אירועי הסיכום שלי

מגישה: נועה רחמים

מבצע כנפי נשרים

  • מבוא
  • ידיעה נסתרת
  • סיפור ודרך העלייה
  • הקשיים הגדולים ביותר במהלך המבצע
  • עוזי משולם - מיהו היה?
  • שאלה מכתבה
  • סרטונים
  • גלריה
  • ביביוגרפיה
  • סיכום

מבוא

מבצע כנפי נשרים כמה שמות:

מבצע כנפי נשרים,

מבצע מרבד הקסמים וכן במבצע ביאת המשיח


ובמבצע זה הועלו ארצה כ50,000 יהודים מארצות תימן ועדן.

Big image

לידע כללי

ג'וינט - אירגון הפעל במבצע

כתבה

Big image

ידיעה נסתרת

במשך שנים ארוכות ציינו את מבצע כנפי נשרים כמבצע שעשה רק טוב לכל העולים של ארצות תימן ועדן.

אבל רק לאחר 63 שנים ב2012.

התגלו תיקים - שאני מכנה אותם "תיקי הסבל" מכיוון שבתיקים אלה מסופר על הקושי של העולים.

על הרעב, הצמה ותמיתה.


התיקים היו 6.

קרוב ל-60 שנה שכב במרתפי הג'וינט תיק עמוס מסמכים תחת הכותרת "מחנה חאשד - תלונות", ועליו באותיות גדולות נכתב "חסוי".


התיקים נחשפו מכיוון שהארגון ששמר אליהם אישר להפיץ את הכתוב בהם.

סיפור ודרך העלייה

תחילת המבצע החשאי בחודש מאי 1949. אחרי שנים שבהם הגבול היה סגור, הגיעה לוועד יהודי תימן איגרת המבשרת להם על ההכנות להעלאתם לישראל. בתוך כמה חודשים מוכרים היהודים שהחליטו לעלות את רכושם ויוצאים לדרך לעבר מחנה המעבר שהקים עבורים הג'וינט העולמי בעדן.


ציטוט: "כשנסענו, הם כל הזמן היו צמאים וחלשים. היה להם מעט מאוד מזון. ברגע שהגענו לעדן המצב השתנה", משחזרת רות גרובר, מי שבשנות ה-40 הייתה אחת העיתונאיות האמריקניות הבכירות וליוותה את העולים בדרכם אל מחנה המעבר. אלא שמה שהצטייר אז כמבצע הצלה הירואי, מתברר היום, הסתיר צל כבד.

קשיים גדולים ביותר במהלך המבצע

כבר בשלב הראשון היה ברור שאלפים עושים את דרכם אל המחנה, אבל בג'וינט לא התארגנו בהתאם. הטיפול באלפי החולים הוטל על רופא אחד שהסתייע בשתי אחיות.



כך העידה אחת מהן, טובה אנגלד בתיעוד קורע לב: "באו כל כך הרבה חולים שהקרקע כולה הייתה מכוסה בגופותיהם. היה עליך להלך ביניהם בזהירות רבה, ובחשכה, למרות הזהירות שבה הייתי הולכת ביניהם, כשאני מאירה את דרכי במנורת הגז, הייתי דורכת על הגופות".



"המון אנשים חלו. היו מקבלים חום, אין רפואה, אין בדיקה, אין השגחה. אישה יולדת. היא ישבה בפינה, ילדה, אחרי יומיים היא כבר נפטרה. אין מה לעשות. אי אפשר להגיד כמה, מתו הרבה. מישהו יבדוק? ירשום? לא. מי שמת קברו אותו כמו תרנגולת מתה"



"היה שם מחנה שמסוגל לקלוט 500 איש ובאמצע ספטמבר כבר היו בו 14 אלף", מספרת ד"ר אסתר מאיר-גליצנשטיין מאוניברסיטת בן-גוריון שחקרה את הנושא. "לא היה מחסה, לא סוכות, לא אוהלים. בקושי היו מים לשתייה. אנשים הגיעו אחרי מסע של 100, 200, 300 קילומטרים, שרובו הליכה ברגל. היה ברור שהם יגיעו חולים וחלשים, אבל לא רק שלא חיכה להם דבר, הם התייבשו שם בטמפרטורה הנוראית".

בשיא חיו במחנה חאשד כ-30 אלף איש. למרות חוסר ההכנה, אוכל לא היה חסר, אך הוא לא סייע בעצירת התמותה. "היו שתי נקודות חלוקה. עכשיו תאר אלפים שמתחלקים לשתי קבוצות ומחכים. לפעמים הם חיכו שש-שבע שעות. כל יום בין 10 ל-15 איש מתו. מאות אחרים קדחו", מספרת מאיר-גליצנשטיין את המציאות שגילתה בין עשרות המסמכים.



.מדוע לחסל את הגלות בתימן ולהעלות אנשים שמזיקים לנו יותר מאשר הם מועילים? על ידי כך שנעלה מתימן שבעים אחוז חולים, נזיק לנו ונזיק להם ולאף אחד לא תהיה תועלת. אנו מזיקים להם מפני שמביאים אותם לתוך סביבה זרה והם יתנוונו כאן. כלום נוכל לשאת בעלייה זו של שבעים אחוז חולים?...

עוזי משולם

עוזי משולם חיי בין 30 באוקטובר 1952 ל21 ביוני 2013, הוא היה מורי ממוצע תימני שהתגורר ביהוד.

הוא נודע בזכות התבצרות החמושה שהנהיג בשנת 1994 במסגרת מאבקו לחשיפת פרשת ילדי תימן

פעילותו:

למרות כל דברי הלעז שנאמרו עליו, הוא גיבור ישראלי. הוא ביטא זעקה כבושה של עדה שלמה והשיג את מה שבני עדתו לא הצליחו להשיג לפניו. מינוי ועדת החקירה הממלכתית היה הכרה, לא בגלוי כמובן, בצדקת דרישתו.

שאלה למחשבה מכתבה - האם משהו קורה דווקא לתימנים העולים?

לא אדון כאן בממצאי הוועדה ובבעייתיות של שיטות עבודתה וממצאיה; ברצוני להעלות שאלה אחרת. בשנים הראשונות של המדינה עלו לישראל 50 אלף יהודים מתימן, שהיו 7% בלבד מכלל העולים באותה תקופה (700 אלף), אך ילדיהם הם שלושה רבעים מהילדים שנעלמו. הפרשה ידועה כ"פרשת ילדי תימן". אם הילדים נחטפו – מדוע התמקדו החוטפים בילדי התימנים דווקא, ולא בילדים של עולים אחרים? ואם הילדים נפטרו – מדוע זה קרה לילדי התימנים דווקא?


דעתי בנושא: לפי דעתי יש חוטפים השונאים את הגזע היהודי והתימני ושילוש של שניהם הם יהודי תימן

הקשר הישראלי - ילדי תימן החטופים
חטיפת ילדי תימן - הקשר הישראלי
בסיומו של מבצע חשאי - העולים מתימן נוחתים בישראל
מבצע כנפי נשרים - עליית יהודי תימן
Big image

ביבילוגרפיה

סיכום

לסיכום מבצע זה הוא אחד המבצעים המדוברים בשנות ה-50.

לדעתי מבצע זה לקה בכמה דברים כגון: חוסר מזון ומים,חוסר רופאים ועזרה רפואית מוחלט וגבה את חייהם של כ-70% מכלל העולים.