פוסטר דיגיטלי על שאול המלך

מאתון למלך

תכונות אופי שאול המלך:

חסר סבלנות

שאול היה חסר סבלנות. לדוגמא, כשהפלישתים פתחו במלחמה מול בני ישראל שאול מיהר להעלות את הקורבן ולא חיכה לשמואל שהיה אמור לעשות את זה. לפי פסוקים ה'-ט' בפרק יג': ה וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם-יִשְׂרָאֵל, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, וְעָם, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב; וַיַּעֲלוּ וַיַּחֲנוּ בְמִכְמָשׂ, קִדְמַת בֵּית אָוֶן. ו וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר-לוֹ, כִּי נִגַּשׂ הָעָם; וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם, בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים, וּבַצְּרִחִים, וּבַבֹּרוֹת. ז וְעִבְרִים, עָבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶרֶץ גָּד, וְגִלְעָד; וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ בַגִּלְגָּל, וְכָל-הָעָם חָרְדוּ אַחֲרָיו. ח וייחל (וַיּוֹחֶל) שִׁבְעַת יָמִים, לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר שְׁמוּאֵל, וְלֹא-בָא שְׁמוּאֵל, הַגִּלְגָּל; וַיָּפֶץ הָעָם, מֵעָלָיו. ט וַיֹּאמֶר שָׁאוּל--הַגִּשׁוּ אֵלַי, הָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים; וַיַּעַל, הָעֹלָה.

לא נאמן

שאול לא היה נאמן ל-ה' לפי פסוקים א'-'ג ו ג' -כ' בפרק טו': וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: "אֹתִי שָׁלַח יְהוָה לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ, עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי יְהוָה. {ס}

ב כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם. ג עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו, וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר".


שאול לא עשה כדברי שמואל כששמואל ביקש ממנו להחרים כל דבר בעמלק מאנשים ועד הבקר שאול לא עשה כדבריו וחס על אגג מלך עמלק ועל הצאן והבקר ה' סיפר לשמואל על מעשי שאול אך שמואל נתן לשאול היזדמנות נוספת ושאל אותו העם מילא את בקשת ה' שאול משקר ואומר שמילא את הבקשה ושמואל אומר לו שמישפחתו לא תמלוך עוד על ארץ ישראל לפי פסוקים ג'-כ' בפרק טו' : יְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֶת אִישׁ יְהוּדָה. ה וַיָּבֹא שָׁאוּל עַד עִיר עֲמָלֵק, וַיָּרֶב בַּנָּחַל. ו וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי: "לְכוּ, סֻּרוּ, רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי, פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ, וְאַתָּהעָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם". וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק. ז וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק, מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם. ח וַיִּתְפֹּשׂ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָי, וְאֶת כָּל הָעָם הֶחֱרִים לְפִי חָרֶב. ט וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב, וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם, וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס - אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ. {פ}

י וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל לֵאמֹר: יא "נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ, כִּי שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת דְּבָרַי לֹא הֵקִים", וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל יְהוָה כָּל הַלָּיְלָה. יב וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר, וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר: "בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל". יג יג וַיָּבֹא שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל, וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁאוּל: "בָּרוּךְ אַתָּה לַיהוָה, הֲקִימֹתִי אֶת דְּבַר יְהוָה". יד וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "וּמֶה קוֹל הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי, וְקוֹל הַבָּקָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ?". טו וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "מֵעֲמָלֵקִי הֱבִיאוּם, אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר לְמַעַן זְבֹחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְאֶת הַיּוֹתֵר הֶחֱרַמְנוּ". {פ}

טז וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: "הֶרֶף וְאַגִּידָה לְּךָ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֵלַי הַלָּיְלָה", (ויאמרו) וַיֹּאמֶר לוֹ: "דַּבֵּר". {ס}

יז וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ, רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה, וַיִּמְשָׁחֲךָ יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. יח וַיִּשְׁלָחֲךָ יְהוָה בְּדָרֶךְ, וַיֹּאמֶר: 'לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת הַחַטָּאִים, אֶת עֲמָלֵק, וְנִלְחַמְתָּ בוֹ עַד כַּלּוֹתָם אֹתָם'. יטוְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה, וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה?". {ס}

כ וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל: "אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְהוָה, וָאָבִיא אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק, וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי. כא וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר, רֵאשִׁית הַחֵרֶם, לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּגִּלְגָּל". {ס}

קנאי

שאול מקנא בדוד על שהעם אומר שדוד מעריץ אותו יותר משאול ושאול מנסה להרוג את דוד בעזרת חנית אך דוד מתחמק ממנו שאול ממנה את דוד לשר המלחמה בתקווה שימות במלחמה לפי פסוקים ו'-יג' : וַיְהִי בְּבוֹאָם, בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל (לשור) לָשִׁיר וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים. ז וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹתוַתֹּאמַרְןָ: "הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו". ח וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֵּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה, וַיֹּאמֶר: "נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים? וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה!". ט וַיְהִי שָׁאוּל (עון)עוֹיֵן אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. {ס}

"וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית", ציור מאת גוסטב דורה


י וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה אֶל שָׁאוּל וַיִּתְנַבֵּא בְתוֹךְ הַבַּיִת, וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָדוֹ כְּיוֹם בְּיוֹם, וְהַחֲנִית בְּיַד שָׁאוּל. יא וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית, וַיֹּאמֶר: "אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר", וַיִּסֹּבדָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם. יב וַיִּרָא שָׁאוּל מִלִּפְנֵי דָוִד, כִּי הָיָה יְהוָה עִמּוֹ וּמֵעִם שָׁאוּל סָר. יג וַיְסִרֵהוּ שָׁאוּל מֵעִמּוֹ וַיְשִׂמֵהוּ לוֹ שַׂר אָלֶף, וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הָעָם. {ס}

יד וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַיהוָה עִמּוֹ. טו וַיַּרְא שָׁאוּל אֲשֶׁר הוּא מַשְׂכִּיל מְאֹד, וַיָּגָר מִפָּנָיו. טז וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד, כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם. {פ}

חידון לסיכום

יש ללחוץ על הכפתור ולהכניס: משתמש = Remez111; סיסמא = Remez111 יש להכניס בתפריט ל- My Kahoots; הכנס לShared with me ולחץ על PLAY; לחץ Launch

המשך הוראות לחידון

במקביל יש להיכנס בטלפון הנייד ללינק: https://kahoot.it

להכניס את GAME PIN שמופיע במחשב וללחוץ ENTER

להכניס את שמך וללחוץ ENTER

שמך יופיע על מסך המחשב

לחץ START NOW במחשב; השאלות יופיעו במחשב ותוכל לענות בטלפון הנייד.בהצלחה!

פסקת סיום

לדעתי שאול היה מלך שיש בו גם חסרונות וגם יתרונות למשל יודע להערך לקראת מלחמות אך גם חסר סבלנות למשל כשלא חיכה לשמואל והעלה קורבן בעצמו בכל מקרה הוא חלק חשוב בתנך.