מישהו לרוץ איתו

עלון מקוון למורי ספרות בחמ"ד

Big image
Big image

דבר המערכת

"כל אבן מאבני חומות זו העיר רודמים בה עוד קול ומאורע"

[בדרך לכותל/ א. שרביט]

בגליון זה נתנו מקום לקולות שונים הנובעים מתוך אבני העיר הזאת, חפצי פישר בקולו של יהודה עמיחי, קולות הפיוטים של אז והיום, ולחטיבת הביניים קולה של העיר בעבר, לפני השחרור, וכיום.


יום שחרור ירושלים הוא יום שמחה והודיה על הטוב שזכינו לראות בעיננו,

נאחל לכולנו לזכות לראות בבניין כל אבני ירושלים במהרה.


יעל סדן

דבר המפמ"ר(ית)

התקופה שבין פסח לשבועות מאופיינת במתח בין ימי התשועה : יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות ויום ירושלים, לבין ההכנות הסיזיפיות לקראת בחינת הבגרות. הלב מבקש לעסוק בטקסטים הספרותיים הרבים שנכתבו בהקשר לימים אלה: סיפורי השואה והגבורה, שירי השכול והניצחון, והראש סופר את הימים, השעות, והשיעורים שנותרו עד הבגרות. בתוך המתח והלחץ של ההכנות לבחינה באים ימים אלה ומזכירים לנו לשם מה התכנסנו כאן. העלון שלפניכם מזמן את האפשרות להתחבר מחדש אל מקורות היניקה שלנו כעם וכאנשים פרטיים.


נאחל שנזכה לחזות בבניין ירושלים במהרה בימינו אמן.


Big image

עיון בשיר "ירושלים 1985" מאת יהודה עמיחי

חפצי פישר, מורה בחמ"ד 'פלך', ירושלים

(מבוסס על שיעור ששמעתי מפי תמר קריגר-ערמוני – תודה תמר.)


1. פתיחה (מיועדת לירושלמיים..): לבקש מכל תלמיד/ה לציין ולתאר מקום אהוב בירושלים. לתלמידים שאינם ירושלמים אפשר להציג את השאלה - מקומות שביקרתי בהם בירושלים או תיאור כללי יותר של אחד הביקורים בירושלים.


2. מפגש ראשוני עם השיר:

היום נפגוש שיר שמתאר שני מקומות בירושלים. חלוקת השיר "ירושלים 1985" מאת יהודה עמיחי (מאדם אתה ואל אדם תשוב, עמ' 46), ללא שתי השורות האחרונות שלו:



3. אבקש מהתלמידים/ות לנסות ולהשלים את שורות השיר החסרות, כלומר להשלים את שכתוב באותו פתק התקוע בדלת הברזל הישנה. לאחר מכן נשמע את הרעיונות השונים. (בחירה של המורה כמובן האם לעשות סבב או לאפשר רק למי שרוצה להשמיע). אני מניחה שכבר במהלך שמיעת תשובות התלמידים/ות נוכל לראות את אלה שהושפעו מההשוואה אל הכותל, ואת אלה שהלכו יותר בכיוון היומיומי.


4. פיענוח השיר:

אמלא את שורות השיר המקורי החסרות על הלוח, ובשלב זה נתחיל ולנסות להבין את השיר יחדיו:

עמיחי יוצר ניגוד גלוי (אנלוגיה ניגודית), בין אותם פתקים התקועים בחריצי הכותל המערבי לבין אותו פתק בודד התקוע בדלת הברזל, בעזרת מילת הניגוד "לעומתם" (בראשית הבית השני). החלוקה המבנית לשני בתים אף היא מסייעת ליצירת הניגוד. אבל כמו כל השוואה ניגודית, יש לה בסיס להשוואה, ואילו כאן הבסיס להשוואה הוא מפתיע – מה בין פתקי הכותל המערבי לאותו פתק תקוע בדלת הברזל?



מה ההבדל בין פתקי הכותל המערבי לאותו פתק המופיע בבית השני?

Big image

למעשה אנחנו למדים שעמיחי דווקא רוצה שנשווה בין הפתקים הללו. נראה שהפתקים הללו יכולים ללמד אותנו אלא על אלה – הפתקים בכותל על אותו פתק בודד, ואותו פתק בודד על הפתקים בכותל.



5. בשלב זה ננסה להבין את תוכן הבקשה שעל הפתק – "לא יכולתי לבוא, מקווה שתבין" [שמש אסוציאציות של תובנות על הלוח]:



· פתק סתמי ופשוט, של מישהו שלא יכול היה להגיע לאיזושהי פגישה. הימים הם ימי טרום הוואטצאפ ו"אפילו" טרום הטלפון הנייד בכלל, ולכן אין דרך אחרת להודיע מלבד להשאיר פתק קטן.



· פתק הרבה יותר משמעותי. משהו שמרמז על פרידה. מישהי שנמנעת בכוונה מפגישה עם מישהו, ומקווה שהוא יבין לבד מדוע. נשים לב לכך שהדוברת כן יכלה לבוא ולהשאיר את הפתק, ולכן אפשר להניח שהקושי פה הוא לא טכני, אלא מעבר לכך.



· בהתכתבות עם פתקי הכותל יש פה מעין אמירה המתייחסת לקשר של הדוברת עם אלוהים – הדוברת לא באה לכותל ולא משאירה שם פתקים. היא לא יכולה לבוא לשם, ולכן היא מדברת עם אלוהים מכאן, מאותו שיח יסמין פשוט, מאותה דלת נחבאת. היא מחפשת תקשורת אחרת עם אלוהים, או אולי מנסה לנתק את הקשר עימו. היא מצפה להבנתו של אלוהים.



· בהנחה שהפתק הבודד מלמד גם משהו על אלפי הפתקים המושארים מידי יום בכותל - יש משהו בתקשורת באמצעות פתקים שהוא גם מקרב וגם מרחיק. אפשר להיות בהם חופשיים ולבקש מה שאולי השפתיים לא מעזות לומר. אפשר להביע בו בקשות מאוד אישיות. אבל זו גם דרך תקשורת עקיפה, הימנעות מדיבור ישיר. אני חושבת שההשוואה שנוצרת בין הפתקים מצביעה על הדואליות הזו שבפתקים.



6. סיכום:



ירושלים היא "דמות" מרכזית מאוד בשירי יהודה עמיחי, שהיה ירושלמי ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. בנוסף, ניתן לראות בהרבה משיריו פולמוס גלוי או סמוי עם אלוהים. הוא מוריד בשיריו שמים לארץ ומערבב בין קודש לחול. גם כאן ניתן לראות זאת בהשוואה שנוצרת בין הפתקים השונים. בעזרת הפער בין הלאומי לאישי, בין הכללי לפרטי, בין הקודש והחול אומר עמיחי, בשירו הקטן, אמירות הן לגבי אלוהים, הן לגבי ירושלים, והן לגבי אנשים בכלל ואוהבים בפרט.



כמובן שהניסוח האמורפי של תוכן הפתק הוא שמאפשר את התובנות השונות, והן שמעניקות לשיר את נופכו ויופיו.



7. פעילות העשרה לסיום:



ירושלים מופיעה גם במקומות רבים בספרות העברית וגם הכללית. נעיין בדף וננסה לבחון, על רגל אחת, את התגלמותה של העיר ביצירות שונות.

חיים לוק - בינו נא מורדים

עיון בפיוט "בינו נא מורדים" מאת ר' דוד בוזגלו

מתוך אתר 'הזמנה לפיוט'

הפיוט "בינו נא מורדים נכתב ע"י ר' דוד בוזגלו ז"ל, שהיה גדול פייטני מרוקו במאה ה-20, כמענה לשירו של חיים גורי "באב אל ואד".




בינו נא מורדים


ר' דוד בוזגלו

מרוקו-ישראל / מאה 20


בִּינוּ נָא מוֹרְדִים רוֹדְפֵי קְרָב וָרֶצָח

לֹא לָתֵת בְּקוֹל עַל עָם שׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ

מוּל שׁוֹכֵן שָׁמָיו, כָּל יָכוֹל לָנֶצַח

כִּי בְּצֵל סֻכּוֹ שָׁם שָׂם לוֹ מִבְטָחוֹ



זִכְרוּ נָא יוֹם בֵּן חֲלוֹף הוּכַן לִיְּצִירָה

כַּת שָׁלוֹם נָתְנָה בְּקוֹל מַר לְמֶרְיוׁ

הֲלֹּא הוּא יְצִיר נַפְשׁוֹ לָרִיב נִמְהָרָה

זֹאת עֲשׂוּ אֵפוֹא, קִרְאוּ לָכֶם שָׁלוֹם


נֵזֶר הַיְּצִירָה אֱנוֹשׁ נוֹצָר כְּמֶלֶךְ

רַק לִבְנוֹת צִיָּה לִנְטֹעַ יְשִׁימוֹן

אַךְ הוּא שָׁת בָּתָה שְׂדוֹת יְבוּל רַב עֶרֶךְ

וַיְמַגֵּר לָאָרֶץ, עֹפֶל וְאַרְמוֹן



זִכְרוּ...


יַעְקֹב, יָשָׁר, דָּרַשׁ בְּרֹךְ וְנֹעַם

אֶת שְׁלוֹם אֶחָיו וְאֶת שְׁלוֹם שׂוֹנְאָיו

עַל צַוָּאר נִרְדַּפְנוּ יוֹם חֲרוֹן וְזַעַם

וּשְׁלוֹמִים רָדַפְנוּ, נַחְנוּ צֶאֱצָאָיו



זִכְרוּ...


תּוֹךְ מֵי הַמִּקְדָּשׁ מָחֲקוּ שֵׁם בֵּן אַרְבַּע

לְהַשְׁקוֹת סוֹטָה יוֹם אֲשֶׁר קִנְּאוּ לָהּ

לְמַעַן בָּרֵר אֶת צִדְקָהּ וְנִקְבַּע

לְהַשְׁרוֹת שָׁלוֹם בֵּינָהּ וּבֵין בַּעֲלָהּ


זִכְרוּ...


את הפיוט שלפנינו כתב ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני מרוקו במאה ה- 20, כמענה לשירו הידוע של חיים גורי "באב אל ואד" ולפי אותו לחן. לעומת חיים גורי, שמעמיד במרכז השיר את זכר הנופלים, חוזר ר' דוד בשירו לזיכרון הבראשיתי הקדום - הזיכרון של בריאת האדם והעולם. ר' דוד כמו מעמיד מראה אל מול פני העולם והאנושות - שמאז בריאת העולם חוטאת לייעודה - במקום לבנות עולם ולחיות בשלום ובאחווה, עסוק האדם במלחמות, שפיכת דמים, הרס וחורבן. ר' דוד יוצא בשירו בקריאה ברורה, נוקבת וחדה - דרשו שלום ורדפו שלום! אל מול "לנצח זכור נא את שמותינו" המהדהד משירו של חיים גורי, הוא קורא לבני האדם לזכור את בריאת העולם, את המטרה שלשמה נוצר האדם, לזכור ולא לשכוח שאנו בעולם כדי לבנות ולא להרוס. לזכור שאנו בני חלוף. ובשיאו של הפיוט מזכיר לנו הפייטן כי למען השלום הקב"ה מצווה למחוק את שמו (דבר שאסור בתכלית האיסור ע"פ ההלכה) - רק על מנת להשכין שלום בין איש ואשתו.
(מתוך אתר פיוט)

העברים מציגים: שיר ידידות. ר' דוד בוזגלו
Big image

"זיכרון ושיר"-פרויקט ייחודי בספרות באולפנת חמ"ד צפירה

מירי זנודה


פלקטים צבעוניים עם שירי נופלים,דגלים מסביב,מאות בנות בחולצות לבנות,מוסיקה מתנגנת ברקע. אורחים רבים,משפחות שכולות,חברי נופלים,מפקחים,מפמ"רית ספרות,מנכ"ל ישיבות ואולפנות בנ"ע,הורים ומורים הגיעו לאולפנת צפירה ליום הוקרה לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.





במהלך הלמידה המשמעותית בספרות בשכבת י'-בנושא:"שואה זיכרון ותקומה" החליט צוות ספרות להעמיק את חווית יום הזיכרון אצל התלמידות באמצעות חיבור לנופלים-חיילים ונפגעי פעולות האיבה, דרך שירים שכתבו או שנכתבו והולחנו לזכרם.



כל תלמידה בחרה בשיר שנכתב ע"י החייל/הנופל או לזכרו,כתבה רקע על חייו ודמותו,המלחמה/המבצע/פעולת האיבה בה נפל,פענחה את השיר מבחינה ספרותית,התייחסה לביצוע המוסיקאלי שלו (אם קיים) וכתבה במה השיר מיוחד עבורה.



בתום התהליך צירפה כל בת מצגת או תוצר חזותי,הממחיש את הקשר בין השיר לדמותו של הנופל או לתכונה שייחדה אותו.



אחת עשרה משפחות שכולות וחברי הנופלים הגיעו לאולפנה לביקור בתערוכה,השתתפו בטקס הוקרה מרשים,והעבירו שיחות לתלמידות בחדרי ההנצחה שהקימו הבנות לנופלים. כל משפחה יצאה עם עבודה דיוקן ממוסגר וזר פרחים,אך בעיקר עם הבטחה שזכר יקירה לא יישכח מן הלב.



למידה משמעותית! וחוויה מרגשת במיוחד!

Big image
Big image

ראי את ירושלים עירי מאת יעקב יעקב

אורית גילוני, מורה בבית הספר חמ"ד אור תורה בנים, ירושלים

השיעור עוסק בירושלים שלאחר מלחמת ששת הימים וההבדל הגדול בין העיר "שלפני" והעיר "שאחרי".

בשיעורנו זה נתמקד בשיר "ראי את ירושלים עירי" מאת יעקב יעקב.



השיר מופיע בספר "עלי ספרות" לכיתה ח', בעמ' 38.



משימת פתיחה לשיעור: כדי לפתוח את הנושא, נביא לכיתה ציטוטים על ירושלים ממס' סוגים ותמונות משלוש תקופות:

דוגמאות לציטוטים על ירושלים:



· "כבן לעם היהודי שחלם אלפי שנים לחזור לנחלת אבותיו, בן לעם שגלה מארצו בשואה, אני בן לעם שתמונת הילד עם הידיים המורמות בגטו ורשה חוזרת אליו בלילות. הכותל המערבי הוא לי מוקד געגועיו של העם היהודי, ואבני הכותל השותקות, שהיו המלט והדבק של עם ישראל לדורותיו, דיברו אלי באותם רגעים יפים ועצובים, מכל חלום ושיר." { יצחק רבין מתוך נאום בקונגרס הציוני בירושלים (ה-3 בפברואר, 1992) }


· "יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹר, הַלֹּא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹר."– נעמי שמר, "ירושלים של זהב"

· "הר הבית בידינו!" – מוטה גור במלחמת ששת הימים

· "עַ‏ל גַ‏‏ג בָ‏עיר הָ‏עַ‏תִּיקָ‏ה, כְּבִיסָ‏ה מוּ‏אֶ‏רֶ‏ת בְּאוֹ‏ר אַ‏חֲרוֹ‏ן שֶ‏ל יוֹ‏ם" – ירושלים, יהודה עמיחי

· "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ ם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ - מֵרֹב יָמִים, וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ." – זכריה ח', ד – ה



כל תלמיד/ה יבחר ציטוט ותמונה המייצגת אותו לדעתו.



כעת נעבור לניתוח השיר:


קריאת השיר ולאח הקריאה מספר שאלות לדיון:

1. מה הדובר בשיר בוחר לראות בירושלים?

2. היכן חלוקת השיר? כשהאנאפורה נשברת. אנאפורה – "ראי" ו"את" החוזרת לאורך השיר ונשברת בשני מקומות – "עירי" ו"אלוהים חי".

3. מה ההבדל בין שני החלקים? נשאל את התלמידים מה הם רואים בכל חלק? עבר? הווה? זמנים


דיון בכיתה המציג פרשנויות שונות: ניתן לראות בשיר חלוקה לתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, ולאחריה. (הדם, האדמה – לפני המלחמה. הדממה, הצלב, רק הנוצרים יכלו להגיע למקומות המקודשים להם, בהמשך השיר רואים "מקום המקדש", זה לא המקדש עצמו.. זה הכותל. "תרועת ההמון" – אולי השופר, צהלות השמחה.), אפשרות נוספת היא ערגה לימי העבר – מקדש, עלייה לרגל וכדומה, למול ההווה. (החלק הראשון הוא הווה והשני- העבר).


בשיר זה קיימים אמצעים ספרותיים רבים:

ניגודים שונים – "נחושה" מול "רכים", "דממה" מול "מצהלות הסוסים", "אדם" מול "המון".

הדרגה- השיר עובר מדומם לחי דרך צומח ומעבר לחי – אלוהים.

מטאפורה – "שולי אלוהים"

משחק מילים בעל משמעות – "אדם", "אדמה", "דממה".


לסיום נדגיש את חשיבות הכרת הטוב לקב"ה על שזיכנו להיות בדור הגאולה, דור בו בשישה ימים הובסו מיטב הצבאות ע"י מדינה אחת קטנה... דור בו אנו יכולים להתפלל ולבקר בחופשיות בשרידי מקדשנו ומתוכם להתפלל לבניינו במהרה בימינו ...


משימת סיום: חלוקה של פתקים יפים לתלמידים, כאשר כל אחד כותב פתק לטמון באבני הכותל ובו בקשה אישית ובקשה כללית על עם ישראל, או משהו שאני רוצה להודות לקב"ה.

Big image

פלא מאת ר"ג פלאסיו

טעימה ממאמר מקיף של לאה קפלן, מורה באולפנית חמ"ד אור עקיבא, ומנחה במחוז חיפה

מוטיבים וסמלים:


מוטיב האפרוח: מוטיב זה מאפיין את דמותו של אוגי, שחש קטן וחסר ישע ועליו לגדול לאט

ולצאת אל העולם. אמו מספרת לו שכאשר ביקרה עם אביו בביה"ס ראתה במעבדה אפרוח

פצפון, שרק בקע מהביצה, והוא הזכיר לה אותו כשהיה תינוק קטן.

בתום הסיור בביה"ס שואלת אותו אמו אם ראה את האפרוחים? ג'וליאן אומר שתרמו אותם

לאיזו חווה אבל כל שנה מדגירים אפרוחים חדשים, כך שיוכל לראותם באביב.

המוטיב מתקשר גם לדמותה של ויה.

ג'סטין אומר שאוליביה מזכירה לו לפעמים ציפור שברירית ואבודה שמחפשת את הקן שלה

והוא נותן לה את הכנפיים שלו לחסות תחתן. ג'סטין מגיע למסקנה ש"היקום תמיד דואג לכל

הציפורים שלו".



מוטיב ה"צאן לטבח": מוטיב זה חוזר מספר פעמים במהלך הספר ומבטא את התחושה הכבדה

ששליחתו של אוגי לבית הספר כמוה כהובלת צאן לשחיטה. ג'ק חש ש"לילד כמו אוגוסט אין שום

סיכוי לשרוד בבית ספר".

הוריו יודעים שילדים יכולים להיות אכזריים אך הם מרגישים שאינם יכולים להמשיך לגונן

עליו בבית. אביו של אוגי, החושש מן הצעד הזה, אומר: "לשלוח אותו לבית ספר כצאן לטבח..."

אוגי שואל מה פשר המילה אך הוריו לא מסבירים לו. הוא מגלה בעצמו את משמעותה- "משהו

שאומרים על מישהו שהולך בשקט ובשלווה למקום כלשהו, מבלי לדעת שמשהו לא טוב עומד

לקרות לו שם". לאחר התקרית בטיול השנתי אוגי נזכר בביטוי ובאותו לילה מבין את משמעותו.



מוטיב התמונה: אוגי לא רוצה להצטלם לתמונת מחזור בבית הספר בגלל שהוא סולד

מתצלומים של הפרצוף שלו. הוא בטוח שהצלם חשב שהרס את תמונת המחזור הכיתתית.

אמו של ג'וליאן מחקה בעזרת פוטושופ את פניו של אוגוסט מן התמונה. המוטיב מבטא את

שונותו של אוגוסט ואת השינוי שחל בו- לאחר טקס הסיום בו הוא זוכה בתעודת הצטיינות, כולם

מצלמים אותו בסלולריים שלהם. הוא מצטלם בחברת סאמר וג'ק "ובפעם הראשונה מאז שאני

זוכר את עצמי, לא חשבתי בכלל על הפנים שלי. פשוט חייכתי חיוך גדול ומאושר לכל המצלמות

שתקתקו מולי..."



מוטיב התחפושת: אוגי אוהב להתחפש משום שהתחפושת מאפשרת להסתיר את פניו המעוותות

בפני הציבור. כשהוא מחופש איש לא נועץ בו עיניים. זו הסיבה שהלואין הוא החג החביב עליו.

הוא מבקש להתחפש לבובה פט אבל לובש לבסוף את תחפושת הצעקה.

כשג'ק ואחיו הקטן ג'ימי פוגשים לראשונה את אוגי ברחוב, ג'ימי חושב שאוגי חובש מסיכה.

כשהיה קטן נתנה לו מירנדה במתנה קסדת אסטרונאוט אותה חבש במשך שנתיים.

הקסדה, כמו התחפושת, חצצה בינו לבין העולם אך הלכה לאיבוד ורק לקראת סוף הספר

אביו מגלה לו שזרק אותה כי: "פשוט לא יכולתי יותר לראות אותך עם הדבר הזה על

הפנים...חבשת את הקסדה הזאת כל הזמן. ובאמת באמת באמת התגעגעתי לפנים שלך...

אני יודע שאתה לא תמיד אוהב אותן אבל אני אוהב את הפנים שלך..."

במהלך שנת הלימודים בבית הספר אוגי לומד שאינו צריך להתחבא יותר מאחורי מסכות

ותחפושות, אלא פשוט להיות מי שהוא.



לסיכום: הספר "פלא" הוא ספר מעורר השראה העוסק בהתמודדות עם קשיים, קבלת האחר

והשונה, היחיד בחברה ובמשפחה ועוד.

לאוגי יש תא משפחתי חם ואוהב אבל הוריו ואחותו, שעוטפים אותו באהבתם, אינם יכולים להגן

עליו מפני העולם. לצד התנהגויות אכזריות המתוארות בספר ישנם לא מעט גילויי חמלה ועשיית

טוב המאזנים את המציאות ובזכותם מצליח הגיבור בסופו של דבר להשתלב בחברה כשווה בין

שווים. במובן זה הספר אופטימי ומעורר תקווה ויחד עם זאת ריאליסטי. הוא מטפל בנושא קשה,

שלרוב נמנעים להעלותו משום שהוא עצוב מידי.

אוגי נכנס לחייהם של ילדי בית הספר, משתנה והסביבה שלו משתנה בעקבות המפגש עמו.

הילדים לומדים להיות טובים יותר ולהגן עליו והוא הופך להיות חלק מהם.

המנהל נושא נאום בטקס הסיום בו הוא קורא לילדים להשתדל להתנהג במעט יותר טוב לב

מן הנדרש, כדי שהעולם באמת יהיה מקום טוב יותר. כפי שאומרת אימו של אוגי בסוף הספר:

"תמיד יהיו בעולם יותר אנשים טובים מרעים, ואנשים טובים דואגים זה לזה ושומרים זה על

זה".


הצעה לפעילויות סביב הספר:

* הדפיסו את האמרות של מר בראון ואת אמרות התלמידים ופזרו על אחד השולחנות. בקשו

מכל תלמיד לבחור אמרה אחת ולהסביר מדוע בחר בה?


* רשמו על הלוח משפטים מעוררי מחשבה הפזורים לאורך הספר ובקשו מן התלמידים

להתייחס אליהם. להלן דוגמאות למשפטים:

-אני לא רגיל רק בגלל שאף אחד לא חושב שאני רגיל.

-עוזר לי לא לראות דברים שאני לא רוצה לראות.

-גם אם ילדים קטנים אומרים לך דברים ממש מעליבים, הם לא אומרים את זה כדי להעליב

אותך".

-הוא מהילדים האלה שמתנהגים בצורה אחת בנוכחות מבוגרים ובצורה אחרת עם ילדים?

-היא לחשה לי מילים טובות שאמורות לעזור, אבל מילים לא יכולות לשנות לי את הפרצוף.

-אפשר לפגוע במישהו גם אם לא מתכוונים לפגוע בו.

-לפעמים אתה מודאג ממשהו שאחר כך נראה לך כמו שום דבר.

-להשתדל תמיד להיות מעט טובים יותר מן הנדרש.

-הגדול מכולם הוא זה אשר מרומם את מרב הלבבות באמצעות כוח המשיכה של לבו שלו.


* כתבו מכתב לאחת הדמויות בספר. איזה רושם הותירה בכם התנהגותה? האם הייתם נוהגים

כמותה?


* בחרו פתגם, פסוק או שיר עברי שהייתם רוצים להקדיש לאוגי. הסבירו את בחירתכם.

(לדוגמה: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". "כמים להפנים לפנים כן לב האדם לאדם" .

"שקר החן והבל היופי" ועוד).


* ביוטיוב קיים טריילר (קדימון) לספר וסרטון נוסף המראה ילדים שפניהם מעוותות. סרטון זה

אינו קל לצפייה אך ממחיש יותר מאלף מילים את התסמונת ממנה סובל גיבור הספר.


* למדו את המדרש "מעשה ברבי שמעון והמכוער" העוסק אף הוא ביחס לזר, לחריג ולשונה.


* קראו בכיתה את השיר "פנים" מאת נורית זרחי. בתור העשרה ניתן להביא לכיתה את סיפורו

של אנדרסן "הברווזון המכוער".


לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

Big image
?כתיבת פיוטים- זה שייך למאה אחרת

האם ז'אנר הפיוט קם לתחייה והופך למשהו רלוונטי יותר מתמיד? ד"ר מאיר בוזגלו מתאר את התופעה של תחיית הפיוט ע"י הלחנתו וביצועו בדרכים שונות. המאמר מרחיב על תופעה השנייה, פחות מוכרת, של כתיבת פיוטים – במהלך המאה ה-20 וכיום.

Big image

גלבי

מאת: איריס אליה כהן

מירי וסטרייך, מורה בישיבת חמ"ד כפר גנים בפתח תקוה ובאולפנת חמ"ד לוד


גלבי של איריס אליה כהן הוא סיפור הנע בין זמנים ועולמות. בין סוף שנות החמישים לתחילת שנות השמונים של המאה העשרים, בין עולי פולין לעולי תימן, בין הר הכרמל לבין הים שלמרגלותיו, בין תהליכים היסטוריים גדולים לבין האדם הקטן, הבודד. הוא סיפור על אימהות מתגעגעות ועל אחים המבקשים את אחיהם. ובעיקר, הוא מכיר בכך כי בכל רגע נתון בארץ הזו כואבים כמה כאבים שונים בעוצמה ובמקביל, והוא מנסה להפגיש ביניהם בלי להשוות ובלי לנסות להכריע בשאלה הישראלית כל כך: למי כואב יותר.



בבסיס הסיפור עומדת חברותן של זוהרה ואדיבה והסודות המלווים כל אחת מן המשפחות. זוהרה ממשפחת עולים מתימן היא אחות תאומה לבתיה שנעלמה בהיותן תינוקות, והיא אחת מילדי תימן החטופים (כדאי בהקשר לכך לשים לב למוטיב התאומים המלווה את הקריאה כולה ומרבד אותה מן הפסקה הראשונה ועד סופו של הסיפור). החיפוש אחריה המלווה את חייה של זוהרה הוא חוט העלילה שעליו נרקם ההווה הסיפורי עם תנועות רצוא ושוב אל העבר. אדיבה, חברתה הטובה, היא בת לזוג ניצולי שואה ואחות שכולה המנסה לפצח את עברם המושתק של הוריה ואת יחסיה עם אמה. שתיהן חותרות לאורך הסיפור לחשיפת העבר בכדי להיות מסוגלות להמשיך ולחיות בהווה. זוהרה עושה זאת מתוך ידיעה ברורה מה היא מחפשת ואדיבה פוגשת את העבר כמעט בלי להתכוון בביקור בבית אמה עם ילדיה.



איריס אליה כהן יודעת לספר סיפור. במילים בהירות היא מוליכה אותנו לאורכה ולרחבה של חיפה שהעליות והירידות שבה משתקפות לא פעם בנפשן של הדמויות. כילדה חיפאית שגדלה בשנות השמונים ממש במקום שבו מתרחש הסיפור, אני יכולה לומר כי הקריאה בהחלט מעוררת את זיכרון הגעגועים לעיר הבנויה על ההר הירוק כל ימות השנה, בה מכל מרפסת מחייך אליך הים; אל גלידת שניר, הבהאים והחוף השקט. נדמה, כי חיפה עצמה היא אחת מגיבורות הספר, ובתיאוריה יותר מאשר ברגעים אחרים מזכירה לנו אליה כהן כי היא גם משוררת עדינה ונוגעת ללב.



לאורך הקריאה כולה הרהרתי בסיפור יוסף ואחיו ששב והשתקף אלי מבין הדפים. פעם מתוך החיפוש הנואש של זוהרה אחר אחותה האבודה, פעם מתוך כאב ההורים והסירוב העיקש למצוא נחמה, פעם מתוך הקורבן הנורא ששילמו העולים בעקבות מעשה אחיהם ופעם בסופו של הסיפור, כאשר למרות הכל, מתוך ההכרה בכל הכאבים, חשיפתם והמקום שניתן להם בעולמן של הדמויות, מפציע סיכוי לנחמה.

Big image

מורים המגישים לבגרות, נא לשים לב להנחיות החדשות

מורים יקרים,

בקיץ תשע"ו מחברות הבגרות בספרות יהיו מחברות סרוקות. נבקשכם למלא את ההוראות המפורטות לעיל ולתרגל עם תלמידיכם את ההוראות המפורטות בהמשך:


א. יש לצרף את רשימת היצירות בספרות לכל מנה של מחברות. את המנה, כרוכה ברשימת היצירות , יש לעטוף בטופס 9502 ולסגור באמצעות גומיה. באחריותו של בית הספר לוודא שכל המחברות הנמצאות במנה תואמות לרשימת היצירות שצורפה למנה.

ב. לחילופין, ניתן לצלם את תכנית הלימוד החתומה בגודל 66% ,כך שתצא קטנה במעט מגודל מחברת הבחינה, דף זה יודבק , בדבק סטיק בלבד, לדף הראשון במחברתו של כל תלמיד, לצורך סריקה מיטבית. עבור הניגשים לשאלון 9112 או 9103 יש צורך לצלם גם את תכנית 9111 או 9102 . יש להדביק את הרשימות במחברות לפני הבחינה על מנת לא לגזול את זמן הבחינה מהתלמידים.

ג. בית הספר יבחר איזה מהשיטות לשליחת היצירות עדיפה , בהתחשב בהרכב הרשימות השונות הנמצאות באותה מנה.

ד. יש לחלק לתלמידים את הדף להלן ולוודא איתם שכל ההוראות הובנו כהלכה.

ה. מומלץ לתרגל עם התלמידים את מבנה הבחינה ולהבהיר היטב את הבחירה העומדת לפניהם, בכדי שלא ייעשו טעויות כגון החלפת ז'אנרים, חזרה על אותה יצירה בשתי תשובות שונות וכדומה.



תלמידים יקרים,


מחברת הבחינה שלכם תיבדק כמחברת סרוקה ,לפיכך אנו מצרפים הוראות והמלצות. שני הראשונים בגדר הוראות חובה, והיתר הינם המלצות לכתיבה נכונה.:


א. חובה עליכם לכתוב בעט בצבע כהה (שחור או כחול) . צבע אחר לא נסרק כראוי. כמו כן, כתיבה חלשה ורפויה היא בלתי קריאה בסריקה.

ב. יש להשאיר שורה ריקה בין שורה לשורה ולא לכתוב בשוליים (השוליים נחתכים בסריקה).

ג. יש להימנע מכתב קטן ולהקפיד על כתב קריא.

ד. יש לסמן באופן נכון וברור כל שאלה וכל סעיף.

ה. יש להתחיל כל תשובה בדף חדש.

ו. אם יש תוספת לתשובה בעמוד אחר –רצוי לציין זאת על יד התשובה.

ז. קטע מיותר יש לציין בx .

ח. נא לציין "סוף" או "סיום" בסיום הבחינה.

ט. אם המחברת משוכתבת רצוי לכתוב במחברת המקור-נא לבדוק את המחברת המשוכתבת.

י. נא לא לכתוב הערות אישיות ובקשות למעריכים בתוך מחברת הבחינה.


בהצלחה!

שמרו את התאריך! כנס הקיץ למורי ספרות בחמ"ד!

Monday, June 27th 2016 at 9pm

בר אילן

כנס קיץ של מורי ספרות בחמ"ד באוניברסיטת בר אילן. בקרוב תופץ התכנית המלאה.

בתאריך כא' סיון תשע"ו

שמרו את התאריך!! כנס הקיץ של מורי החמ"ד ובתוכו מושב של מורי ספרות

Tuesday, June 7th 2016 at 9pm

בנייני האומה

כנס הקיץ הגדול של כלל מורי החמ"ד.

בתאריך ל' סיון תשע"ו

ביום זה יתקיים מושב ספרות מורחב.