העלייה השלישית

שי סוקולינסקי ט'5

חלק א'

שנות העלייה: 1919-1923

כינוי העלייה: "עליית החלוץ"

גורמי העלייה:

חמישה גורמים עודדו את בואם של חלוצי העלייה השלישית עם סיום מלחמת העולם הראשונה:
1. "הצהרת בלפור" ומסירת המנדט על ארץ ישראל לידי בריטניה הפיחו תקווה כי אכן הבית הלאומי עומד לקום.
2. התלהבות הנוער היהודי מהמהפכה הבולשביקית והאמונה כי עתה ניתן להגשים את חזון החברה הסוציאליסטית בארץ ישראל.
3. הפרעות בזמן מלחמת האזרחים.
4. השפעת המאבקים הלאומיים באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת המדינות החדשות - פולין צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה.
5. השפעת העלייה השנייה, אשר היוותה כוח משיכה אידאולוגי לנוער החלוצי במזרח אירופה.

מאפיינים חברתיים:

א. מוצאם ממזרח אירופה (רוסיה, פולין ורומניה כ-35 אלף עולים)

ב. צעירים ורווקים (ללא משפחות).

ג. משכילים וסוציאליסטים (מלומדים ומאמינים בשיתופיות ובשיפור החברה).

ד. חילוניים.

ה. שאפו להמשיך בדרכם של בני העלייה השנייה, לעבוד בחקלאות ולבנות וליישב את א"י.

קשיים איתם נאלצו העולים להתמודד:

1. המנדט הבריטי שמגביל את העלייה לא"י עד שהשלטון בארץ יתייצב.

2. קשיים כלכליים- העולים לא מוצאים עבודה חקלאית במושבות בגלל העדפת העבודה הערבית הזולה.

3. ההסתדרות הציונית שהעדיפה שלא תהיה עלייה גדולה על מנת שיוכלו להתמודד עם מצבו הקשה של היישוב היהודי הקיים בארץ בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

תרומתם ליישוב היהודי:

1. עבודות ציבוריות- הנציב העליון נתן לעולים לעסוק בעבודות הציבוריות שאותן אירגן השלטון: בסלילת כבישים ומסילות ברזל (שיפור תשתית התחבורה), ייבוש ביצות (הכשרת הקרקע).

2. גדוד העבודה-

חברי תנועת "החלוץ" (תנועת נוער במזרח אירופה שאותה הקים יוסף טרומפלדור, שבה הכשירו את הנוער לעלייה לא"י.)הקימו את הגדוד על שם יוסף טרומפלדור (לאחר שנהרג בתל-חי).

מטרת הגדוד: יצירת קבוצה שיתופית כללית של העובדים בא"י, ולשלב בין הציונות לסוציאליזם (חיי שיתוף לפועלים העבריים).

החברים בגדוד נקראו "חלוצים" והם נדרשו לפתח את הארץ: לקלוט עלייה, להגן על היישוב היהודי, לסלול כבישים ומסילות ברזל ולעבוד בבניין.

החברים בגדוד העבודה חיו במחנות אוהלים במסגרת שיתופית (עם קופה משותפת ומטבח משותף) הם יצאו לעבודה כ"פלוגות".

3. רכישת עמק יזרעאל:

עמק יזרעאל הוא עמק בצפון הארץ שנחשב לעמק עם אדמה פוריה שמתאים במיוחד להתיישבות חקלאית, וכבר במאה ה-19 ניסו לקנות אותו.

אדמות העמק נרכשו ב-1921 על ידי "הקרן הקיימת לישראל" וההסתדרות הציונית החלה להקים יישובים חקלאיים בעמק.

חלק גדול מהעמק היה אדמת ביצות ולכן בשלב הראשון ייבשו אותן ואחר כך החלו בהקמת היישובים.

4.אנשי העלייה השלישית התיישבו גם בתל אביב ופיתחו אותה, כמו כן הוקמו שכונות חדשות בערים הגדולות כמו "רמת גן" ע"י תל אביב ו"בת גלים" ו"הדר הכרמל" בחיפה.

נוסדו 3 מושבות חדשות- בנימינה, רעננה, רמת השרון.

חלק ב'

ההסתדרות


"ההסתדרות הכללית מאגדת את כל העובדים החיים על יגיעם מבלי לנצל עבודת זולתם, לשם סידור כל העניינים היישוביים, הכלכליים והתרבותיים של המעמד העובד בארץ לבניין חברת העבודה העברית בארץ ישראל."


– מתוך החלטות ועידת היסוד של ההסתדרות.


המסגרת החברתית החשובה ביותר שהקימה תנועת הפועלים בארץ היא ההסתדרות הכללית, ששימשה ארגון כולל, פדרטיבי, על-מפלגתי של ציבור הפועלים. נכללו בה לא רק הפועלים החקלאיים, אלא גם פועלים עירוניים ואינטליגנציה עובדת. הנהגת ההסתדרות הורכבה ברובה על-ידי מנהיגי העליה השניה, אך חברי המעגל השני, כמו רבים מחבריה – היו מאנשי העלייה השלישית.


מטרת הקמת "הסתדרות העובדים הכללית":

1) גיבוש וחיזוק מעמד הפועלים בארץ (הגנה, שיפור תנאים).

2) להפוך את מחנה הפועלים בארץ לכוח מרכזי בהגשמת הציונות.

תפקידי ההסתדרות:

א. איגוד מקצועי לכל ענף של עבודה שנאבק למען זכויות הפועל ושיפור תנאי עבודתו.

ב. הקמת שכונות פועלים ע"י הערים.

ג. שירותי רווחה ועזרה הדדית לפועל- קופת חולים וחברת ביטוח.

ד. הקמת מוסדות חינוך ותרבות- כמו בתי ספר לילדי הפועלים והוצאת ספרים.

ה. הקמת מפעלים שיתופיים (קואופרטיביים).

ו. טיפול בנושא הביטחון של היישוב- ההסתדרות לקחה את ארגון "ההגנה" תחת חסותה.


לשם מימוש עקרונות אלה הוקם מבנה ארגוני דו-זרועי. המבנה הארגוני השתנה עם השנים, כפי שניתן לראות מפרק ההיסטוריה של הארגון, אך בכל שנותיה של ההסתדרות היה בעל מבנה עקרוני אחיד‏.

לכל חברי ההסתדרות הייתה זכות בחירה לוועידה הכללית של ההסתדרות, שהתכנסה בהתאם להחלטות הוועד הפועל ובתדירות נמוכה מאוד. לוועידה נבחרו צירים לפי שיוך מפלגתי. בשיאה של ההסתדרות, בשנות ה70, מנתה הוועידה כ-1,000 צירים.

הוועידה בוחרת במועצת ההסתדרות, שהיא הגוף המתמיד העליון של ההסתדרות בין הוועידות. המועצה היא הגוף המחוקק של ההסתדרות, דנה בנושאים עקרוניים ובוחרת בחברי מוסדות הביקורת, בית הדין של ההסתדרות ובית הדין לערעורים. כמו כן בוחרת המועצה בחברי הוועד הפועל, בהתאם להרכב המפלגתי של הוועידה.

הוועד הפועל התכנס בקביעות והיווה את הגוף המרכזי בפעולה השוטפת של ההסתדרות. מתוך הוועד הפועל נבחר גוף ביצועי - הוועדה המרכזת בת 20 חברים. כל חבר בוועדה היה אחראי של תחום פעילות מוגדר.

חלק ג'

מאיר יערי(21 בפברואר 1897– 24 באפריל 1987)

יערי נולד בעיירה קונצ'וגה שבגליציה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקרה משפחתו לוינה, ובגיל 17 התנדב לצבא האוסטרי ושרת כקצין עד סוף המלחמה. למד באקדמיה לחקלאות ובאוניברסיטת וינה. היה מראשי תנועת "השומר הצעיר" בווינה(תנועת הנוער הציונית הראשונה בעם היהודי. התנועה הוקמה באירופה ב 1913 על ידי קבוצת נערים ונערות יהודים שביקשו למצוא דרך חדשה לחבריהם ולשאר בני עמם בגולה. התנועה פועלת בישראל וברחבי העולם ומקיימת פעילות חינוכית שבסיס רעיונה תיקון אדם-תיקון עולם על פי ערכי הליבה של השומר הצעיר - ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים). יערי היה ממקימי הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר "ביתניה" וממקימי קיבוץ "מרחביה" בו התגורר עד יום מותו בשנת 1987. במהלך השנים הקים "השומר הצעיר" עשרות קיבוצים , שתרמו תרומה מכרעת לקביעת גבולות הארץ. רבים מבוגרי התנועה היוו את עמוד השדרה של הפלמ"ח, שהיה הגוף הלוחם המאורגן הראשוני, שקדם להקמת צה"ל במלחמת הקוממיות. במהלך השנים נסחפו לתנועה רבבות חניכים בכל העולם שדרך חייהם עוצבה על ידי מערכת חינוכית בעלת עוצמה רבה.הוא היה פעיל ציוני ופוליטיקאי ישראלי, מראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפלגת השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) וממעצבי דרכן האידאולוגית.

דוד הורוביץ (1899 - 1979)

איש ציבור, כלכלן והנגיד הראשון של בנק ישראל.
יליד גליציה, עלה לארץ ישראל ב-1920. היה מראשוני חברי תנועת השומר הצעיר וממייסדי קיבוץ בית אלפא. במהלך פעילותו הציבורית שימש כאחד מראשי "גדוד העבודה", מנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית וחבר משלחת הסוכנות לעצרת האו"ם ב-1947.
לאחר קום המדינה מונה לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. בתפקידו זה היה מראשוני הנושאים ונותנים עם מערב גרמניה בעניין הסכם השילומים, פיקח על הקמת בנק ישראל (1954), והחל לכהן כנגיד הבנק. הורוביץ אחז במשרת הנגיד עד לשנת 1972, ולאחר שפרש מונה ליו"ר הוועדה המייעצת והמועצה המייעצת לבנק ישראל ולאחר מכן ליו"ר של כבוד. פרסם ספר זכרונות וספרים ומחקרים בנושאי כלכלה.

בשנת 1968 הוענק לו פרס ישראל למדעי החברה. עוד בימי חייו הוענקו על שמו פרסי מחקר לכלכלנים והוקם באוניברסיטה העברית המכון ע"ש דוד הורוביץ לחקר ארצות מתפתחות. באוגוסט 1979 נפטר וארונו הונח כאות כבוד בבנק ישראל לפני קבורתו בבית העלמין בסנהדריה.

טומבללייקה

מילים ולחן: עממי


מה עושה, עושה החלוץ
כשהוא בא, הוא בא לקיבוץ
הוא בא לקיבוץ, רוצה לאכול
נכנס אל הלול, גונב תרנגול.

טומבליי טומבליי טומבלליקה
טומבלי טומבלי טומבלליקה
טומבלליקה, טומבללי
נגני בלליקה זמר נושן.

מה עושה, עושה החלוץ
כשהוא בא, הוא בא לקיבוץ
הוא בא לקיבוץ, רוצה לאכול
רואה בחורה, שוכח הכל.

טומבליי טומבליי...
בא לקיבוץ - שמעון ישראלי
טרומפלדור וחברים במגדל ובכנרת, 1913. במחרשתי, גילו הגלילים