פולגת קריית גת
אורי בן דוד ומיכאל בלכמן
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2009 התגוררו בה 47,400 תושבים ולאחר מכן עלה מספרם ל-52,709.(שמה של העיר הוא תוצאה של זיהוי מוטעה של תל עירני עם העיר הפלשתית גת. כיום מקובל לזהות את גת הפלשתית עם תל אל-צפי (תל-צפית), כ-10 ק"מ צפונה לקריית גת.)
אוכלוסיה :
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים בקריית גת 49,352 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.2%. ל
פי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2013, העיר מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ג (2012-2013) היה 57.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2012 היה 5,878 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,018 ש"ח).
תעשייה:
בעיר פועלים מספר מרכזי מסחר ראשיים: מתחם BIG, מתחם "ישפרו סנטר", קניון "לב העיר", קניון "גת סנטר" מרכז מסחרי "כיכר פז".
כיום בשנת 2014 נבנים בעיר 9 מרכזי מסחר חדשים ברחבי העיר.
בעיר נבנה מרכז נופש ובילוי בעלות כוללת של 55 מיליון ש"ח.
אקלים: האקדלים בעיר הוא בדומה לאקלים במישור החוף, אקלים ים תיכוני.
קרקע:קרקע מישורית, אינה מתאימה לחקלאות.
היסטוריה: קריית גת התחילה בתנ"ך כעיר פלשתית.
היא הוקמה בשנת 1954 כמעברה. שנים אחדות לפני כן, במלחמת העצמאות, היה שטחה של קריית גת חלק מכיס פלוג'ה. העיר שוכנת על אדמות העיירה הערבית אל-פאלוג'ה, והכפר עיראק אל-מנשייה, שתושביהם עזבו אותם במלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור לבתיהם. בקרבת העיר נמצאת צומת פלוגות, הנקראת על פי השם הערבי "פאלוג'ה".
העיר עצמה הוקמה על ידי עולים ממרוקו אשר התיישבו בקרבת המעברה. בסוף שנות החמישים הגיע גל עליה של יהודים ממזרח אירופה מפולין רומניה הונגריה עם הזמן סופח שטח המעברה אל העיר, והיא נהרסה ובמקומה ובקרבתה הוקמו שכונות אחדות בשטחה של קריית גת. בשכונות שוכנו עולים חדשים שמקורם בלמעלה מ-35 מדינות תפוצה. העיר קלטה עלייה במשך כל שנות קיומה, אבל גל העלייה המשמעותי ביותר שהגיע אל העיר היה העלייה בשנות ה-90 של עולים מחבר המדינות.
בשנת 1958 הוכרזה קריית גת כמועצה מקומית, וב-1972 הוכרה כעיר.
ועל המפעל
תעשיית הטקסטיל בארץ:
מפעל לייצור טקסטיל הוא מפעל של תעשייה מסורתית - עתירה בידיים עובדות.
התעשייה לא דורדת ידע והשכלה של העובדים בו ולכן הם ממוקמים בקרבת עיירות פיתוח ופריפריות.
בגלל שהתעשייה א דורשת ידע, ואנשים בפריפריה עובדים בה (זו ברירת מחדל) הם מוותרים על השכלה.
תעשיית הטקסטיל בארץ הצטמצמה מכיוון שריווחי יותר לייבא טקסטיל מחו"ל מאשר לייצרו בארץ, לכם צימצמו את המפעלים וסגרו את רובם- את העובדים פיטרו והפנו אל תעשיה עתירת ידע - הייטק - ריווחי יותר למדינה ולפרט.
היסטוריה של המפעל:
שכנעו את פולק להקים את פולגת בקריית גת כך שאמו לו שהעיר במרחק 30 דקות מתל אביב.
המפעל התחיל בייצור חוטי תפירה צמר בלבד. אך, לאחר המיתון ב1966 המפעל עבר לייצר מבדים וחוטים- עד המוצרים המוגמרים.כך קמו מספר חברות בת שהעיקריות שבהן היו בגיר לייצור חליפות לגברים וליידי בגיר לנשים; אומן לסריגים ובגד עור.ותחילת שנות השיבעים התרחבה הרשת למספר ערים בארץ.(וגם שם רשת בגיר שונה לרשת חנויות פולגת).
ב-2007 שונה שם החברה לזד.בי. איי בע"מ. רוב פעילות הייצור הועברה למצרים וירדן בעקבות הסכמים וכן בסין ובאמצעות קבלני משנה נוספים ברחבי העולם. - דבר שגרם לצמצום בייצור בארץ- צמצום באנשים - פיטורים. הצמצום קרה בגלל שריוחי יותר לייצר את הטקסטיל בחו"ל (או לפחות חלק ממנו) ולייבא אותו לארץ, הייצור בארץ יקר יותר ולכן הוא גורם למפעל להיות לא ריווחי.
במרץ 2008 הודיעה הנהלת קבוצת בגיר על סגירת מפעל הייצור של התשלובת, "פולגת טקסטיל", בקריית גת. המהלך נתקל בהתמרמרות עזה וגדולה מצד ההסתדרות החדשה וקבוצות שונות בחברה הישראלית על סגירת מקומות עבודה בפריפריה.
סוג התעשייה והקשר שלה לאזור:
תעשיה קלה ומסורתית.עתירת ידיים עובדות וכוח אדם פיזי, לא נדרשת השכלה לעבדים שבו-לכן אנשים רבים עבדו בו.
האוכלוסיה באיזור לא מלומדת ולכן רובה פונה אל המפעל בו לא נדרשת השכלה. גם אנשים מלומדים יחסית מוצאים את עצמם פעים רבות הולכים גם הם אל המפעל כי אין אפשרות אחרת.
המפעל לא תורם לכלכלה של היישוב ושל הארץ מכיוון שהאנשים שעובדים בו אינם מלומדים ועדיף לייבא מחו"ל ולהפנות את האנשים לעבודה עתירת ידע. בנוסף, אנשים רבים בקריית גת מראש ויתרו על הלימודים בשביל ללכת לעבוד במפעל.לכן, המפעל נסגר.