (הסמפונות, צינורות קני הנשימה המובילים לריאות). התגובה הדלקתית הזו קשורה ביתר רגישות של דרכי האוויר ומביאה לתהליך דלקתי כרוני אשר קיים במשך שנים אצל חולי האסתמה. על גבי תהליך דלקתי זה, יש החרפות הידועות כ"התקפי אסתמה".
עתים לפני התקף יש "סימנים" המבשרים את בואו, כגון תחושת עקצוץ מתחת לסנטר, תחושת חוסר נוחות בין השכמות או תחושה של פחד שלא ניתן להסבירו.
בעבר, במהלך השנים 1930–1950, נהוג היה להאמין כי אסתמה היא מחלה פסיכוסומטית אשר נגרמת ככל הנראה מסיבות פסיכולוגיות ואשר הטיפול בה צריך להיעשות על ידי פסיכואנליזה ו"שיחות ריפוי". לאחר מכן נצפתה תגובה טובה למרחיבי סמפונות למחלה, כאשר התפתחות תרופות כגון סטרואידים אשר מדכאות את פעילות תאי הדלקת המעורבים במחלה הביאה להבנה כי הבסיס למחלה הוא למעשה דלקת כרונית של דרכי הנשימה. באופן כללי, נהוג לציין כי אסתמה היא מחלה הפיכה, דהיינו היצרות דרכי האוויר היא הפיכה תחת טיפול ובין התקף להתקף. עם זאת, נמצא כי אצל מיעוט מן החולים, בעיקר אלו החולים באסתמה קשה, קיים תהליך לא הפיך המביא לשינוי או של קוטר דרכי הנשימה באופן בו יש היצרות לא הפיכה שלהם עם השנים.
החלק הכימי :
הונטולין או בשמו הלועזי סאלבוטאמול מקל על התקפי האסטמה.
הונטולין נקשר לקולטן של האדרנלין מסוג בטא2 וגורם להפעלתו. קולטן הינו חלבון שמצוי על קרום התא או בציטופלזמה שאליו נקשר הליגנד שהוא יון או מולקולה המסוגלים לתרום זוג אלקטרונים לא קושר ליצירת קשר.
- קולטני בטא-2 (β
2
receptors) - הרחבת סמפונות בריאות, הרפיית שריר חלק.
הפעלת קולטן זה בסימפונות גורם להרפית שריר חלק, הרחבת הסימפונות והקלה על הנשימה.
קולטני הבטא
הונטולין ניתן בדרך כלל ישירות לדרכי הנשימה (מתן מקומי), על ידי משאף או מכשיר אינהלציה. בדרך זו הוא משפיע כמעט מיד.
דרכי מתן נוספות הן בכדורים או בסירופ ומתן תוך ורידי בעירוי (מתן סיסטמי). מספר רב של חולי אסתמה לא מגיבים למתן סיסטמי, כמו כן שיטות אלו דורשות רמה גבוהה יותר של החומר בגוף ועקב כך גורמות ליותר תופעות לוואי ולכן הן פחות מתאימות לטיפול בהתקף האסתמה. שיטת השאיפה נחשבת לשיטה המקובלת והעדיפה ביותר.הקשר בין התופעה הכימית לביולוגית.
הוונטולין נקשר לקולטן של האדרנלין מסוג בטא -2 שמרחיב את הסימפונות בריאות ומרפה את השרירים וכך יש הקלה על הנשימה בצורה משמעותית ומיידית.