במחשבה תחילה
ידיעון מורות ומורי מחשבת ישראל, גיליון #2 , מרץ 2018.
אנו שמחים להציג בפניכם את גיליון #2 השנה של "במחשבה תחילה". על הפרק - הודעות ועדכונים לקראת הבגרות החיצונית, הצעות לשיעורים לקראת חג הפסח ויום הזיכרון לשואה ולגבורה, סיור מעורר השראה, קישורים להעשרה והמלצה לספר! פסח שמח ועונת בגרויות מוצלחת לכולם! צוות מחשבת ישראל
הודעות ועדכונים לקראת הבגרות החיצונית שתתקיים ביום חמישי, ה- 10.5
2. קישורים מועילים לקראת הבגרות החיצונית:
דף טיפים לכתיבת תשובה בבגרות
שאלון בגרות תשע"ז
מחוון תשע"ז
שאלוני בגרות משנים קודמות
מאגר שאלות על היחידות המתקדמות
ערוץ היו טיוב של מחשבת ישראל
דוגמאות לשאלות עמ"ר במחשבת ישראל.
3. להנחיות לבחינה מותאמת לחצו כאן.
כנס מחשבת ישראל בל"ג בעומר
הכנס הארצי למורי מחשבת ישראל יתקיים בל"ג בעומר, 3.5.18.
הזמנה מפורטת וטופס רישום יישלחו בהמשך.ההשתתפות ביום עיון זה חובה!
אנו מזכירים כי חלק מהקריטריונים לקבלת שעות עידוד במחשבת ישראל מתייחסים לנוכחות המורים בהשתלמויות וימי עיון.
הצעות לשיעורים לקראת פסח ויום הזיכרון לשואה ולגבורה
להלן מספר הצעות ללימוד במסגרת מחשבת ישראל:
לימוד לקראת חג פסח
1. "חלונות חג" גיליון חג פסח - זיכרון העבר או עיצוב המחר? מדריך למורה - גיליון חלונות
2. לימוד המאמר "דת וגזע" של אברהם יהושע השל בנושא יציאת מצרים וההשתתפות הפעילה שלו במאבק השחורים לשוויון אזרחי, בהובלת מרטין לותר קינג.
* לחצו כאן למאמר של השל. בקובץ מופיעות גם מספר תמונות שכדאי לפתוח איתן כמבוא לשיעור.
* "יש לי חלום" - נאומו של מרטין לותר קינג עם תרגום לעברית
* "ראיתי את הארץ המובטחת" - נאומו האחרון של מרטין לותר קינג ערב הירצחו. מזכיר בנאומו את מוטיב הארץ המובטחת, הר נבו ומשה רבנו.
1. גיליון יום הזיכרון לשואה ולגבורה - "אלוהים ואדם" - מדריך למורה - גיליון חלונות
2. אנו מזמינים אתכם ליזום טקס\שיעור "התכנסות" ביום הזיכרון לשואה ולגבורה אצלכם בבית הספר\כיתה\מגמה. הרעיון של טקס "ההתכנסות" נוצר בעבודה ממושכת במכון ון-ליר בהובלת פרופ' מיכל גוברין ומופץ כעת על ידי מכון הרטמן. לקריאה בחוברת לחצו כאן
צוות הכותבים והמדריכים של רעיון "ההתכנסות" הביעו נכונות לעזור ולהדריך מורים שיבקשו ליזום טקס כזה עם תלמידיהם. למי שמעוניין, אנא פנו אל אסף דה פריס במייל asafdvr@gmail.com
סיור מעורר השראה - כתות וקהילות במדבר, מגמת מחשבת ישראל, תיכון הכפר הירוק
"יש אנשים שאינם יכולים להיות במקום הזה,
צהוב להם מידי,
שקט שאפשר להשתגע.
יש אנשים שאלוהים גדול עליהם
במדבר הזה.
אנשים נבהלים כשהם שומעים את הכוכבים בלילות.
אבל יש גם אנשים שנדבקים לשקט הזה.
ואינם יכולים לשוב ולהיפרד ממנו.
אלה, ישארו כאן".
(חיים גורי)
לא היה צהוב מדי ולא גדול מדי, המדבר עבור תלמידי מגמת מחשבת ישראל של הכפר הירוק היה מקור השראה. התקשינו להיפרד.
מצוידים בטקסטים על אנשים שבורחים למדבר, קבוצות שמשתקעות במדבר, שדים ורוחות- יצאנו דרומה וחקרנו כתות וקהילות מדבריות.
פתחנו בביקור בחווה אקולוגית ישראלית- פלסטינית (Eco-Me) שתקעה את יתדה לפני כשמונה שנים על שטחי C בסמוך לצומת אלמוג, ופיתחה מרכז המבוסס על עקרונות של שלום, שותפות וקיימות. פגשנו קהילה קטנה עם חזון גדול שהחליטה בלב כבד לפרק את הפרויקט. מתוך השיח על התפוררותה של הקהילה, התלמידים נחשפו לא רק לאידיאל הקהילתי ולהצלחותיו אלא גם לאתגרים ולכישלונות שהכריעו את הקהילה בסופו של דבר.
בהמשך היום התיישבנו מול הנוף המדברי בגן הלאומי קומראן, ולמדנו על סגפנות, טומאה, טהרה, גוף ונפש, כוחות ריפוי ומלחמת בני האור בבני החושך בכת האיסיים דרך כתביהם של פילון האלכסנדרוני, יוסף בן מתתיהו ומחקריו של פרופ' דוד פלוסר.
משם נסענו להר הקנאים, ניצבנו מלאי יראה מול העוצמה המדברית. התנסינו בפרקטיקה קצרה של התבודדות והתכנסנו שוב לשיחה על כוחה של ההתבודדות ועל אנשים שברחו למדבר. בערב, סביב המדורה, תלמידי המגמה העבירו לימוד על שדים ורוחות במקורות. מי הם השדים? האם הם בהכרח מזיקים? מה בין שדים לבני-אדם?
את היום השני פתחנו בביקור וסיור בקהילת העבריים בדימונה, ניסינו להבין מה מייחד את הקהילה ומה דומה בין מה שמוכר לנו לבין החזון של העבריים. לאחר מכן, ישבנו באגם ירוחם וניסינו להתעמת עם השדים שיצאו מתוך הקהילה לפני מספר שנים בכתבת תחקיר שפורסמה בעיתון "הארץ" ("הסודות האיומים של קהילת העבריים בדימונה", אהרונוביץ אסתי, 2009). דרך הביקור והביקורת ניסינו לעמוד על ההבדלים שבין דת לכת.
המפגש האחרון בסיור היה מעורר השראה במיוחד. נפגשנו לשיחה עם לאה שקדיאל בבית הכנסת אפיקים בנגב בירוחם. שקדיאל סיפרה לנו על חיי הקהילה סביב בית הכנסת, על החזון מול המציאות ועל השאיפה המתמדת לחולל שינוי, גם בהלכה. הזדמן לנו לפגוש אישה שבזהותה ופועלה (דתייה אורתודוקסית – פמיניסטית – פעילת זכויות אדם) מנפצת תבניות מוכרות ומנוונות. יצאנו מלאי פליאה ותקווה מהשיחה איתה.
יסמין לי, תיכון הכפר הירוק
(לפרטים נוספים והתייעצות פנו ליסמין במייל lee.jazz@gmail.com)
אנא מלאו את הטופס הבא בנושא סיורים לימודיים במחשבת ישראל - עזרו לנו לעזור לכם!
שווה קריאה!
אילון הוא גם (ובעיקר!) מדריך במקצוע מחשבת ישראל. ביקשנו מאילון לכתוב מספר מילים על הספר ולהזמין אתכם לקרוא בו:
גדלתי בקיבוץ חצרים בבית חילוני למהדרין, ובמהלך לימודי הפילוסופיה בירושלים התקרבתי מאד אל העולם היהודי הדתי. אבל ככל שגברה בי התשוקה וכן הידע של עולם זה, כך גם הרגשתי שיש משהו יסודי מאד, ששייך ממש אל מחזור הדם שלי, ולא רק שלי, משהו שאינו רצוי שם, ואולי אפילו כזה שמפחדים מפניו. במקביל חשתי גם זרות מסוימת לאלו מחברי החילונים הליברליים, המזלזלים ובזים לערכי הדת ולחוויותיה המיוחדות. מאז ועד היום אני חוקר את הנתק הזה, למה הוא קיים? האם הוא הכרחי? גיליתי שהמילה "פתיחות" מסמנת משהו שהוא חשוב מאין כמותו לאדם כמוני, ששייך לחיים המודרניים, וניסיתי להבין מה זה אומר? ומדוע העולם הדתי כל כך מפחד ממנה? גיליתי שפתיחות שדבר הרבה יותר רחב ועמוק ממה שהוא מציין בדרך כלל בשיח הישראלי. גיליתי גם שפעמים רבות אלו הטוענים שהם מייצגים עמדה של "פתיחות" משתמשים במילה הזו לצורך מאבק בצד השני "הסגור" ואינם מאמצים את התוכן הפנימי שלה. ומצד שני, גיליתי גם שאלו שרואים את עצמם "נאמנים" לערכים הישנים והטובים, פוחדים מכך שהפתיחות תפרום את העולם שכל כך מוכר להם, ולכן רואים במייצגי "הפתיחות" אויבים ובוגדים מבית.
בספר 'פתיחות ואמונה' אני מנסה לבדוק: מה זה פתיחות? מדוע היא כל כך חשובה? וכן מה זאת אמונה? והאם הכרחי שהאמונה כה תפחד מן הפתיחות? ואולי יש לה גם מה להרוויח ממנה? בספר אני מנסה להראות שתי נקודת מבט: אחת של האמונה, ומה היא יכולה להרוויח מהפתיחות, ושניה של המבט מבחוץ אל עולם האמונה, ומדוע כל כך חשוב לאמץ את הפתיחות גם לגביו. בחברה הישראלית ערכים דמוקרטיים-מודרניים וערכים דתיים שלובים זה בזה, כשהלאומיות כל הזמן מנסה לתווך איכשהו ביניהם, לטוב ולרע. לכן נגעתי גם בחשיבות של הנסיון להתגבר על הנתק משני הצדדים גם בחינוך הישראלי, נושא עכשיו נעשה 'חם' עם פולמוס 'ההדתה'. באשר אני עצמי עוסק בחינוך יהודי, מכשיר ומנחה מורים להוראת התחום בבתי הספר, אני רואה חשיבות גדולה בכך שזה יעשה בצורה חכמה, שמפתחת את האדם ולא מצמצמת אותו.
בכל המסע הזה של כתיבת הספר ניסיתי לגלות ולהבין משהו חשוב לגבי מהות הקשר בין שני העולמות האלה להם אני מרגיש שייך, ולא רק אני.
אילון אידלשטיין
אירוע ההשקה של הספר יתקיים ביום שישי, ה-23.3, בשעה 11:00, ב"קרון הספרים", רחוב הכלניות 2, קרית טבעון. אירוע ההשקה מתקיים במסגרת אירועי פסטיבל "שייח אבריק" בקרית טבעון.
למידע נוסף ורכישת הספר לחצו כאן