שערים בירושלים
בית ספר בית זאב- עפולה
שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה דרך חומות ירושלים. כיום ישנם שבעה שערים פתוחים בחומה, ומספר שערים אטומים. בתקופות שונות בהיסטוריה היו בחומות ירושלים שערים שונים, שנסתמו לאורך הדורות. שער הרחמים הוא המפורסם מבין השערים האטומים ולכן נהוג לומר שבחומת ירושלים שמונה שערים.
שער יפו
הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
בתקופה הצלבנית הוא נקרא גם 'שער דוד', על שם המצודה הקרויה מגדל דוד הסמוכה לו
השער קבוע באמצע החומה המערבית של העיר העתיקה בירושלים, ונקרא על שם הדרך העתיקה המוליכה ממנו מערבה אל העיר יפו
חומת ירושלים העתיקה נבנתה במחצית המאה ה-16 על ידי הסולטאן סולימאן הראשון. הבנייה נמשכה בשלבים במשך כמה שנים, ובכל פעם שהושלמה בניית אחד השערים, קבע הסולטאן הקדשה בראשו. בכל כתובת צוין גם תאריך חנוכת השער, ובשל כך אנו יודעים ששער יפו נבנה בשנת 1538: "צווה לבנות חומה מבורכת זו הסולטאן סולימאן בן סולטאן סלים חאן, בתאריך שנת ארבע וארבעים ותשע מאות".
שער הרחמים
שער הרחמים הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים. הוא מורכב למעשה משני פתחים, החסומים כיום בלבנים. שמו של הפתח הצפוני הוא שער התשובה ושל הפתח הדרומי שער הרחמים. שער הרחמים היה היחיד מבין שערי החומה שמוביל ישירות להר הבית.
מבנה השער קיים מאז המאה ה-7. מסביב ראש השער מעוטרים בעיטורים שעל פי סגנונם שייכים לתקופה הביזנתית ,באזור נמצאו גם שרידי שער כניסה קדום יותר מתקופת בית שני.
בבית השער פועל כיום בית תפילה ולימוד מוסלמי. הכניסה למבנה השער היא דרך הר הבית בלבד
שער ציון
שער ציון הוא אחד משערי ירושלים, הנקרא גם "שער דוד", "שער הרובע היהודי" או "שער היהודים" והוא משמש לכניסה לרובע היהודי.
אבני החומה מסביב לשער מנוקבות בחורי כדורים, שריד לקרבות העזים שהתחוללו במקום במלחמת העצמאות.
השם 'שער ציון' לקוח משם ההר אליו הוא מוביל, ומופיע לראשונה במפות מימי הביניים.
שמו הערבי של השער, בָּאבּ א-נֵבּי דָאוּד, נובע מקרבתו לקבר דוד המלך שעל הר ציון.
שער ציון מקשר בין הרובע הארמני להר ציון.
דרך שער זה נכנס דוד המלך וצבאו כשכבש את ירושלים.
ישנו בפתח שער ציון מזוזה העשויה מטיל פלדה שנפל ולא התפוצץ.
שער האריות
הַשַׁעַר הַפָּתוּחַ הַיְחִידִי בַּחוֹמָה הַמִזְרָחִית שֶׁל הָעִיר הָעֲתִיקָה הַמַשְׁקִיף אֶל הָר הַזֵיתִים.
הוּא נִקְרָא כָּך עַל שֶׁם שׁנֵי זוּגוֹת הָאֲרָיוֹת שֶׁנִמְצְאִים מִשְׁנֵי צִדֵי פֶּתַח הַשַׁעַר.
הַעָרָבִים קוֹרְאִים לוֹ גַם "שַׁעַר הַשְׁבָטִים" כִּי דָרְכּוֹ נָהַגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֶל לָעַבוֹר בְּדָרְכָּם לְבֵית הַמִקְדָש.
דֶרֶךְ "שַׁעַר הָאֲרָיוֹת" פָּרצוּ הַצָנְחַנִים בְּמִלְחֶמֶת שֶׁשֶׁת הַיָמִים, וְשִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעֲתִיקָה ואֶת הכּוֹתֶל הַמַעֲרָבִי.
עַל פִּי הַאַגָּדָה, נִיתָן הַשֶׁם "שַׁעַר הָאֲרָיוֹת"" לְאַחַר שֶׁבְּחָלוֹמוֹ שֶׁל הַשׂוּלְטָן סוּלִימָן הוֹפִיעַ לְפָנָיו אָבִיו וְדָרָשׁ מִמֶנוּ לְמָהֵר בִּבְנִיָית חוֹמוֹת הָעִיר, שֶׁאִם לא כֵּן יָבוֹאוּ אָרָיוֹת וְיִטְרְפוּ אוֹתוֹ. לְזֶכֶר אוֹתוֹ חָלוֹם צִיוָה לְפָסֶל אֲרְבָּעָה
אָרָיוֹת מִשְׁנֵי צִידֵי הַשַׁעַר, שְׁנַיִים מִכָּל צַד.
שער האשפות
שער האשפות שוכן בנקודה הנמוכה ביותר בדרום-מזרח סמוך לכותל המערבי.
מבנה שער האשפות התפתח והשתנה במשך השנים.
הוא נבנה במחצית המאה ה-16.
השם 'שער האשפות' מופיע כבר בבתנ"ך בספר נחמיה.
יש הסוברים כי דרך שער זה הוצאו האפר והאשפה בבית המקדש לנחל קדרון, ומכאן שמו.
השער החדש
אחד משערי ירושלים, הממוקם בחומה הצפון מערבית של העיר העתיקה של ירושלים. השער החדש מחבר בין מנזר נוטר דאם דה ז'רוזלם הנמצא מחוץ לעיר העתיקה לרובע הנוצרי הנמצא בתוך העיר העתיקה. השער החדש נמצא במקום הגבוה ביותר מכל השערים של העיר העתיקה של ירושלים.
השער נקרא השער החדש מכיוון שהוא החדש בין שערי העיר העתיקה.
סרטון- השער החדש
שער הפרחים
שער הפרחים ידוע גם בשם הורדוס הנמצא בחלק הצפוני של חומות ירושלים סמוך לשער, מבחוץ נמצאת שכונת .באב-א-זהרה
השער, שהוא אחת הכניסות לרובע המוסלמי, נבנה על ידי סולימאן המפואר בשנת 1539, והכניסה המקורית אליו הייתה זוויתית - הכניסה לבית השער הייתה ממזרח, והנכנסים פנו שמאלה לתוך העיר.
השם 'שער הפרחים' הוא שיבוש השם הערבי מימי הביניים.
השם 'שער הפרחים' הוא שיבוש השם הערבי מימי הביניים
'באב אל-סאהרה'.
שער שכם
השער נבנה בתקופה העותמנית בהוראת הסולטאן סולימן המפואר בשנת 1538.
השער נקרא בעברית "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר שכם.
ברוב השפות האחרות הוא נקרא "שער דמשק" מאותה סיבה, הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק.
בערבית הוא נקרא "באב אל-עמוד" (שער העמוד) על שום העמוד שניצב בעבר בכיכר השער.
חידון על שערי ירושלים
הוראות למשחק
משתתפים: 2 ומעלה
ציוד נדרש:
1. מקרן בו יוצגו השאלות.
2. מחשבים ניידים או סמארטפונים.
מטרת המשחק:
Kahoot הינה פלטפורמה ללמידה אינטראקטיבית.
המשחק ניתן להפעלה בכיתה עם מקרן ומחשבים או סמארטפונים.
השאלות מוצגות על הלוח ובמחשבי התלמידים מוצגות התשובות בלבד (מיוצגות ע"י צבע וצורה).
על התלמידים לענות נכון ומהר ובהתאם לכך יקבלו ויצברו ניקוד. חמשת התלמידים הראשונים שיענו נכון והכי מהר יופיעו בתום כל תשובה.
מהלך המשחק:
התלמידים יכנסו לאתר kahoot (במחשב או בטלפון הנייד) או לאפליקציית kahoot בסמארטפונים.
התלמידים יגיעו למסך הפתיחה ויידרשו להכניס את קוד המשחק המופיע על המקרן ומיד אחר כך להזין את שמם.
על הלוח יופיעו שמות התלמידים, כשכולם הצטרפו ניתן להתחיל במשחק.
קישור למשחק:
במשחק שלפניכם מופיעות 20 שאלות אמריקאיות מתחום- שערי ירושלים.
https://play.kahoot.it/#/k/9c997aeb-b0ce-4eec-a95b-3693d6ed7770