סביבתון

עלון מקוון למורים למדעי הסביבה גיליון מספר 12, מאי 2019

Big picture

אנו שמחים לשתף אתכם בגיליון מאי 2019 של הסביבתון תשע"ט – עלון המרכז הודעות ומידע עדכני ושימושי שיכול לסייע לכם בהוראת המקצוע בכיתה ומחוצה לה.

הודעות מפמ"ר... על קצה המזלג...

גל השריפות הגדול שפקד את המדינה כתוצאה ממזג אוויר שרב קיצוני, השאיר אחריו אדמה חרוכה בכל מקום.עשרות בתים שעלו באש ומשפחות שנותרו ללא קורת גג, ואלפי דונם שטחים ירוקים שהתכלו – אלו תוצאות השריפות בסופ"ש האחרון

גם לסביבה נגרם נזק עצום. 7,940 דונם שטחי קק"ל ורשות הטבע והגנים עלו באש. הנזק עצום לא רק לשטחים הפתוחים אלא גם לבעלי החיים.

אנו מקווים שאלו יהיו אחרוני השריפות.


קהילת המורים למדעי הסביבה

בתאריך 1/5/19 התקיים מפגש קהילת מורי מדעי הסביבה במרכז קיפוד בכפר סבא.

מפגש הקהילה התמקד בפיתוח של יוזמות סביבתיות קהילתיות, פעילות שאנו נדרשים לפתח במסגרת יחידת ההוראה- סדנה סביבתית.

במפגש הציגו המורים את היוזמות הסביבתיות שהם מקיימים בבתי הספר שלהם, ונחשפו לאפשרויות מרתקות לפיתוח יוזמות סביבתיות חדשניות. מרכז קיפוד (קיימות פורצת דרך), של האגף לחדשנותו קיימות בעיריית כפר סבא, הוא מרכז ייחודי בארץ, אשר משלב בתוכו את ערכי הקיימות והקהילה. מתקיימות בויוזמות סביבתיות חדשניות שמטרתן יצירת קהילות מקומיות סביב סוגיות סביבתיות. במרכז מקדמים חינוך ל״אפס פסולת״, מקיימים שירותי תיקון חינם אין כסף למכשירי- ביתיים (קפה תיקון), משאילים מוצרים וציוד, מקרינים סרטים סביבתיים ועוד.

המורים נחשפו לרעיונות אלה והתחילו בחשיפה לקראת פיתוח של יוזמות מקומיות שמתאימות לקהילות שלהם.

תחרות פרס המים של שטוקהולם 2019

תחרות "פרס המים של שטוקהולם " היא תחרות לבני נוער הכותבים עבודות מחקר בתחומי דעת שונים בנושא " המים ושימורם " תוך התייחסות להיבטים שונים – מדעי, חברתי, היסטורי, אמנותי.

התחרות נערכת בארץ בחסותו בארגון הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב, בתמיכת קרן רחל, מנואל קלצ'קיוג' ואישנשיונל פאנד ארה"ב והקרן הקיימת לישראל ובשיתוף הפיקוח על מדעי הסביבה והוראת הביולוגיה במשרד החינוך.

בתחרות שתי קטיגוריות: קטגוריה אחת של עבודות חקר מצומצמות (אקוטופ, ביוחקר) המזכות את התלמידים בפרס כספי וקטגוריה שניה לפרויקטים ועבודות גמר שהזוכים בקטגוריה זו נשלחים לייצג את ישראל בתחרות בין־לאומית הנערכת מדי שנה בשטוקהולם בחסות בית המלוכה השוודי.

בבקטיגוריית עבודות החקר המצומצמות זכו התלמידים מתיכון אורט מקיף ערבי רמלה, בהנחיית המורה המוביל השפאא ותד, עבודת אקוטופ הייתה בנושא השפעת רמות שונות של חומציות PH על התפתחות של צמח חסה במערכת הידרופונית מסוג DWC.



אנו מאחלים לכל התלמידים הצלחה בבחינות הבגרות.


צום קל ורמדאן כרים למורים המוסלמים.

עדכונים ממרכז מורי מדעי הסביבה


הכנס הארצי השנתי - התקיים במכון ויצמן, ב 17.4.19. הכנס התמקד בנושא של סוגיות ודילמות סביבתיות והיה מוצלח ביותר.תודה לכל המשתתפים ולמרצים. תמונות מהכנס תוכלו לראות בקישור. אנו מעוניינים לשמוע את חוות דעתכם על הכנס – נודה לכם אם תענו למשוב קצר. מצגות נבחרות מהכנס נמצאות בקישור הזה לשימושכם.

מאמרים מעובדים להוראת חקר – השנה עובדו 3 מאמרים חדשים מכתב העת "אקולוגיה וסביבה" המאמרים אינם מתוקשבים וכוללים פעילויות להבנתם. המאמרים עוסקים בנושאים מתוך תכנית הלימודים: גגות ירוקים ותרומתם לקיבוע פחמן דו חמצני, שרידות אורנים בתנאי יובש, זיהום נחלים - התמודדות נחל אלכסנדר בתנאים של עקת חמצן. מיד עם אישור תרגום המאמרים נוכל להפיצם לשימושכם עם התלמידים.


השתלמות עדכון ידע מדעי–ההשתלמות הסתיימה במפגש פנים אל פנים שהתקיים בסוף אפריל בפקולטה לחינוך בטכניון. במפגש הוצגו יחידות הוראה שפותחו ע"י המשתתפים וכן נערכה סדנה להכרה והתנסות במודל הוראה חדשני ויעיל ללמידה מבוססת חקר המכונה ABC.


לסביבתון הבא, האחרון לשנה זו - נשמח לקבל מכם מידע על פעילויות שעשיתם עם התלמידים וכן חומרים שפיתחתם בהקשרים אקטואליים וניתן לעבד ולהפיץ לשאר המורים.


איחולי רמאדן כרים וצום קל לאחינו המוסלמים.

מורים מספרים

ממטרד למשאב

משטחי עץ שהם פסולת של שינוע מוצרי צריכה בכל רחבי העולם, עשויים להיות חומר גלם מדהים כשחושבים על זה באופן יצירתי. תלמידי כתה י"א מתיכון הגליל, נצרת בהובלת המורה המובילה גידאא אבו אחמד עתאמנה ראו את הפוטנציאל במשטחי העץ הללו, ואספו אותם לשם הכנת שולחנות שתרמו אותם אחרי שצבעו אותם לבית ספר יסודי אלכרום בעיר נצרת.

במטרה להעלאת המודעות בקרב התלמידים בבית הספר היסודי לנושא הפסולת ודרכים לצמצום אותה תוך הפיכת המטרד למשאב. המיחזור בכלל ולמיחזור משטחי העץ בפרט.

ניטור מגוון מינים קצר מועד


תלמידי כיתהי ' של מגמת מדעי הסביבה בביה"ס מבואות עירון, בהובלת המורה ורכזת המגמה מאיה שדה ובליווי והנחיה של נציגי מועצה אזורית מנשה ו"צעד ירוק", יצאו לערוך השוואה בין מגוון המינים בשני שטחים בקרבת בית הספר, בהם קיימת התערבות אדם בדרגות שונות.

הפרויקט שילב פעילות למידה עצמאית, קבוצתית ופרונטלית בנושא מגוון ביולוגי, סיסטמטיקה, התערבות אדם בטבע, שטחים פתוחים, אתיקה סביבתית וסוגי ניטור של מגוון מינים. בנוסף, הכירו התלמידים כלי תצפית ומדידה במעבדה ובשטח, הגדרת אורגניזמים, ניתוח תוצאות והצגתן בפני נציגי המועצה, צעד ירוק ונציגי הנהלת ביה"ס.

כפעילות מסכמת, העבירו תלמידי המגמה פעילות דומה לתלמידי כיתה ט'. הדריכו אותם בשטח ובכיתה, בשלל תחנות, כמו איך לוכדים נכון חרקים, איך מגדירים צמחים, תחרות צילום טבע ועוד. ההדרכה אפשרה להם להביא לידי ביטוי את הידע והמיומנויות שרכשו ולהעביר הלאה אתה אהבה והדאגה לסביבה.

עקירת מינים פולשים

תלמידי שכבת י"א בתיכון חקלאי ימה עברו הדרכה בית ספרית ע"ימדריכים מרט"ג במטרה להעלות את המודעות הסביבתית ושמירה על ערכי טבע.

בנוסף יצאו תלמידי השכבה ללאזור "תל קקון" והחלו בעבודות ניקוי ושיקום המקום, בנוסף להשתתפותם בעקירת מינים פולשים באותו איזור.

סיור בנחל אפק

תלמידי מדעי הסביבה בתיכון אלאוסקפיה, שפרעם, בהובלת המורה נסרין עטאללה, יצאו לסיור בנחל אפק לבדיקת איכות המים בקטעים שונים של הנחל. בנוסף לביקור בבתי הזיקוק (בז"ן) חיפה, הסיור בבז"ן כלל למידה על תהליך הזיקוק, הכרת השפעת הנפט ומוצריו על חיינו המודרניים , וחשיפה להליכי הייצור השונים.

אקטואליה בכיתה

סוגיות סביבתיות הן עניין שבשגרה, ופעמים רבות אנו נתקלים בהן במדיה התקשורתית. מעבר לרצון להשאיר את תלמידינו מעודכנים ולהישאר בעצמנו רלוונטיים, עיסוק בסוגיות סביבתיות אקטואליות בכיתה מהווה מצע פורה ללמידה משמעותית. בכל סביבתון נביא לכם רעיון לפעילות של למידה משמעותית בכיתה, על רקע של סוגיה סביבתית. כל פעילות תהיה מבוססת על אסטרטגיית הוראה המכוונת ללמידה משמעותית. בנוסף, נביא רעיונות לכלים מקוונים, אשר יכולים לשמש בפעילות המוצעת. והפעם הים התיכון כמוקד של מגוון סוגיות סביבתיות.

אסטרטגיית הוראה –למידה שיתופית

שיתופי הפעולה הם הבסיס ליצירה ולחדשנות בכל תחום ומהווים חלק מהתרבות ובסיס לעשייה יומיומית. הטמעת למידה שיתופית בשילוב אמצעי באורח החיים השגרתי של בית הספר הוא יעד חשוב ומרכזי להעצמת מסוגלות בוגרי מערכת החינוך לשיתופיות בעולם גלובלי דינמי ושיתופי.למידה שיתופית היא למידה יחדיו, בקבוצת למידה תוך שיתוף פעולה בעבודת צוות, נתינה וסיוע הדדי באווירה של אמון מלא בין החברים. אמון כזה מאפשר שיתוף פעיל של כל השותפים בהתאם ליכולות ולחוזקות של כל חבר.

מקור וקריאה נוספת: למידה שיתופית, משרד החינוך, הענן החינוכי

סוגיה סביבתית אקטואלית – הרעלת הנשרים בגולן


במאי 2019 הורעלו ומתו 8 נשרים ברמת הגולן מתוך 20 הנשרים שחיו שם - 40% מאוכלוסיית הנשרים בגולן. הנשרים אכלו פגרים שהורעלו בזרחן אורגני, כלומר נפגעו בהרעלה משנית. חקלאי שחשוד במעשה נעצר. מכיוון שמדובר בעונת הקינון, יש חשש שתהיה לכך השפעה גם על גידול הגוזלים.

המקרה התגלה בזכות משדרים שהיו על 3 נשרים – פקחי רשות הטבע והגנים (רט"ג) זיהו חוסר תנועה ומצאו אותם מתים. הנשרים הממושדרים הובאו מספרד כחלק ממאמצי אישוש האוכלוסייה. בשנים האחרונות אירעו מספר אירועי הרעלה שגרמו לפגיעה קשה באוכלוסיות הנשרים בצפון. מרבית המקרים היו הרעלות מכוונות נגד טורפים של בקר וצאן ולעיתים כתוצאה של סכסוכים בין חקלאים על שטחי מרעה. בכל שנה, מבצעת רשות הטבע והגנים פעמיים בשנה ספירת הנשרים. בספירת הקיץ של 2018 נספרו כ-200 נשרים מקראיים בישראל (בנגב, במדבר יהודה, בכרמל ובגולן), לעומת כ-460 נשרים שנספרו ב-2003. הירידה החדה במספרם נגרמת עקב הרעלות, ציד והתחשמלות וכעת חוששים כי גם טורבינות רוח שתוקמנה בגולן עלולות לפגוע בנשרים.

רקע – הנשר

הנשר הוא עוף דורס מרשים ביותר - אורך גופו המירבי הוא כ- 1.1 מ' ואורך מוטת כנפיו המירבית 2.7 מ'. הוא ניזון מפגרים בלבד ומשמש כ"תברואן" של הטבע, כלומר מנקה את השטח משרידים של בעלי חיים מתים, ובכן מונע התפשטות של מחלות (כמו כלבת ומחלות זיהומיות הנגרמות כתוצאה מפגרים שנשארים בשטח). לכן לנשר יש חשיבות רבה במערכת אקולוגית טבעית.

הנשר הוא עוף חברותי. הוא מחפש את מזונו בלהקות ודוגר במושבות המונות לפעמים עשרות פרטים. הנשר יכול לעבור עשרות ואף מאות קילומטרים לצורך חיפוש מזון. זהו עוף גדול וכבד, שמשקלו נע בין שבעה לשמונה ק"ג, ועל כן הוא כמעט ואינו מעופף בתעופה פעילה, אלא משתמש בזרמי אוויר לצורך דאייה וגלישה, ללא הנעת כנפים. הנשר זקוק לשטחים פתוחים על מנת לאתר את מזונו - פגרי פרות, עזים, גמלים ויונקים אחרים. הוא ישן ומקנן במצוקים גבוהים, כמו אלו שבמדבר יהודה, בגולן ובכרמל המספקים לו הגנה מפני טורפים.

Big picture

הנשר היה בעבר עוף נפוץ ביותר - במאה ה- 19 היו ברחבי ארץ ישראל אלפי נשרים. מתיאורים של חוקרים ונוסעים שביקרו בארץ ישראל במאה ה- 19, עולה כי היו אז בארץ מושבות קינון עצומות, שמנו מאות נשרים. בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה הנוכחית, היה צייד פרוע של עופות דורסים שפגע גם בנשרים. אולם הגורם המשמעותי ביותר שהביא לפגיעה אנושה באוכלוסיית הנשרים (ובמרבית העופות הדורסים האחרים בישראל) היו הרעלות משניות בשנות ה- 50 וה- 60, שנגרמו עקב שימוש בחומרי הדברה בחקלאות. בנוסף להרעלות, נפגעו הנשרים בארץ ממחסור במזון, בעיקר בנגב ובמדבר יהודה (בעקבות הוצאת עדרי בדואים ממרבית השטח), מהרס בתי גידול על ידי פיתוח, מהפרעות נקודתיות של מטיילים ושל גולשים ומהפרעות של מטוסי חיל האוויר, מטוסים אזרחיים, דאונים וגלשנים בסמוך לאתרי הקינון והאכילה של הנשרים. מכלול הסיבות האלה גרם להשמדתם הכמעט מוחלטת של הנשרים בישראל. במהלך שנות ה- 80 וה- 90 תועדו לפחות 65 מקרים של התחשמלות למוות של נשרים על קווי חשמל. ב1996 החלו רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמללשתף פעולה במסגרת פרויקט "פורשים כנף" שמטרתו לאושש את אוכלוסיית הנשרים בישראל ולמנוע את הכחדתה. מאמצים רבים נעשו לאורך השנים: מעקב צמוד אחר נשרים באמצעות משדרים, מיגון עמודי חשמל, הקמת תחנות האכלה לנשרים, הקמת גרעיני רביה, הבאת נשרים מחו"ל לאישוש האוכלוסיה, מבצעי חינוך והסברה ועוד ועוד.

מקור: לעוף עם הנשרים, עופר בהט, מט"ח

לקריאה נוספת:8 נשרים הורעלו בגולן, Ynet, 10.5.2019

נשר מקראי באתר הצפרות הישראלי

מקור האיור: הארץ, 25.7.2017

הפעילות בכיתה

פעילות המוצעת כוללת שלושה חלקים:

א. הנשר כמין דגל - מבוא קצר לנושא הנשרים בישראל

ב. היכרות עם האיומים על הנשרים – עבודה בקבוצות במצגת שיתופית

ג. הזמנה להצצה בקן הנשרים, ועשייה למען הנשרים - חתימה על עצומה ועוד



חלק א: הנשר כמין דגל – מבוא קצר


נשאל את התלמידים מה משותף ל: צב ים, צבי, נשר, נמר, דובי קוטב, דב פנדה, אריות, קרנפים, פילים...?

כולם מינים בסכנת הכחדה המוכרים היטב לציבור, משום שנבחרו כסמלים לשיווק נושא שימור בעלי חייםלמקבלי ההחלטות תוך גיוס דעת הקהל הציבורית. "מין דגל" הוא לרוב חולייתן גדול ומרשים המעורר עניין ואהדה ציבורית בפעילויות המעקב והשימור שלו. לגישה זו יש ביקורת, משום שמאמצי השימור לא אמורים להתמקד במין ספציפי בודד אלא במערכת אקולוגית שלמה.

נספר שגם הנשר המקראי, הנמצא בסכנת הכחדה הוא מין דגל.


נזמין את התלמידים לצפות בסרטון "יש נשר בשמים" של רמת הנדיב (10 דקות).

נבקש מהתלמידים לרשום במהלך הצפייה בסרטון מהם האיומים על הנשרים ומה נעשה להצלתם. נספר שהסרטון מעט ישן ולא כולל את כל האיומים והפעילויות הצלה – כך למשל לא מוזכרת בעיה הציד וכן לא מסופר על הבאת נשרים מחו"ל לאישוש האוכלוסיה.


איומים בסרטון: הרעלות משניות; חוסר במזון זמין; פגיעה באתרי הקינון עקב פיתוח וצמצום שטחים פתוחים, רעש ותנועה; התחשמלות; רככת – חוסר בסידן והרעלת עופרת.

פעילויות הצלה בסרטון: הקמת גרעיני רביה לנשרים - לשם הגברת קצב הרבייה נלקחת ביצה ראשונה ומעודדים הטלה נוספת, גידול בשבי ללא החתמה, שחרור באמצעות כלובי אקלום; משדור הנשרים למעקב אחריהם; פיזור עצמות מרוסקות; תחנות האכלה – פיזור מזון שימנע מהם אכילת מזון מורעל, מיגון עמודי חשמל.


*לקריאה נוספת על מיני דגל והביקורת בנושא: לא על הפנדה לבדה, מכון דווידסון

Big picture

חלק ב: הכרת האיומים על הנשרים


נחלק את הכיתה לקבוצות. על כל קבוצה להכיר לעומק את אחד האיומים על הנשרים, להכין שקף במצגת השיתופית ולהציגה בפני הכיתה. ניתן להיעזר במקורות המצורפים.


1. הרעלות נשרים

· הארץ, 12.5.2019

· מה הסכנה באכילת בשר מקולקל? מכון דוידסון, 6.4.2016

· מניעת הרעלות במגזר הבידואי בנגב, רשות הטבע והגנים


2. התחשמלות נשרים

· לעוף עם הנשרים

· הארץ, 15.8.2011

· מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 2009

· חברת חשמל


3. טורבינות רוח

· מכת מוות לנשים בישראל, החברה להגנת הטבע

· טורבינות רוח, לא בכל מקום, רשות הטבע והגנים

· Ynet, 15.7.2018


4. ציד נשרים

· לעוף עם הנשרים

· Ynet, 31.7.2017


*מקורות נוספים: רפואת נשרים בישראל והשבתם לטבע, ד"ר אריאלה רוזנצויג

חלק ג: הזמנה להצצה בקן הנשרים, ועשייה למען הנשרים - חתימה על עצומה ועוד


נזמין את התלמידים להציץ בשידור חי מקינון של נשרים. מצלמת אונליין הממוקמת מעל קן נשרים בנגב. נשאל את התלמידים – איך ניתן לעזור לנשרים?

נספר להם שהחברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מזמינות את הציבור לחתום על עצומה לתיקון חוק הגנת חיות הבר כך שניתן יהיה להגביר אכיפה וענישה למי שפוגעים בחיות בר ובנשרים. לחתימה לחצו כאן: https://www.teva.org.il/stop_poisoning

נבקש מהתלמידים שיעלו רעיונות – הם יכולים לסייע בהפצת העצומה או לפעול להגברת המודעות בנושא נשרים, למשל ע"י הכנת סטיקרים, בניית מצגת והפצתה ברשת, פעילות ברשתות חברתיות ועוד. נזמין אותם לבצע פעילות זו במסגרת פעילות תורמת.

אם ניתן, רצוי לשלב להעמקת הנושא גם סיור בנושא נשרים, למשל לשמורת הטבע גמלא בגולן, לחיבר כרמל, לכלוב הנשרים ברמת הנדיב, לבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן, לגן החיות התנכי בירושלים.

אירועים

להתראות בגליון הבא!!

כותבות ועורכת תוכן: נירית לביא אלון ושני צור

נשמח לקבל מקהל המורים למדעי הסביבה רעיונות לפעילויות, סיכומים, מצגות, מאמרים וכל חומר מקצועי אחר אשר יכול לתרום להוראת מדעי הסביבה.
את התכנים ניתן לשלוח למייל sani.zur@gmail.com