הזכות לשיוויון

מגישות : תהילה אוזן ושחר ארליך

הגדרת הזכות :

הזכות לשוויון היינה זכות המתקיימת בחברה הדמוקרטית בלבד.

הזכות מעניקה שיווין בין אדם לאדם ללא הבדלי גזע, מין, דת, מוצא, גיל, השקפת עולם, דעה פוליטית או השתייכות לקבוצה מסוימת.

איין להפלות אדם מסוים בחברה.

על מנת לקיים חברה הגונה ישרה וצודקת איין שהתקיימו פערים בין אזרחי המדינה.

מקור ראשון : מגילת העצמאות

המגילה כוללת מחויבות לשוויון, וכך נאמר בה:" מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

הסבר: המדינה היהודית תקבל כל אדם באשר הוא, ותקבל את דתו חינוכו ותרבותו.

מקור שני: בג"צ

"מקובל לומר שיחס שונה אל שווים הוא בגדר הפליה פסולה, וכי יחס שונה אל שונים אינו בהגדרה של זו. אולם, קביעה זו מתנית בכך שקיים שוני אמיתי בין השונים, וכי שוני זה רלוונטי ביחס אליהם, (כלומר, אל אנשים שווים יש להתייחס באופן שווה ואסור להפלות בין שווים. לעומת זאת, אל אנשים שונים ניתן להתייחס באופן שונה. שימו לב לדוגמאות בהמשך הקטע.) לדוגמא, לא ימצאו חולקים על כך שהכבדת נטל המיסים על בעלי הכנסות גבוהות בהשוואה לבעלי הכנסות נמוכות, או הקלות במיסוי למשפחות ברוכות ילדים, או הטבות שונות לחיילים משוחררים ועוד כיוצא באלה, אין בהם משום אפליה פסולה אלא כולם דוגמאות ליחס שונה, שניתן להצדיקו בטעמים של ייחודיות. (בג"צ, 104/87)

הסבר: על פי בג"צ צריך להתייחס לאנשים שונים שונה אך לא יחס שונה אל שווים. לדוגמא: אין להוציא אדם מחוץ לקבוצה עקב מחסור בכסף, אך אדם עם מחסור בכסף יכול לקבל הטבות שונות ויחס מיוחד!

מקרה שוויון נשים:

אליס מילר, אזרחית ישראלית בעלת רשיון טיס אזרחי גויסה לצה"ל במסגרת העתודה האקדמאית. היא סיימה לימודי הנדסה אווירונאוטיקה והתייצבה לשירות צבאי. לפני תחילת השירות ביקשה הזמנה לקורס טיס, אך בקשתה נדחתה בטענה - שעפ"י הוראות הפיקוד העליון, אין לשלב נשים "במקצועות לחימה". מילר הגישה עתירה לבג"צ באמצעות האגודה לזכויות האזרח. העתירה כוונה נגד מדיניות צה"ל שלא לשלב נשים בקורס טיס, בטענה זו שפסילה טוטאלית של נשים למקצוע טיס מפירה את זכות היסוד לשוויון בין המינים. המדינה השיבה כי החוק מבחין בין נשים לגברים בשל השוני במאפיינים רלוונטים בין שני המינים. למשל- הנשים עשויות להיעדר מהשירות בשל הריון ולידה, ועל כן יווצר קושי בתכנון המבצעי וביכולת הצבאית שלהם. מאותה סיבה נטען כי הכשרתם ארוכה ויקרה כטייסות אינן כדאית. ההכרעה: בית המשפט העליון קבע כי סירוב הצבא לקבל את מילר לקורס טיס הוא אפליה פסולה, וכי יש לאפשר לנשים להשתלב בקורס טיס. פסק הדין חולל שינוי חברתי, וכיום נשים יכולות להתקבל לקורס טיס ואף לקורסים קרביים אחרים בצה"ל. (אתר "תמיד אזרחות", מט"ח.)