עבודה בתנ"ך - כבוד האישה
מגישים: אדיר ג'מיל, דנה לוי, עדי טרי
משמרת ועד לגבעה - מסע בזמן
כבוד-האישה
פרשת האונס בקיבוץ שומרת
א.האונס החמור התרחש בקיבוץ שומרת בשנת 1988 בתאריך 14 לאוגוסט.
ב.האונס נגרם ע"י חבורת נערים בגלאים 16.5-17.5 והם מנו כ-8 בסה"כ.
ג.לאחר הגשת התלונה הנאשמים טענו כי לא אנסו אותה אלא הכל נעשה בהסכמה.
מעשה פילגש בגבעה - שופטים י"ט-כ'
1.משפט זה כתוב בתחילת הפרק כדי להדגיש לנו שאין מלך בא"י והכל בלאגן ואין סדר ומי שיעשה שם סדר.
2. "וַיְהִי אִישׁ לֵוִי, גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר-אֶפְרַיִם, וַיִּקַּח-לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה"- איש לוי לקח אישה שנייה(פילגש) מבית לחם יהודה.
3."וַתִּזְנֶה עָלָיו, פִּילַגְשׁוֹ, וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל-בֵּית אָבִיהָ, אֶל-בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה"-לפי פסוק ב' כתוב שהפילגש בגדה בו והלכה אל בית לחם לבית אביה.
4."וַיָּקָם אִישָׁהּ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ, לְדַבֵּר עַל-לִבָּהּ להשיבו (לַהֲשִׁיבָהּ)"-
אבי הפילגש שמח מפני שביתו היתה אישה של מישהו אחר ואף אחד כבר לא יקח אותה לאישה אחריו ורצה מאוד שתיהיה אשת איש.
5.לאבי הפילגש הייתה תחושה שמשהו רע יקרה ולכן השאר אותם בביתו זמן כה רב .
6.אבי הפילגש השאיר אותם בביתו אותם עד סוף היום החמישי .
7.בשעות הערב המוקדמות .
8. נער איש הלוי הציע לאדונו ללון ביבוס מכיוון שהיו קרובים לעיר זאת .
9. איש הלוי סירב לעצה זאת כיוון שיבוס הייתה עיר נוכרית והוא חשש ללון בה ורצה ללון באחד מערי ישראל לכן הגיע לשבט בינימין
10.לדעתנו איש הלוי לא רצה ללון באמצע הדרך כיוון שחשש שלא יבוא אנשים ויגנבו אותם או שיקרה משהו רע ולכן רצה לישון בבית נורמלי ללא חשש.
11. הפסוק שמראה שבני הגבעה עשו מעשה יוצא דופן :ל "וְהָיָה כָל-הָרֹאֶה, וְאָמַר לֹא-נִהְיְתָה וְלֹא-נִרְאֲתָה כָּזֹאת, לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה; שִׂימוּ-לָכֶם עָלֶיהָ, עֻצוּ וְדַבֵּרוּ".
12.איש הלוי לאחר מוות הפילגש חתך אותה ל12 חלקים ושלח לכל שבט חלק למען יראו ויראו את המעשים שעשו שבט בנימין .
13. תגובת השבטים הייתה יציאה למלחמה נגד שבט בנימין .
• התייחסות לאונס בעבר
• התייחסות לאונס כיום
הנשים בעבר לא היו מעורכות בעיני הגברים וכשהיו עוברות אונס היה מצבים שהאישה היא שנאשמת כלומר: אם אישה נאנסת בעיר אז היא תהיה אשמה כי היא לא צעקה או שהיא צעק אבל לא מספיק חזק ולא ביקשה עזרה מאנשי העיר .
בנוסף ישנו עוד מקרא שבו רק הגבר אשם : עם האישה נאנסת בשדה או ביער אז הגבר אשם ולא האישה כי במקרא זה באמת אף אחד לא היה יכול לשמוע אותה .
ישנם מקרים שבהם הגבר אונס בחורה בתולה ולאחר מכאן חייב לשלם כנס עבור זה לשאת אותה לאישה כיוון שהיא לא בתולה ואף גבר אחר לא ירצה אותה .
לנשים כיום יש ערך זהה לזה של הגברים והם מעורכות באותה מידה עם זאת עדיין במקרים של אונס הנשים לא מקבלות יחס מאנשי המשטרה או המדינה בכלל הנאשמים שתקפו את האישה או הנאשם שתקף את האישה בכלל לא מקבלים את העונש המגיע להם לדוגמא : האונס בקיבוץ שומרת
במקרה זה הנאנסת הותקפה מינית מספר פעמים על ידי חבורת נערים אשר ניצלו אותה ושכבו איתה בניגוד לרצונה במשך הרבה מאוד זמן בסופו של דבר הנאנסת אזרה אומץ והגיש תלונה במשטרה היחס שקיבלה היה מזלזל השופטים ששפטו את הנערים הביאו להם חנינה ואמרו לאישה שהיא אשמה שלא התגוננה משפחתה והיא עברו מהקיבוץ לעיר אחרת ולא קיבלו שום תמיכה מהקיבוץ והתחילו הכל מהתחלה.
המחוקק המקראי עושה שתי הבחנות בנוגע להגדרת האונס. ראשית, ספר דברים (פרק כב פסוקים 23-29) מבחין בין אונס אישה מאורסת, שמעמדה הוא כשל אישה נשואה, לאונס נערה בתולה. בסוגיית אונס אישה מאורסת ישנה הבחנה משמעותית באשר למיקומו של האונס כאשר מהות המעשה נקבעת באם האונס היה בשדה או בעיר.
6. החוק המקראי מגדיר אונס בכך שזה המעשה הכי מביש שיש בתקופת המקרא, ראשית כל אישה שאנסו אותה, באחדים מן המקרים מוצא להורג אך יש אפשרות שיכנס לכלא.
במידה וגבר שכב עם אישה שהיא לא אישתו אז הוא מחויב לקחת אותה לאישה לשלם לאביה חמישים כסף ולא לגרש אותה.
ב. ההשוואה בין החוק המקראי לחוק הישראלי הוא שבחוק המקראי יש פעמים שהאנס מוצא להורג לפעמים במקרים מסוימים האנס אונס אישה בתולה שלא נשואה ולכן עונשו יהיה לשאת אותה לאישה ולהביא גמול לאביה ולעומת זאת בחוק הישראלי אסור להוציא להורג והאנס מושלך לכלא למספר שנים.
ג. ההתייחסות לאונס בחוק בתקופת המקרא מחמיר עם האנס כיוון שכיום אסור להוציא להורג ובתקופת
המקרא היו מוציאים להורג מי שהיה אונס
ד. ההתייחסות לנאנסת במקרא והיום
לעומת החומרה שמייחסת החברה המודרנית למעשה האונס, החוק כפי שהוא מופיע בפרשת כי תצא, מתייחס למעשה בסלחנות. האונס נערה שאינה מאורשה או נשואה, נענש בקנס ממוני בלבד, ובמקרה שמדובר בנערה שהוא חושק בה, הוא אף עשוי לזכות בה כתוצאה ממעשה האונס, בבחינת "חוטא נשכר". אפשר שהתורה עוסקת באוטופיה, במקרה קיצון, שבו האנס חזר בתשובה באופן מושלם.
על הנאנסת חוק התורה, על פי פשוטו של מקרא, מדקדק מאד. בהיותה בעיר, היא נענשת על כך שלא צעקה או לא הגיבה באופן שמשתמע ממנו שהיא אנוסה (בריחה, קפיאה; עיין פירוש הרמב"ן דברים כב, כג). את היעדר התגובה האינסטנקטיבית המאפיינת את מי שנאנסה, מנחה אותנו חוק התורה לפרש לחומרה. רק בהיותה בשדה היא נידונת לקולא.
אולם, כאשר אנו לומדים את סיפורי האונס במקרא המצב שונה. מחד, כלפי האנס ובני בריתו אנו מוצאים תגובה הרבה יותר חריפה מזו שהחברה המודרנית מייחלת לה – המתת האנס יחד עם כל קבוצת תומכיו.
ה. כן אנו מסכימים על הענישה בתקופת התנ"ך ובימינו מכיוון שמי שאונס חייב לשאת בתוצאות ולא משנה מה חומרת הענישה.
ו. התייחסות לאונס במקרא והיום דומים, אונס פעם והיום. הנאשם צריך לשלם מיסים, וגם לנאנסת מגיעה את כל הזכויות שלה אחרי האונס(היום)עם לבחורה לא היו הרבה זכויות והיא לא יכלה להיות אשה לעצמה,לעומת היום שהיום יש לה את כל הזכויות כמו לכל בן אדם.
ז.בתקופת המקרא היו משתיקים את האונס בתוך המשפחה ולא היו מדברים עליו "מה שקורה במשפחה נשאר במשפחה" ולא היו עונשים על כך אבל בדרך כלל הבנים מהמשפחה היו נוקמים באנס והורגים אותו כמו באונס אמנון ותמר ואונס דינה אבל כיום החוק השתנה ואונס בתוך המשפחה הפך לאונס החמור ביותר כלומר עבירות מין שבוצעו בתא המשפחתי נושאות סנקציה עונשית מחמירה. בעוד קובע המחוקק סנקציה עונשית בת 16 שנות מאסר בנסיבות לפיהן בוצעה עבירת אונס שלא בתא המשפחתי, הרי שהרשעה באונס שבוצע בתוך המשפחה תגרור ענישה מחמירה בת 20 שנות מאסר. יתר על כן. 'בעילה אסורה' שבוצעה בקטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים והיא אינה נשואה לבעל, תגרור ענישה בת 5 שנים. לעומת זאת, בעילת אישה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 21 שנה ומעשה הבעילה בוצע בידי בן משפחתה של הקטינה, מטילה סנקציה פלילית בת 16 שנות מאסר.
אונס תמר- שמואל ב' , י"ג
אונס דינה- בראשית ל"ד
תיאור האונס, צטטו מתוך הכתוב?
"ויחזק ממנה ויענה, וישכב אתה"
"החווי--נשיא הארץ; ויקח אתה וישכב אתה, ויענה"
מה היא הקרבה בין האנס לנאנסת?
הקרבה בין אמנון לתמר היא שהם אחים למחצה.
אין קרבה ביניהם, הוא זר לה.
כיצד מגיב אבי הנאנסת?
"והמלך דוד-- שמע, את כל הדברים האלה; ויחר לו, מאד"
"ויעקב שמע, כי טמא את-דינה בתו" יעקב ניסה להמעיט בערכה של בתו דינה.
מה עושים האחים של הנאנסת?
"ויעשו נערי אבשלום,לאמנון, כאשר צוה, אבשלום"
"ויתעצבנו האנשים, ויחר להם מאד"
מה היא תגובת האנס לנאנסת לאחר מעשה?
"וישנאה אמנון, שנאה גדולה מאד--כי גדולה השנאה אשר שנאה, מאהבה אשר אהבה, ויאמר לה אמנון קומי לכי"
"ויאהב, את הנערה, וידבר, על לב הנערה"
צטטו והסבירו את דברי האנס -לנאנסת
לאחר שעשה את המעשה הוא סילק אותה מחדרו ושנא אותה מאד.
צטטו את ההשתקה / ההסתרה של המקרה
מה היה סופו של האנס כנקמה על חילול כבוד המשפחה?
סופו של האנס היה עונש מוות על ידי אחיו למחצה ואנשיו של אבשלום.
1. נבלה זהו פשע מיני
2 העונש של הנבלה הוא עונש מוות בבראשית ל"ד. העונש של הנבלה הוא סקילה למוות בדברים כ"ב.
תמר מנסה לאיים על אמנון בשימוש בטיעון זה, היא מנסה להגיד לו שלפי החוק אם הוא יאנוס אותה הוא ימות.
3כן לאמנון ותמר מותר להינשא כפי שהיא מציעה לו כיוון שהם רק אחים למחצה כלומר הם מאותו אבא ולא מאותו אימא אז לפי תקופת המקרא מותר להם להינשא .
4לא , אמנון לאחר האונס שנא את תמר והוציא אותה מחדרו ולא רצה לראות אותה וכעס עליה לפי החוק גבר שאנס אישה בתולה חייב לשאת אותה לאישה ולגמול לאביה ואמנון בניגוד לחוק לא רצה לראות אותה בכלל ושנא אותה .
5. וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ: שתמר מורידה מעלייה את כותונת הפסים היא בעצם מורידה לעצמה את הכבודה והיא מושפלת בידי אמנון.
6."ויחר לו מאד". דוד התעצב מאד על מעשה אמנון, אבל לא הענישו שלא לחלל כבוד יורש העצר בעיני העם, ואולי גם שלא להזכיר את חטאו בבת-שבע שיכול לומר "טול קורה מבין עיניך". סיבה נוספת דוד ראה במעשה זה קיום נבואת נתן. "הנני מקים עליך רעה מביתך" (יב יא). תרגום השבעים מוסיף ולא עצב את רוח אמנון בנו, כי אהבו, כי בכורו הוא.
7.מילים מנחות: ש.נ.א, א.ה.ב בהתחלה אמנון אהב את תמר ורצה לשכב איתה ובסופו של דבר אנס אותה למרות שהציעה לו לשאת אותה לאישה מאביה ולאחר האונס אמנון שנא את תמר וביקש מאחד מאנשיו להוציא אותה מחדרו
במידה והעבודה מבולגנת ולא מובנת שיתפנו אותך בגוגל דרייב