עץ הדומים תפוס
הילה יצחקי
ההיבט ההיסטורי
עץ הדומים תפוס הוא ספר מרגש ומטלטל המתרחש בשנות החמישים,בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה,לפני כ-60 שנה.
הספר עוסק בבני נוער ניצולי שואה החיים יחד עם בני גילם ילידי הארץ בפנימית הנוער באודים, ומתמודדים עם המפגש של אלה מ"כאן", לאלה משם.
ניתן לדעת שהעלילה מתרחשת בשנים אלו לפי כמה ארועים:
מדובר על שאלת השילומים מגרמניה"..האם על ממשלת ישראל לקבל פיצויים מגרמניה על פשעי הנאצים או לסרב?"(עמ'7ׂ)
כמו כן, מוזכרים בני נוער הסובלים מסיוטים בגלל זכרונותיהם מהשואה".. הם היו שכנים. גרו באותו בית בקשאנוב בפולניה,לילה אחד לקחו את ההורים של שניהם והם הצליחו לברוח יחד,תקופה ארוכה הם חיו ביערות.." (עמ' 29)
בנוסף, מסופר על ילדה שאביה נמצא חי בפולין"...אביה של יולה נמצא חי בפולין, בעיר ורשה.."(עמ'55).
וישנם ארועים נוספים.
מושגים הקשורים בתקופה:
השילומים מגרמניה: בספטמבר 1951 הודיעה ממשלת גרמניה על נכונותה לשלם פיצויים ליהודים על הנזקים שנגרמו להם מידי המשטר הנאצי. ב- 7 ינואר 1952 הדגיש ראש הממשלה בן-גוריון בנאומו בכנסת, כי כספים אלה יסייעו בקליטת מאות אלפי הניצולים. מנחם בגין, ראש תנועת החרות, התנגד לקבלת השילומים. הוויכוחים הסוערים לוו בהפגנות ובפרץ רגשות. ב-9 בינואר קיבלה הכנסת החלטה על קבלת השילומים ברוב של 61 נגד 50. הכספים נותבו לפיתוח המשק, החקלאות, התעשייה ועוד. כעבור ארבע שנים נחקק חוק בגרמניה בדבר תשלום פיצויים אישיים.
ניצולי שואה:הם היהודים אשר שרדו את הרדיפה, הגירוש רצח העם היהודי במלחמת העולם השניה על ידי הנאצים.
יהודי גלותי: היהודי הגלותי מתואר כיהודי פסיבי, חלש, העוסק בעיסוקים שאין בהם עבודה ממשית, , וסובל מנחת ידם של הגויים מבלי להגיב. הציונות ביקשה ליצור אנטיתזה לדימוי זה ולבנות בארץ ישראל יהודי חדש: אקטיבי, חזק, העוסק בעבודת האדמה ומגן על עצמו מפני התקפות הגויים.
ההיבט הספרותי
מערכת היחסים הבעיתית בין ילידי הארץ לבין ניצולי השואה, מביאה להסתבכויות מרגשות ומלחיצות בספר, אשר סוחפות את הקורא יחד איתן.
הספר פותח בשאלה בנושא השילומים מגרמניה. שאלה המובילה למתח בין חברי הקבוצה, כל ילד חושב שצריך לפעול בצורה שונה. במשך הסיפור מתפתחות בעיות ודילמות נוספות
אחת מהבעיות שלדעתי הייתה נקודת השיא, היא ששני אנשים זרים, הטוענים שהם הוריה של אחת מבנות המוסד, מירה, מבקשים לקבל אותה בחזרה לביתם.
מירה המכירה אותם וכבר גרה איתם טוענת שהם לא הוריה הביולוגים ושהם התעללו בה, ולכן הגיעה למוסד.
הבעיה מתפתחת, והויכוח מגיע למצב שבו שני הזרים תובעים את המוסד על החזקת ילד בכוח.
ברגע המפחיד שבו השופט כמעט מחליט שמירה תחזור לגדול אצל שני הזרים, פתאום מירה נזכרת בהוריה האמיתיים, במראה שלהם, בשמותיהם, ואפילו באחיה.
בזכות זיכרון זה, מירה נשארת במוסד וכל הילדים מרגישים תחושת ניצחון מהולה בעצב, משום שידעו את סיפורה הקשה של מירה, פרט שהיא לא רצתה שיגלו.
בחרתי לכתוב על מירה שהיא בעיני מסתורית ומענינת.
מירה הגיעה למוסד באמצע השנה והייתה ילדה סגורה, ורוב הילדים שנאו אותה בגלל שהעליבה ופגעה בילדים.
נהגה באגואיסטיות, לא התחשבה באחרים ואף לא השתדלה למצוא חן בעיני האחרים.
אפילו קרה מקרה של מכות מצד בנות החדר, משום שנהגה בחוצפה רבה לאחת הבנות, בדיוק שהתברר שאבא של ילדה זו נפטר באותו היום.
אף על פי ששנאו אותה, כששמעו את בעייתה של מירה עם שני הזרים, כול הילדים הגנו עליה והתפללו שתישאר איתם במוסד.
לדעתי, השינוי שחל בהתנהגות של מירה כלפי הילדים ולהפך, שיפר את כל אווירת המוסד, ואפילו שינה חלק מחייה של מירה.
אני מאוד נהניתי מקריאת הספר, ולדעתי הבחירה של גילה אלמגור להתמודד עם זכרונותיה על ידי כתיבת ספר היא החלטה נכונה.
גילה אלמגור
גילה אלמגור אגמון היא שחקנית, סופרת ותסריטאית ישראלית. שיחקה בהצגות תיאטרון רבות וכן בכ-50 סרטי קולנוע - עובדה שזיכתה אותה בכינוי "מלכת הקולנוע הישראלי". כלת פרס אופיר ופרס ישראל לקולנוע.
תאריך לידה: 22 ביולי 1939 (גיל 76), פתח תקווה
בעל : יעקב אגמון (1963–)
ספרים: הקיץ של אביה, עץ הדומים תפוס.
ילדים: הגר אלמגור
הורים:מקס אלכסנדרוביץ, הניה אלכסנדרוביץ.
נקודה אישית
לסיום, עץ הדומים תפוס הוא ספר עצוב ומרגש, מעניין, מקורי ומפתיע ואשמח לקרוא אותו שוב, אני מאוד ממליצה עליו משום שהרגשתי שאני ליד כל הדמויות, חווה את הסיפור דרך הקריאה, ומופתעת מהמתרחש ...
מקווה שתקראו את הספר ותהנו ממנו...
תלמידה: הילה יצחקי
מורה: אורלי אליה
תאריך הגשה: 15.5