עבודה בהיסטוריה
מגישים: מיכאל פרימור, איתי תלמי, אורי זורניצר.
תאריך הגשה: 12-04-16
שאלת חקר: מהם הגורמים לעליית "היקיים" בעליה החמישית ומה הייתה השפעתם על התפתחות הישוב היהודי בארץ ישראל?
מבוא:
א"י התפתחה רבות לאחר העליות שקדמו לעלייה החמישית. בעלייה השלישית התפתחו ערים רבות כשהמוכרת ביותר היא תל אביב. העלייה השלישית גרמה למשבר כלכלי מהגדולים שידעה ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. בעלייה הרביעית עלו כ-70 אלף אנשים בעיקר ממדינות אירופה וארה"ב בגלל בעיות כלכליות ושינוי של חוקים וחקיקות חדשות. העלייה הרביעית גרמה לשינוי בחשיבה של היושבים בארץ, אלה החלו להשקיע בחינוך ופיתוח ענף החקלאות. בעלייה החמישית עלו בעיקר אנשים ממדינות אירופה בגלל קשיים כלכליים ופחד מהעלייה של המפלגה הנאצית. רבים מהעולים גם היו מבריטניה שכן הנציב העליון החדש בבריטניה התיר עלייה לא"י ועודד את הכלכלה הציונית. כרבע מן העולים היו מגרמניה ולכן העלייה נקראת "עליית היקיים".
הגורמים לעלייה
- עליית הנאצים לשלטון בגרמניה:
עלייתם של היטלר ומפלגתו לשלטון בגרמניה גרמה לזעזוע גדול בחיי היהודים בה והרעה את מצבם מבחינה חברתית וכלכלית. רוב היהודים בגרמניה הנאצית החליטו להגר מהמדינה. מרביתם היגרו לארצות המערב, בעיקר, לארצות-הברית ובריטניה, ולדרום-אמריקה, אך היו גם רבים שהחליטו לעלות לארץ ישראל. באוגוסט 1933 נחתם הסכם ההעברה בין הסוכנות היהודית לשלטון הנאצי, שתוכנו: המרת רכושם של היהודים הנאלצים לעזוב את גרמניה (לפי החוק הגרמני באותה תקופה, אם יהודי היה עוזב את גרמניה – היה רכושו מוחרם על ידי השלטונות), בסחורות גרמניות שתיוצאנה לארץ ישראל ולארצות שכנות. ההסכם, ששירת את שני הצדדים, נתן יד להמשך העלייה.
- התגברות האנטישמיות במזרח אירופה:
בחלק ממדינות מזרח אירופה חוגים רבים תמכו בהשקפות פשיסטיות ואנטישמיות ועובדה זו עודדה יהודים רבים במדינות אלו לעזוב למקומות אחרים.
- הפריחה הכלכלית בארץ:
הסכם ההעברה עם גרמניה וסכומי הכסף הגדולים שהביא היוו מנוף ונקודת מוצא לשיקום המשק הארץ-ישראלי לאחר המשבר הכלכלי שפקד את הארץ בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20. פרוץ המרד הערבי בשנת 1936 הרע שוב את המצב הכלכלי וגרם גם להיחלשות זרם העלייה.
- הנציב העליון החדש:
הנציב העליון הבריטי החדש, ארתור ווקופ, שנכנס לתפקידו בשנת 1931 וכיהן בו עד 1938 היה פרו-ציוני ונתן היתרי עלייה רבים, עודד את הכלכלה היהודית ואת היישוב הציוני באופן כללי.
- מדיניות ההגירה של ארצות הברית:
בשנת 1924 החליטה ארצות הברית לצמצם את ההגירה אליה, וגם בתקופת העלייה החמישית שעריה לא היו פתוחים לכל המהגרים, אלא רק לחלקם. בסך הכל היגרו לארצות-הברית מאז עליית הנאצים לשלטון ועד סוף שנות השלושים 95,000 יהודים מגרמניה. יהודים אחרים שעזבו את גרמניה היגרו ליעדים אחרים, ביניהם כ-62,000 איש לארץ-ישראל.
השפעתם של העולים לארץ הייתה רבה ומגוונת:
בשל היקפה הגדול של העלייה, הייתה תרומתה לגידול היישוב והתעצמותו הכלכלית והארגונית רבה. 180,000 העולים העלו את מספר אנשי היישוב ל-400,000 נפש בקירוב, קצת יותר מ-30% מכלל האוכלוסייה בארץ. זרימת העולים הייתה לכיוון הערים הגדולות. ההתפתחות העירונית תרמה להתפתחות ענפי התעשייה והמסחר.
חינוך, מדע, תרבות ואמנות:
העלייה החמישית הביאה להישגים רבים בתחום האמנות, התרבות, הפנאי והחינוך ושינתה את פניו של היישוב. עולים החיו מחדש את תיאטרון "הבימה" והיו בין מקימי התזמורת הפילהרמונית. כמו כן, רמת המחקר וההוראה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובטכניון בחיפה עלתה בשל הגעתם של בעלי מקצועות חופשיים רבים, ובהם פרופסורים. בנוסף לכך עלתה רמת הרפואה בארץ עם קליטתם של רופאים רבים. גם תרבות הפנאי ביישוב השתנתה. בתל אביב נפתחו מסעדות ובתי קפה רבים בסגנון אירופאי, בהיקף שלא היה נהוג עד אז. זה עודד גם אנשים רבי שכבר חיו בארץ לפתח תרבויות פנאי וללכת ללמוד.
התפתחות הכלכלה:
בעלי הון שעלו מארצות מזרח אירופה ומגרמניה הביאו ידע רב בנוסף למימון הכרחי. על ידי פתיחת מפעלים חדשים וקידום ההשקעה בעיר, התעצם כוחה התעשייתי של ארץ ישראל. נפתחו מפעלי תעשייה רבים בתל אביב ובחיפה בעיקר. הכלכלה שגשגה עד כדי מצב שבו היהודים הפיקו יותר מ-50 אחוזים מהתוצרת בארץ ישראל למרות שהיוו רק שליש מתושביה. שכבת בעלי ההון גדלה גם היא, והגיעה ל-כרבע מכלל האוכלוסייה היהודית. נפתח נמל תל אביב. בעקבות המרד הערבי הגדול שאירע באותן שנים (כתגובה לעלייה היהודית הגוברת ולהתעצמות הציונות בארץ), נסגר נמל יפו. הבריטים אישרו ליהודים לפתוח את נמל תל אביב, שהפך לנמל חשוב והועסקו בו פועלים יהודים רבים. הונח צינור הנפט כירכוכ-חיפה (ב-1934), ונבנו בתי הזיקוק, על ידי הבריטים (ב-1938), בחיפה. התיישבות חקלאית. לעומת התפתחות עירונית גדולה, נראה כי נחלש כוחה של ההתיישבות החקלאית ורכישת הקרקעות לכך. אולם, התרחבות שטח המטעים, גילוי מקורות מים חדשים והרחבת השוק ששימש להפצת התוצרת החקלאית, תרמו להמשך התיישבות זו. בהתיישבות החקלאית נטלו חלק גם יהודי גרמניה, שמעולם לא עסקו קודם לכן בחקלאות. רצונם היה להכות שורשים בארץ החדשה ולשנות את אורח חייהם.
מפעלי התיישבות חשובים היו:
התיישבות עמק חפר – יהושע חנקין רכש קרקעות בעמק חפר. היישובים בעמק חפר התבססו על גידול הדרים בעיקר, והיו בחלקם מושבים ובחלקם קיבוצים. היישובים יצרו רצף טריטוריאלי בשרון.
התיישבות האלף – התיישבות האלף הייתה תוכנית לעבות 11 מושבות קיימות בחגורה נוספת של 1,000 משפחות פועלים סביבן, על מנת להגן עליהן. התוכנית לא צלחה, ועקב בעיות מימון התיישבו רק 430 משפחות.
יישובי חומה ומגדל – בעקבות המרד הערבי והשמועות על כוונת הבריטים לחלק את הארץ לפי היישובים (על פי מסקנות ועדת פיל), היה צורך להקים יישובים במקומות מרוחקים, או על מנת ליצור רצף טריטוריאלי, או על מנת לייהד אזורים – כל זה כדי לקבוע עובדות בשטח ולגרום לכך שהבריטים יתקשו לחלק את הארץ ולגרום לכך שאזורים אלו ייכנסו לשטח המדינה היהודית שעתידה לקום. יישובי חומה ומגדל הוקמו בין-לילה בעזרת חומרים שהוכנו מראש, הם כללו חומה, מגדל שמירה, עמדות שמירה, מספר צריפים וגדר תיל. היישובים עסקו בחקלאות, והיו מעין בסיסים צבאיים המשמשים בחקלאות. יישובי חומה ומגדל אוכלסו בעיקר על ידי בני נוער ועולים לא חוקיים.
סיכום:
ביבליוגרפיה
google image
Youtube - חומה ומגדל