עבודה במקרא- דוד וגוליית

מגישים: עמית שאול ואריאל בראילובסקי

אמנות

Big image

בחירת התמונה

"מט וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה. נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד. נא וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ; וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ. נבוַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת, וְעַד-עֶקְרוֹן. נג וַיָּשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִדְּלֹק אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים; וַיָּשֹׁסּוּ, אֶת-מַחֲנֵיהֶם. נד וַיִּקַּח דָּוִד אֶת-רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי, וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-כֵּלָיו, שָׂם בְּאָהֳלוֹ. {ס} נהוְכִרְאוֹת שָׁאוּל אֶת-דָּוִד, יֹצֵא לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי, אָמַר אֶל-אַבְנֵר שַׂר הַצָּבָא, בֶּן-מִי-זֶה הַנַּעַר אַבְנֵר; וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, חֵי-נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ אִם-יָדָעְתִּי. נו וַיֹּאמֶר, הַמֶּלֶךְ: שְׁאַל אַתָּה, בֶּן-מִי-זֶה הָעָלֶם. {ס} נז וּכְשׁוּב דָּוִד, מֵהַכּוֹת אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, וַיִּקַּח אֹתוֹ אַבְנֵר, וַיְבִאֵהוּ לִפְנֵי שָׁאוּל; וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי, בְּיָדוֹ. נח וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל, בֶּן-מִי אַתָּה הַנָּעַר; וַיֹּאמֶר דָּוִד, בֶּן-עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי." - (שמ"א פרק י"ז פסוקים 59-68)-תמונה זו היא ציור שצויר ע"י גוסטב דורה בשנת 1861.

אנו בחרנו בתמונה זו מכיוון שלדעתנו תמונה זו מציגה באופן הטוב ביותר את הקרב בין דוד וגוליית.

בתמונה אפשר לראות את כל מה שסופר במקרא לאחר מותו של גוליית, אפשר לראות את כל הדמויות והצבאות שמוזכרים שם כגון דוד, גוליית, צבא ישראל וצבא הפלשתים ואפשר לראות שהתנהלות הקרב הכוללת היא כמו שנכתב במקרא.

התאמת התמונה לסיפור המקראי

"וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה. נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד. וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ; וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ. נב וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן" (שמ"א פרק י"ז פסוקים 59-62)- לפי הסיפור המקראי לאחר שדוד פגע במצחו של גוליית עם אבן, דוד ערף את ראשו של גוליית והציג אותו לראווה ולאחר מכן הפלשתים נסוגו מהקרב מכיוון שמנהיגם מת. בני ישראל הריעו לדוד על נצחונו ורדפו אחרי הפלשתים בכדי להרוג את כולם. בתמונה מופיע כל מה שנכתב במקרא- אפשר לראות את דוד מציג לראווה את ראשו הערוף של גוליית אל מול הפלשתים ואל מול עם ישראל, ואפשר לראות את צבא הפלשתים נסוג ואת בני ישראל מריעים לדוד.

ספרות

מושר ההשכל מהקרב של דוד וגוליית

מוסר ההשכל העולה מן הקרב של דוד וגוליית הוא שאף על פי שדוד היה קטן מגוליית, והיה חלש הרבה יותר הוא ניצח את גוליית בזכות חוכמתו, שכאשר הוא ראה שכל גופו של גוליית ממוגן עם שריון, הוא חיפש את הנקודה החשופה שלו, שאם יפגע בה תהיה פגיעה בגוליית, נקודה זו הייתה המצח שלו לכן דוד ניצח.

התנדבותו של דוד למשימה

לדוד היו שלוש סיבות להתנדבותו למשימה:

1. במקרא נאמר שדוד אהב מלחמות, והוא שמע על כך שמחפשים מישהו שייךחם נגד גוליית, אז הוא התנדב.

2. דוד רצה להעלות את מורל עם ישראל, המורל שלהם כבר היה נמוך, מכיוון שהם רצו מושיע שיוביל את העם לניצחון על הפלשתים ועל גיבורם, גוליית.

3. דוד רצה לזכות בפרס שהובטח למי שינצח את גוליית- אשתו של שאול, מה שיקרב אותו למלוכה, שדוד רצה להיות חלק ממנה.

מקום הקרב

"וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים." (שמ"א פרק י"ז פסוק 1-2)- לפי הסיפור המקראי, הקרב בין דוד וגוליית נערך בעמק האלה, בין עזקה לשוכה.
Big image
Big image
כוורת - גוליית

מילים לשיר של כוורת- גוליית



זהו שיר מאוד עצוב

הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.

יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים -
שמי גוליית ולא אחרת!"

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".

בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לחיות,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקוה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.

דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה המון סואן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וגדי
עוד לא ידעו אז מיהו.

"בוא אלי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מלכנו,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,

הנה בא אלינו, בא אלינו...

מקווה שלא ידרוך עלי
מקווה שלא יקפוץ עלי
הנה בא אלינו גוליית

הדומה והשונה בין הסיפור המקראי לשיר

1. "כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל" - "וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת: גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת." (שמ"א פרק י"ז פסוק 4)- בש
Big image

הסבר פיזיקלי לניצחון דוד על גוליית

לפי הרצאתו של המרצה, לניצחון דוד יש כמה הסברים פיזיקליים:

גובהו של גוליית היה 2.7 מטר, מה שמצביע על מחלה שנקראת "אקרומגליה" שגורמת לבן אדם החולה בה לגדול יותר מהרגיל, אך היא גם גורמת לקוצר ראייה ולראייה כפולה, מה שמסביר מדוע גוליית ראה שתי מקלות כשדוד החזיק רק אחד.