עבודה בהיסטוריה
מגישים: שובל אוחנה, שי חורי, רועי קנרי וטל מסילתי
כתבה 1
כיצד משקף מבנה המגורים בבגדד את מעמדם הכלכלי של דייריהם?
בעת סיורי בעיר בגדד בקיץ החם הייתי עד לעיר מסקרנת, חמה (מכל המובנים) ובעלת אנשים שונים רבים בהתנהגותם, לבושם, מקצועם ומעמדם אך השוני המשמעותי ביותר היה ברמת החיים שבאה לידי ביטוי בבתים המפוארים לעומת הצריפים ובשכונות שפיצלו את העיר. דבר שהוכיח שהשווין בין כל האזרחים מבחינת החוק אינו בא לידי ביטוי באיכות חייהם של התושבים..
נושא זה סיקרן אותי מאוד לכן ביקשתי לראיין את אחד הסוחרים העשירים בבגדד שגר באחוזה מפוארת בדרום העיר אשר ענה לשם "מוחמד" ולמזלי הוא הסכים.
בשל אורך הראיון סיכמתי עבורכם את עיקרי הדברים: מוחמד סיפר לי שהאנשים שהתגוררו בשכונות העשירות חיו ארמונות/אחוזות בעלות 2 קומות או יותר, בעלות מרחצאות פרטיות וגנים מטופחים ואף אירח אותי בקומה השנייה של ביתו דבר הנחשב ליוקרתי במיוחד בזמן הקיץ וזכות שהוענקה רק לאורחים מיוחדים. מוחמד הוסיף והרחיב שהבתים מחולקים ל3 אזורים שכל אחד מהם הוקף חומה- אזור הנשים,אזור המשרתים וחדרי האירוח. כאשר סיירתי בבית שמתי לב שאין כמעט רהיטים וכאשר שאלתי אותו על כך הוא הסביר לי שאנשים בבגדד נהגו לשבת על כריות וסדינים שהונחו על הרצפה ותשומת הלב העיקרית ניתנה לעיצוב הבית אשר ביטאה את עושרם הרב. הוא חזר והוסיף שפאר הבתים נקבע על פי איכות השטחים,אריגים,וילונות והמחצלות בבית ועיטורי הקירות השונים. מוחמד התגאה בשטיחיו אשר הגיעו כל הדרך מארמניה ופרס ובעיטורי הבית כאילו היו ילדיו.
כדי להבין גם את הצד של המעמדים הנמוכים יותר פניתי לעבאד איש פשוט וצנוע אשר גר בבית בעל קומה אחת ומשתייך למעמד הבינוני.
כאשר שוחחתי עם עבאד פועל בניין במקצועו הוא סיפר לי שבני המזל כמוהו מתגוררים בבית בעל קומה אחת אך יש המון המשתייכים למעמד הנמוך היותר אשר מתגוררים בבקתות צריפים ואפילו סוכות. הוא הוסיף ואמר שיש כאלה שלא יכלו להרשות לעצמם אפילו את הצרכים הבסיסיים האלו והיו צריכים לחפש קורת גג חדשה כל לילה כמו חורבות או מסגדים.
ניצלתי את העובדה שעבאד פועל בניין וביקשתי שיסביר לי קצת על חומרי הבתים ואופי בנייתם.
עבאד אמר שהבתים נבנים מחומרים שונים כמו: בוץ נוקשה, לבנים שרופות,עץ, חצץ ואבן. הוא הרחיב ואמר שגגות הבתים היו שטוחים ושמשקופי הבתים היו ישרים ואופקיים.
כאשר סיירתי בעיר שמתי לב למן דוכן מלא באנשים בפתח הבתים של האנשים מהמעמדות הגבוהים ושאלתי את עבאד מה זה?
עבאד השיב שהדוכן בכניסה לבית שימש כמקום הוראה של חכמי דת ומורים אחרים, וסביבם היו נאספים תלמידים ומאזינים למיניהם. הסבר זה הדגיש והראה את הדעה הנרחבת שכדי להיות מוסלמי צריך לחיות בעיר משום שרק בעיר אפשר לקבל חינוך דתי גבוה ולקיים פולחן דתי.
לאחר שיחתי עם עבאד הודתי לו והמשכתי לטייל בשעות הלילה הקטנות ברחובות בגדד כדי לנסות לראות מקרוב ולהבין יותר טוב את חסרי המזל והיכולת שחיפשו קורת גג חדשה מדי לילה. כאשר סיירתי ופגשתי מספר אנשים הייתי עד לתופעה אחרת שהדהימה אותי!
בלילות הקיץ החמים נהגו תושבי בגדד לטפס אל הגגות השטוחים של בתיהם ולישון תחת כיפת השמיים בשל החום הרב.
ברגע זה לא יכולתי שלא להרגיש קנאה מסוימת לפשטות והאותנטיות של חייהם ולשקט הנפשי שהיה נראה על פניהם כאשר בהו בכוכבים...
כתבה 2
המדריך למטייל בבגדאד
בגדאד, בירת האימפריה המוסלמית, ואחת הערים המרכזיות היפות והמסחריות בראשית ימיה של המאה ה-10. בגדאד הינה עיר בגודל עצום, ועל מנת שתיירים יגיעו לשם ולא יתבלבלו, הכנו לכם רשימה של5 המקומות בבגדאד שכל תייר חייב להכיר.
נהר החידקל
נהר גדול שנמצא בחלק המזרחי מצפון לבגדאד
על גדותיו נמצאים איזור רוצאפה, ארמון אלמהדי, מסגד רוצאפה, ארמון ח'ולד ועוד הרבה מקומות חשובים ומעניינים בבגדאד.
ממליצים לכם לפני הכניסה לעיר לבקר שם, במקום שממנו אפשר להגיע לכל המקומות החשובים בבגדאד.
הנהר עצמו יפה מאוד ותוכלו גם לשחות ולהתרחץ בו. לאחר מכן תוכלו ללכת לאחת המרחצאות הרבות שיש בעיר ובפאתיה ולאחר הביקור בנהר תוכלו להתחיל את הטיול הגדול שלכם בבגדאד.
תהנו !
4 השערים
שער ח'ורסאן, שער בצרה, שער כופה ושער סוריה, הינם 4 השערים של העיר בגדאד והתחנה הראשונה בטיול שלנו. את השערים אתם תמצאו ממש בכניסה לעיר, בחומה הפנימית שלה.כל שני שערים מרוחקים היו מחוברים זה לזה בדרך מרכזית, שתי דרכים מרכזיות אלה חילקו את העיר לארבע חלקים. משער ח'ורסאן אף יצאה דרך ח'ורסאן, שהייתה הדרך הכי מפורסמת ושימשה בתור אחד הקטעים של דרך המשי המפורסמת. מעבר לכך שהשערים, (מלבד חומות העיר) הם הדבר הראשון שתראו בדרככם לעיר בגדאד, מראם עוצר נשימה, ובנייה והתכנון שלהם מדהימים, לכן בעת כניסתכם אל העיר, עצרו שנייה והסתכלו על השערים והדרכים, מבטיחים לכם שלא תצטערו.
ארמון ח'ולד
ארמון ח'ולד הוא הארמון שבנה לעצמו הח'ליף אל-מנצור, ארמון חדש על גדות החידקל מחוץ לשער ח'ורסאן. הארמון ששימש כמקום מגורו של הח'ליף הארון א-רשיד, אחד הח'ליפים האהובים ביותר של ההאימפריה המוסלמית, אם לא הכי אהוב, בנו של הח'ליף אל-מהדי, ששניהם ביחד פיתחו את רובע רוצאפה והפכו אותו לאתר תוסס של העיר. המוסלמים היו ידועים בחיי הפאר שלהם, ולכן אנו ממליצים לכם, ללכת ולבקר בארמון אחד לפחות של אחד הח'ליפים.
איזור רוצאפה
במאה ה-8 החלה העיר להתפשט במהרה אל עבר הגדה המזרחית של החידקל, לאיזור רצאפה. בזמן שלטונו של הח'ליף אל-מהדי התפתח רוב רצאפה, עד שהחל להתחרות בחלק העתיק של בגדאד בארמונותיו המפוארים, מסגדיו, שווקיו וגניו. בזמן שלטונו של אל-מהדי הפך איזור רוצאפה למרכז חשוב של העיר. אנו ממליצים לכם לבקר שם, במסגדים והארמונות המרהיבים, בגנים המהממים ולבסוף לצאת לשופינג בשווקים התוססים שם.בתקופת השלטון של הח'ליף א-רשיד, משפחתו של הווזיר יחיא אל ברמכי, התיישבה ברובע והחלה לבנות שם ארמונות פאר, שעוררו מאוד את חיי התרבות בעיר.בנוסף, אחד השווקים המוכרים מהאיזור הוא שוק בשם באב א-טוק, שוק תוסס שהתפתח שם, ממליצים לכם לקפוץ לשם בסוף הביקור לחווית קניות של פעם בחיים.
רובע אל-כרחי
התחנה האחרונה.רובע אל-כרח, נעשה צפוף כבר בעשור הראשון לקיומו, ולאורך השנים הוסיף והתפתח: נבנו בו בתים, נוספו מקומות מסחריים, והורחבו צירי התנועה המרכזיים שבו. האיזור שמצפון לרובע, היה בנוי כולו, והיה נחשב לאיזור חשוב מסוף המאה ה-9, והיו בו רחובות ושווקים. במאה העשירית לסה''נ, הייתה בגדאד למרכז אדיר של מסחר בזכות בנייתם של רובעים רבים כמו רובע אל-כרח, ובנוסף הייתה גם יצרנית אדירה.אנו ממליצים לכם ללכת לבקר שם, לראות את הבתים ואת חיי היומיום של האנשים הבגדאדים הפשוטים, ועל הדרך ברובע תוכלו לטייל בעוד כמה שווקים כגון שוק פירות וירקות, שוק סוחרי בדים, שוק קצבים, שוק מגדלי עופות, שוק ספרים (ובו יותר מ-100 בתי מסחר), שוק עושי סבון ושוק לסוחרים זריםבהם תוכלו לאכול ולקנות מזכרות. רק שתדעו, שלמרות זהותם העירונית היחידה, והגאווה המקומית, בין הרבעים אל-כרח ובאב אל-בצרה, שוררת מתיחות מתמדת בין השכונות ,ישנה יריבות בין הסונים לשיעים. אז תהיו ערוכים בהתאם למקרים של מעשי אלימות והרג שעלולים להתקיים בין הקבוצות, אפילו שנדיר שיקרו, עד היום זה כך ותמיד טוב להיות בטוחים.
כתבה 3
הפתרון לבעיות המיזוג והמים: -פרסומת-
המראיין- מחמוד
בכתבה זו נראיין את המחתסב של בגדאד בנושא מיזוג הבתים ובעיית המים
מחמוד:אהלן
המתחסב: אהלן
מחמוד: כאמור ברוב השנה חם מאוד בבגדאד איך תושבי עירך מתמודדים עם החום ברוב השנה ועם הקור בחורף?
המתחסב:נתחיל בבעיית החום, שיטות רבות קימות לקירור הבתים, ניתן למתוח אריג פשתן רטוב בסמוך לחלון,שיגרום למשבי אוויר קרירים, ניתן לבנות גגות כפולים בבתים להגברת הבידוד (גם לחום וגם לקור),ואם יש לכם קצת תקציב תוכלו לקנות קרח ולטייח את גגותיכם בחמר טובת ואם יש לכם הרבה תקציב,בנו מרתף. בימים המעטים בהם קר קחו מחתות והעבירו בעזרתם גחלים בתוך הבית.
מחמוד: וואו, אתם מוכנים לחלוטין לעונות הקיצוניות מה לגבי אספקת המים?
המתחסב: גם לכך נערכנו, יש מספר תעלות מים העוברות בעיר, ישנם בארות מים,ואנשי מקצוע שמובילים אותם לבתים ולעתים אנשים חופרים באר בתוך ביתם הפרטי וכך פוטרים עצמם מאנשי המקצוע.
כתבה 4
ראיון בלעדי עם פחימה אלחמסי:
המרואיינת: פחימה אלחמסי
פחימה נולדה בשנת 811 לספירה. פחימה היא אישה מוסלמית רווקה היא שפחה ויש לה ילד אחד, היא אישה ענייה. אישה קוסמת ומעניינת.
*התחלת הראייון*
יסמין: פחימה, מי שולט בתא במשפחתי שלך?
פחימה: כנהוג בחברה המוסלמית הגבר הוא ששולט בתא המשפחתי. מכייון שאני רווקה אבי הוא השולט בתא המשפחתי שלי.
יסמין: מהן הזכויות שלך?
פחימה: בחברה המוסלמית כאישה אני נחשבת "קטינה" והזכויות המשפטיות שלי מוגדרות בהתאם לכך. אחותי לדוגמה היא אישה גרושה, בהיותה נשואה היא הייתה מחוייבת לציית לבעלה.
אני נורא מפחדת להתחתן ואולי זו הסיבה לכך. אני חולמת על היום שבו אמצע את האביר על הגמל הלבן שיאהב אותי בלי תנאים ויכבד אותי מבלי שיהיה כפופה לו, וזה לא מציאותי בימינו בחברה המוסלמית אבל תמיד טוב לחלום.
גיסי התגרש מאחותי- אשתו לשעבר ללא הסכמתה, לא היה לה שום אמירה בנידון. היא חזרה לביתנו - בית אבי והחזקת ילדיה נותרה בידיה, היא חייבת לגדל ולדאוג להם עד שיגיעו לבגרות. ואילו בעלה לשעבר יכול להמשיך בשלו...
יסמין: כלומר אין שיוויון בין המינים (גברים ונשים).
פחימה: למרבה הצער כן, איו שיוויון וזה מתבטא בהרבה דברים. כשבנות רשאיות לקבל רק מחצית מסכום הירושה שיקבלו גברים וגם בבית המדפט ששם עדותה של אישה לא שווה לעדותו של גבר.
יסמין: איך את מרגישה בעיסוק שלך?
פחימה: כמו שצויינת אני שפחה, בכל יום אני מרגישה מושפלת יותר ויותר, לא באלי לקום בבוקר ואין לי אומץ לדבר ולהביע מילה. אני מחכה בקוצר רוח ליום שבו האדון שלי ימות, היום בו אצא לחופשי.
בניגוד לרצוני נכנסתי להריון מהאדון ונולד לנו ילד, הילד בן חורין. אני מכונה "אם ולד" כלומר שפחה שבנה הוגדר כבן חורין.
בנתיים האדון יכול לעשות בי כל מה שיעלה על רוחו.
יסמין: איך את מסכמת את חייך בשושה מילים?
פחימה: במציאות או בחלום.
יסמין: את יכולה להסביר בבקשה?
פחימה:בוודאי. הכוונה היא שבחיי, בחברה המוסלמית, במציאות שאני חיה איני יכולה ללממש את החלום - הפונטציאל שלי.
לו היה מהפכה וחיי היו משתנים...
-----הסוף-----
(למורה - בדקנו ולא מצאנו סיבה מנוגדת לכך שפחימה לא תוגדר כרווקה ותיהיה בו זמנית שפחה)
כתבה 5
ראיון עם ואסים-עובד בבגדאד
בכתבה זו נערוך ראיון עם עבד בבגדאד - המראיין סעיד
העבד כלומר שפחה ושמה ואסים היא מוסלמית מעמדה נמוך. נולדה בשנת 850 לספירה וחיה בעיר בגדאד.
סעיד:שלום
ואסים: שלום
סעיד: תוכל לספר על המגבלות שלך כעבד אם ישנם?
ואסים: יש לי כעבד מגבלות משפילות, מוכרים אותי כמו חפץ, אני ממש רכוש לעבד,אני לא רוצה להביא ילדים כי אני יודעת שהם יהיו עבדם כמוני.
שפחות מחוייבות לשמש כפילגשות אבל בניהם יהו בני חורין ואני יכונה "אום ולד"
כשהאדון ימות איהיה בת חורין.
סעיד: וואו נורא ואיום, האם יש נקודה של אור בתוך כל הבלגן הזה?
ואסים: כן, לאדון אסור להתעלל בי ולעשות בו כעולה על רוחו,אם הוא מתעלל בי אני מורשה ללכת ממנו מותר לי להשתמש בכסף שצברתי, אפילו לפתוח עסק במקרים מסוימים מותר לי אפילו לפדות את עצמי לאחותי יש עוד זכות מעצם היותה אישה, אם אדונה מת היא משוחררת.
שאלת הרחבה:
-האם מעמד האישה בבגדד שהיה נמוך עקב התפיסה המוסלמית השתנה?
השאלה מתאימה לכתבה השניה
בחרנו בשאלה זאת
משום שהתשובה הצפוייה לשאלה תסייע לנו להשלים מידע שלא קיים במקור, אשר הכרחי להבנת התמונה ההיסטורית המלאה והרחבה.