מומו מאת מיכאל אנדה

הערכה חלופית בספרות- יובל נוף, רומי אברהם, מאיה ע. ,מאיה ש.

סיכום

הספר "מומו" מספר את סיפורה של ילדה מיוחדת ואת סיפורם של יצורים הגונבים את הזמן מבני האדם. לעיר קטנה מאוד מגיעה יום אחד ילדה לבדה. היא יתומה, ושמה מומו. תושבי העיירה הקטנה נותנים למומו מקום מגורים באמפיתיאטרון, ודואגים לה. מומו הכבידה על תושבי העיירה בהתחלה. מומו השפיעה במהירות רבה על הילדים האחרים בעיירה, וגם על המבוגרים. כל תושבי העיירה חשים נוח בחברתה.



יום אחד הגיע לעיירה איש קטן. האיש הקטן מביא עמו צינה לכל מקום. אנשים קטנים כמוהו, זהים לו בדיוק במראה מגיעים אל העיר הקטנה ואל ערים אחרות, ולאחר הסבר קצר משכנעים את בני האדם שעליהם לחסוך בזמן. משמעות החיסכון בזמן היא להפסיק לעשות דברים חסרי תועלת כגון לבקר חבר. ובמקומם לחסוך את הזמן ב"בנק הזמן", בניהולם של אותם אנשים קטנים, על מנת שיהיה מוכן לשימוש לעת זקנה. אך הזמן שנמצא בבנק לא נחסך, אלא נגנב על ידי האנשים הקטנים.



אולם את מומו, לא מצליחים האדונים האפורים לשכנע לחסוך בזמן. היא עושה דברים למען העשייה שבעניין, ולא מחפשת בהם תועלת. עד מהרה, היא היחידה שעושה כך. העולם סביבה הולך ומשתנה, ולאנשים כבר אין זמן. מומו, המבחינה בכך שידידיה הולכים ונעלמים במרוץ אחרי חיסכון בזמן, יוצאת במסע להחזרת הזמן האבוד לאנשים.

חלק יצרתי

בחרנו לצייר כריכה לסיפור

מוסר השכל

אם היו עוצרים תושבי העיירה לרגע וחושבים האם כדי להנות ממה שיש עכשיו, להפסיק את המרדף אחרי הזמן ואחרי הדבר הבא שיבוא, לא לתכנן את העתיד, לא לצפות לשום דבר, להתרכז בהווה ובמה שקורה עכשיו גם הדברים שנראים חסרי תועלת ואינם חשובים לפעמים הם המרכיב ליצירת החיים שלנו מעניינים יותר.

שמתעוררות לך מטרות חדשות בחיים ויעדים חדשים להשיג חייך מלאים יותר ומשמעותיים יותר, אם אתה יודע מה הולך לקרות אז ההפתעות שהיו נעלמות .

סוף אחר לסיפור

מומו התעכבה בקריאת שלט האזהרה , כאשר נכנסה במעט פחד בשער, לא נראה כל סימן לאדונים האפורים. כשראתה את ניקולה הבנאי ראתה הבעה על פניו כאלו הוא מרמז על משהו, הוא הצביע על פתחו של צינור ענקי שחשבה מומו שזהו רמז בשבילה ונכנסה לתוכו, מומו ירדה בצינור והגיע לפתח בנק הזמן. היא הרגישה שזהוי ההזדמנות שלה להציל את חבריה. בפתח ראתה אדון אפור שעומד כשומר על הזמן הכלוא בבנק . ניסתה למצוא דרך חלופית להגיע אל המקום בו שומרים את הזמן. אך ללא הצלחה.

התייאשה מומו מלמצוא פיתרון, ישבה מומו מיואשת ועצובה שלמרות הכל לא תצליח להציל את תושבי העיירה, שמה לב מומו שידיה קפואות וקר לה עד מאוד. נסתנה להתכסות בבגדיה שלפתע נפל פרח השעות מכיסה. הופתעה מומו לגלות שאולי אחרי הכל כן תצליח להציל את התושבים. החליטה לצאת למשימתה. החלה ללכת מומו לכיוון השומר. נגעה בו קלות עם פרח השעות שלה והשומר התמוטט למיד !!! פרצה בריצה מומו אל עבר כספת הבנק אך נתקלה בבעיה ! איך היא תפתח את דלת הכספת, היא אינה יודעת את הקוד הפותח אותה. ניסתה לגעת עם פרח השעו אך גם זה לא הצליח. חשבה מומו - מה לעשות ? חשבה מה היו עושים גיגי ובפו. עברו האנשים האפורים ליד הכספת וניסתה להסתתר ככל שאפשר, שמעה מפוי של אחד האנשים שהכספת נפתחת על ידי קול חזק מאוד. מומו ניסתה להיזכר במשחקים שהמציאו באמפי בעבר. ונזכרה מומו שבפעם אחת הגיע ילד והשמיע להם מוזיקה רועשת ברדיו. ניסתה מומו לצרוח בכל הכוח ולפתע נפתחה הכספת. לחצה מומו על הכפתור האדום שנמצא בתוך הכספת אשר מחזיר את הזמן לבעליו. לבסוף הצליחה מומו להציל את תושבי העיירה ואת חברייה. ומאז הם החליטו לנצל כל רגע בחייהם ולהתעסק בהווה ולא בעתיד

זמן מורחב לסיפור

האנשים הקטנים בסיפור הם יצורים אשר מגיעים לעיירות במטרה לגנוב את הזמן מהאנשים החיים שם.

שיטתם היא לשכנע את אנשי העיירה שצריך לחסוך זמן ולאכסן אותו בבנק הזמן שכמובן אותו המציאו האנשים הקטנים, ובמקום לשמור את הזמן לעת זקנה כמו שסיפרו לאנשי העיירה הם גונבים את הזמן לעצמם.

מומו וחבריה היו יושבים יום יום עם ילדי העיירה ואפילו ילדים מחוץ לעיר והיו משחקים משחקים שהמציאו לבד וזה היווה חלק מרכזי ביום שלהם.

כיוון שמומו גרה במקום יחסית מבודד משאר העיירה לא הגיעה אליה הידעה על הגעתם של האנשים הקטנים ועל פעילותם בעיירה.

מומו החלה להבחין שחבריה אינם מגיעים לבקר כפי שנהגו בעבר. מומו החליטה לצאת לחפש את חבריה בכדי לבדוק מדוע חדלו לבוא אליה. לאחר זמן מה אדון קטן נתקל במומו, הוא הסביר לה שבנק חסכונות הזמן מנסים לעזור לחבריה לחסוך את הזמן, כרגע חבריה אינם עסוקים בה והיא חסרת תועלת בשבילם.

מומו מעולם לא הרגישה כה בודדה אך החליטה לא להיכנע לפחד.

פתיח לספר מומו-מיכאל אנדה