"ילדים זה שמחה"!
כן, בעיקר. אבל לאושר הגדול הזה מתלווה גם עשיה גדולה.
הילדים שלי: שרי (8.5) דודי (4)
שרי, הילדה שהפכה אותי לאמא. מיטיב ממני לתאר את התחושה הוא יהודה עמיחי בשירו-
ביום שבו נולדה בתי לא מת אף איש
אף איש בבית החולים ועל שער הכניסה
היה כתוב: "היום הכניסה לכהנים מותרת."
וזה היה ביום הארוך ביותר של השנה.
ומרוב שמחה
נסעתי עם ידידי אל גבעות שער הגיא.
ראינו עץ אורן חולה וחשוף מכוסה רק אצטרובלים אין ספור.
וצבי אמר שעצים העומדים למות מצמיחים יותר אצטרובלים מן החיים.
ואמרתי לו: זה היה שיר ולא ידעת. אף על פי שאתה איש המדעים המדויקים, עשית שיר.
והשיב לי: ואתה, אף על פי שאתה איש חלומות עשית ילדה מדויקת עם כל המתקנים המדויקים לחייה.
דודי, (שרק לי נדמה שהוא כזה קטנצ'יק? ) שדומה שהשיר הבא נכתב עליו:
אֵם וְעוֹלָלָהּ/חיים נחמן ביאליק
הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי? וּרְאוּ-נָא חֵן שְׁפָתָיו,
הֲיֵשׁ כְּגוֹזָלִי? חָכְמָתוֹ הָרַבָּה,
מִי יִתֵּן וּכְפָנָיו בְּצַפְצְפוֹ "אִמָּא"
כֵּן יָאִיר מַזָּלִי. וּבְמַלְמְלוֹ "אַבָּא".
הַבִּיטוּ וּרְאוּ-נָא הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי?
אֶת-בְּנִי בַּהֲדָרוֹ: הֲיֵשׁ כְּאֶפְרוֹחִי?
לִבְשָׂרוֹ כֻּתֹּנֶת אַשְׁרֵי שֶׁבְּנִי הוּא
וַעֲנָק לְצַוָּארוֹ. וְאִמּוֹ אָנֹכִי.
אז מה אנחנו עושים יחד? - [ חוץ מלזלול אותם... :) ]
ים...
מים, שמיים, שמש וחול-
לפעמים בשבילנו זה הכל.
המצלמה אצלנו...
אופניים.
לתמונה כי
להשתולל!
לטפס. משתדלים בזהירות. לרוץ, להתגלגל ולקפוץ עד שאין נשימה... (אמא מאבדת את הנשימה הראשונה כמובן.)
אנחנו מחוץ
לשבת ו...
לטייל בטבע.
לשחק!
הנה כמה מהספרים האהובים עליה: