אתרי מורשת בארץ ישראל

מוזיאון אסירי המחתרות ירושלים

המוזיאון

מוזיאון אסירי המחתרות הוא אתר המציג שחזור של בית הסוהר לעצורי המחתרות בימי המנדט הבריטי בשנים של טרום הקמת המדינה.

באתר מגוון חדרי אסירים וכן בתי מלאכה בהם הם הועסקו. כמה מחדרי השירות שוחזרו במלואם, כמו המטבחים והמרפאה, כן שוחזר חדר מנהל הכלא.

חלק מחדרי התצוגה מנציחים אירועים מסוימים, כמו הבריחה הגדולה של לוחמי אצ"ל ולח"י מהכלא בשנת 1947, או התאבדותם המשותפת של לוחמי המחתרת משה ברזני ומאיר פיינשטיין (להלן). כמה חדרים נבחרו לשמש כחדרי הנצחה, דוגמת 'חדר עולי הגרדום' או חדר שהוקדש לאסירות המחתרת, שנכלאו בבית הסוהר לנשים בבית לחם.

Big image

מיקום האתר:

המוזיאון שוכן במבנה ''אכסניית הצלייניות הרוסיות" ,כחלק ממתחם מגרש הרוסים מחוץ לירושלים העתיקה.
Big image

היסטוריה

המוזיאון נבנה בשנות השישים של המאה ה-19 כחלק מ''מגרש הרוסים''. האכסניה הוסבה בתקופת שלטון המנדט הבריטי (1948-1917) לבית הסוהר הבריטי המרכזי - בו נכלאו לצד אסירים פליליים גם מאות לוחמי המחתרות - ה''הגנה'', אצ''ל ולח''י שנתפסו בידי הבריטים בפעולות שונות במאבקם נגד השלטון הזר.מבנה בית הסוהר הוקם בשנות ה-60 של המאה ה-19 כחלק ממתחם מגרש הרוסים מחוץ לירושלים העתיקה.

לקראת תום המנדט פונה בית הסוהר מיושביו. מגרש הרוסים נכבש על ידי ההגנה בסיוע אצ''ל ולח''י ב-14 במאי 1948 במבצע ''קלשון''. לאחר הקמת מדינת ישראל שימש הבניין לצרכים אזרחיים שונים, ביניהם מחסנים של הסוכנות היהודית. בשנת 1991 עבר המבנה לידי משרד הביטחון ששחזר את בית הכלא והפך אותו למוזיאון, המתאר באמצעות סיפורם הייחודי של אסירי המחתרות את מאבק היישוב להקמת המדינה.

Big image
Big image

חדרים מיוחדים

בית הכנסת של האסירים היהודים בכלא שכן באחד מחדרי בית הסוהר, ותפקד כבית כנסת בימי שבת וחג בלבד. באולם הצנוע נוהלו התפילות על ידי הרב אריה לוין, "רבם של האסירים". בית הכנסת שוחזר במלואו, והוא כולל כמה ספסלים. במקביל לבית הכנסת פעל בבית הסוהר גם מטבח יהודי, שסיפק אוכל כשר למעוניינים בכך.

שתי החצרות ששימשו במאה ה-19 את הצלייניות הרוסיות להתחממות בשמש, שימשו את האסירים להליכה יומית ולחילוץ עצמות. לאחר "הטושה הגדולה" הפכה החצר הצפונית לחצר טיולים ליהודים בלבד, ואילו הדרומית - לחצר למוסלמים בלבד. החצר הדרומית אף שימשה כמקום תפילה מוסלמי, ובשל כך צויר על הקיר הדרומי מחראב לציון מקום התפילה לכיוון מכה. בחצר זו גם הוצאו לפועל עונשי המלקות בשוֹט או במקל חזרן דק לעיני כל. באגף הדרומי היו תאי הצינוק, שכונו בפי האסירים בשם "הגיהנום". תאים צרים אלה שימשו לכליאת אסירים שעברו על חוקי הכלא, כמו השתתפות בקטטה או התחצפות לסוהר. עונש המאסר בצינוק ניתן על ידי מנהל הכלא, והוא נע בין שעות ספורות לשבועיים. תאי הצינוק היו קטנים מאד, וכללו מחצלת ודלי לצרכים בלבד

Big image

בתקופת המנדט הבריטי

במלחמת העולם הראשונה התחוללה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, בה הוצאו הצאר ומשפחתו להורג, ואת השלטון תפסו הקומוניסטים. דבר זה קטע באחת את זרם הצליינים המתעצם לירושלים, ומגרש הרוסים הפך שומם. במקביל, כבשו הבריטים את הארץ, ועם כניסתו לתוקף של שלטון המנדט בשנת 1920, החליטו על העתקת מרכז העיר בירושלים מהעיר העתיקה לעיר החדשה. הם בחרו לשם כך במקטע על דרך יפו, בין העיר העתיקה ובין גוש השכונות היהודיות בנחלאות, צמוד למגרש הרוסים.בשנת 1922 סללו הבריטים בָּאזור כביש חדש , לו קראו על שם אליעזר בן יהודה (הוא מדרחוב בן יהודה של ימינו), וב-1924 סללו את רחוב המלך ג'ורג'. עם יצירת משולש הרחובות והגדרת מרכז העיר החדש של ירושלים, הפך גם מגרש הרוסים לחלק מהיוזמה החדשה, על ידי הסבת מבניו הנטושים למבני ציבור ושלטון: אכסניית הגברים הפכה לתחנת משטרה מרכזית; אכסניית הכמרים והנזירים הפכה לבית משפט; אכסניית האצילים (חצר סרגיי) הפכה למשרד ממשלתי, אכסניית הנשים הפכה לבית הסוהר המרכזי וכך הלאה.

מוזיאון אסירי המחתרות

לאחר קום מדינת ישראל

במאי 1948, לקראת תום תקופת המנדט פונה בית הסוהר המרכזי מיושביו, והאסירים הועברו לבתי כלא אחרים. ב-14 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נכבש מגרש הרוסים על ידי ה'הגנה' בסיוע 'אצ"ל' ולח"י במבצע קילשון. לאחר קום מדינת ישראל שימש הבניין לצרכים אזרחיים שונים, ובהם מחסנים של הסוכנות היהודית. בשנות ה-60 של המאה ה-20, רכשה מדינת ישראל את מגרש הרוסים ב"עסקת התפוזים".