Rivka has left the building...
רבקה יקרה !
יהודה עמיחי כתב:
אֲנִי עוֹמֵד עַכְשָׁו בַּנּוֹף
שֶׁאוֹתוֹ רָאִינוּ יַחְדָּו מִן הַגִּבְעָה:
הָעֵצִים שֶׁנָּעוּ בָּרוּחַ,
כְּנוּעַ אֲנָשִׁים בְּאַחָרִית הַיָּמִים
וְאשֶׁר מֶרְחַקָּם הַקָּרוֹב כָּל-כָּךְ
הָיָה לְלא נְשׂא,
וְאָמַרְנוּ,
"חֲבָל שֶׁאֵין לָנוּ זְמַן.
כְּשֶׁנִּהְיֶה בַּפַּעַם הַבָּאָה, נֵלֵךְ לְשָׁם".
אֲנִי שָׁם.
וְיֵשׁ לִי זְמַן,
אֲנִי הַפַּעַם הַבָּאָה.( זכרון מתקדם לעתיד)
נטעת אותי בנוף שיצרת, בשלב הכי משמעותי שלי כמנהלת צעירה, הנוף הראשון שראיתי היה אותך ואיתך..."אמרנו שאין לנו זמן..." אבל הזמן הקצר שלנו יחד חרש עבורי את השביל שבו אצעד הלאה לבד... תהיי נצורה בליבי והלוואי ואהיה משמעותית כמוך לצוות המורים שלי.
באהבה גדולה עדה.