צפת

"כאן בצפת"

קצת על צפת

צפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון. צפת שוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל, העיר ממוקמת על פסגות ההרים צפת וכנען וצופה אל ימת הכנרת ממזרח ואל רכס הרי מירוןבמערב. גובה רוב העיר כ-850–900 מטר, אך היא כוללת גם את שכונת נוף כנרת שגובהה כ-500 מטר. צפת נמנית כאחת מ"ארבע ערי הקודש" שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. בדצמבר 2016 העיר מנתה 33,636 תושבים.

עם קום המדינה מנה היישוב היהודי כ-2,300 תושבים. בריחת התושבים הערבים הביאה לכך שהעיר נותרה ברובה ריקה. אנשי צפת פוצצו חלק מהבתים הערביים, במיוחד בשכונת חרת אל אקראד. לאחר שוך הקרבות נכנסו לחלק מהבתים עולים חדשים ועיריית צפת יזמה פינוי ההריסות והאשפה ואנשי העיר תיקנו חלק מהבתים שנהרסו. לראש העיר הראשון התמנה הרב משה פדהצור, בן למשפחה ותיקה שהגיעה לצפת עוד בימי האר"י ומי שעמד בראש הקהילה היהודית בצפת משנות ה-30 והיה אחראי לכך שהעיר לא פונתה בפרעות 1936 ולפני מלחמת השחרור, כפי שדרשו השלטונות הבריטיים. אחד ממפעליו הבולטים כראש עיר היה הקמת קריית האמנים צפת שמשכה אליה את מיטב האומנים הישראלים בשנות ה-50 וה-60 ומיתגה את העיר כמרכז לאמנות הישראלית והיהודית.

העיר קלטה עולים חדשים ומשרד השיכון הקים את השכונה החדשה בהר כנען. בשנת 1953 התגוררו בעיר כ-7000 תושבים. ניסיונות להביא לצפת תעשייה לא צלחו בגלל המרחק הרב ממרכזי האוכלוסייה ובצפת נוצר כיס אבטלה. היו שהתלוננו שהמדינה משקיעה בהקמת ערים סמוכות:קריית שמונה וחצור הגלילית במקום לפתח את צפת. בתחילת 1965, לאחר עבודה של כשנתיים, נקבעו שמות לרחובות העיר. בשנת 1968 החלו חסידי ברסלב להקים את קריית ברסלב בחלק התחתון של הרובע היהודי בעיר העתיקה. העבודות עוררו חששות לפגיעה ברובע היהודי ולדיון ציבורי סביב הקמת הקריה. בשנת 1976 החלה חברת שיכון ופיתוח בהקמת השכונה המערבית של צפת שבשלב הראשון תוכננה לכלול 270 יחידות דיור ובשלב השני 450 יחידות דיור. השכונה המערבית המשיכה להתפתח והגיעה ל-1600 יחידות דיור. בסוף שנות ה-70 הוחל גם בבניית הקריה החרדית "מאור חיים" במערב צפת. עד שנת 1983 הוקמו גם שכונות הדר ובנה ביתך בדרום העיר וקרית חב"ד בשיפולי הר כנען.

במהלך שנות השמונים והתשעים הוקמו בצפון העיר על הר כנען השכונות, רמת מנחם בגין, נוה אורנים, איביקור ובשיפולי ההר, בקרבת ראש פינה הוקמה שכונת נוף כנרת שתוכננה להיות שכונת יוקרה שיבנו בה בתי נופש רבים עם נוף למזרח בו נמצאת רמת הגולן והכנרת, אך יעדי השכונה הושגו במידה מועטה, מחיר הדירות לא התרומם ומרחקה היחסי של השכונה ממרכז העיר עמד בעוכריה.

בשנים אלו שוכנו בעיר עולים חדשים רבים שעלו לישראל בגל העלייה מרוסיה בשנות התשעים, כמו כן הוקמו בעיר שני מרכזי קליטה שבהם נקלטו מאות עולים מאתיופיה.

במהלך שנות התשעים והאלפיים אלו הואץ תהליך ההתחרדות של העיר והוקמו בה מוסדות חינוך חרדיים רבים, ישיבות, כוללים ומכללות חרדיות, כמו כן הוקם בה גרעין תורני שבמרכזו ישיבת אורות האר"י, שבראשה עמד עזרא שיינברג.

בשנת 2006 בזמן מלחמת לבנון השנייה הותקפה העיר כמעט מדי יום במטחי טילים והעיר ננטשה ממרבית תושביה עד לאחר המלחמה (בשבוע האחרון נשארו בעיר רק כ-7,000).

בשנת 2011 הוקמה בעיר פקולטה לרפואה שהיא שלוחה של אוניברסיטת בר אילן צפת נבחרה על מנת לעודד את פיתוח העיר ויצירת מקומות עבודה חדשים.

"כאן בצפת" / נעמי שמר

כבר חורף הגיע
כבר שלג ירד
כאן בצפת, כאן בצפת, כאן בצפת.

על לובן השלג
ירח ניבט
כאן בצפת, כאן בצפת, כאן בצפת.

יצהל פעמון
וההד רן עימו,
בציליצן, ציליצן,
ציליצן, ציליצן,
עד החרמון;

צוהלת כמוהו
תרוני גם את,
כאן בצפת, כאן בצפת, כאן בצפת.

הולי-הולי-הי
על הגבעות ינוח עדר עם רועה,
להי-להי-לו
ומנחלים בגיא קורא אליי קולו.

קצת על השיר

השיר מדבר על: החורף, השלג ובכלל על עונות השנה ואז הם חוזרים ואומרים כאן בצפת.

על השלג הלבן מביט הירח ואז הם חוזרים ואומרים כאן בצפת.

צלילי הפעמונים מהדהדים בצלילם עד החרמון.

צפת היא עיר שמחה וצוהלת ואז חוזרים ואמורים כאן בצפת.

על הגבעות נחים עדרים ורועים ומהעמק קורא אליהם קול.


חייה של נעמי שמר

ביוגרפיה של נעמי שמר



נדמה שאין ילד בישראל שלא מכיר את שיריה של נעמי שמר, אשר דורות שלמים גדלו על שירים שכתבה והלחינה במשך עשרות שנות פעילותה. נעמי שמר נולדה ב-1930 בקיבוץ כינרת ובגיל שש כבר החלה לנגן בפסנתר. האהבה למוזיקה והכישרון הטבעי דחפו אותה ללימודים באקדמיה למוזיקה בירושלים ותל אביב.

באמצע שנות ה-50 כתבה נעמי שמר מילים למחזמר "חמש- חמש" ללחניו של יוחנן זראי, וב-1957 כתבה את להיטה הראשון "משירי זמר נודד" (הידוע גם כ"הדרך ארוכה היא ורבה") ללהקת "בצל ירוק". שירים רבים שכתבה נעמי שמר ללהקות צבאיות הפכו ללהיטים בן לילה כמו "הכל בגלל מסמר קטן" ,"חמסינים במשלט", "הופה היי", ו"מחר".

בשנות ה-60 כתבה נעמי שמר לשלישיית גשר הירקון את הלהיטים "אהבת פועלי הבניין", "לילה בחוף אכזיב", ו"איילת אהבים". באותן שנים הלחינה את השיר כנרת ("שם הרי גולן") של רחל, אשר זכה להצלחה רבה בעיבוד החדש. כמה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים כתבה והלחינה נעמי שמר את השיר שמזוהה עימה יותר מכל, "ירושלים של זהב". לאחר סיום המלחמה, הוסיפה בית נוסף לשיר שמתאר את המציאות החדשה שנוצרה עם איחוד ירושלים. השיר קנה לו מעמד של המנון בלתי רשמי ונעמי שמר הפכה לפזמונאית הלאומית.

במהלך שנות ה-70 וה-80 נסקה הקריירה המוזיקלית של נעמי שמר לגבהים חדשים. באותם ימים הלחינה שירי משוררים רבים כמו ביאליק, טשרניחובסקי, שלונסקי ואלתרמן. לצד שירים רציניים ועמוקים המשיכה שמר ליצור להיטים כמו "עוד לא אהבתי די" בביצועו של יהורם גאון, ואף הוציאה אלבום שירי ילדים שכלל את השירים "שלומית בונה סוכה" ו"אלף-בית". ב-1981 יצא אלבומה "על דבש ועל העוקץ", שכלל את השירים "על כל אלה", "אנשים טובים" ועוד.

ב-1983 זכתה נעמי שמר בפרס ישראל לזמר עברי, ואף קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן. השינויים הפוליטיים באותה תקופה הביאו את הציבור לזהות את נעמי שמר עם מחנה הימין, מה שהוביל לפגיעה במעמדה כ"משוררת הלאומית". שיריה הופסקו להישמע תדירות ברדיו והפופולריות שלה החלה לדעוך. בשנות -90 זכתה שמר לעדנה מחודשת עם השיר "הכל פתוח" שהפך ללהיט, אך הצלחותיה המסחריות הפכו לנדירות יותר.

שמה של נעמי שמר חזר לכותרות ב-2005 כאשר עיתון "הארץ" פרסם כי הודתה שהלחן ל"ירושלים של זהב" לא היה מקורי וכי הושפעה משיר עם באסקי בעת יצירתו. שנה קודם לכן, ב-26 ביוני 2004, נפטרה שמר ונטמנה בבית הקברות של כינרת.