אירוע למידה
קבוצה ז' : קבוצה ז' – הילה, איריס, מהדי, שולי, ספיר, פאני
רקע
באוקטובר 2013 התחלתי ללמוד לתואר שני בתקשוב במכללת אור יהודה. בקורס סוכני שינוי המרצה חילקה אותנו לקבוצות, והמשימה היתה חקר בשיטת הכיתה ההפוכה. כל קבוצה קיבלה כנושא חקר תיאורית למידה כאשר כל אחד בקבוצה אסף מהרשת מידע ותרם ליצירת מסמך משותף. התוצר הקבוצתי הסופי הוצג בשיעור אחר בפני כל הכיתה.
תיאור האירוע
המרצה חילקה את הקבוצות ולא הסטודנטים. הקבוצות נקראו תחילה בשמות אותיות ה א-ב. והמשימות שקיבלנו היו לפי שמות הקבוצות.
כדי ללמד אותנו תיאוריות למידה, כל קבוצה קיבלה שם של תיאוריית למידה ונדרשה להתחיל את החקר בכיתה. מכוון שבתואר זה כל סטודנט קיבל מחשב נייד, ולכולם יש סמארטפונים, כל אחד בקבוצה התחיל לחקור במרץ ולחפש מידע על הנושא. היו שאלות מכוונות שסייעו לנו בחיפוש המידע. כל אחד חיפש מידע תיאורטי וגם דוגמאות.
את כל מה שמצאנו העלנו למסמך בדרייב. לאחר מכן, ישבנו והתחלנו לקרוא ולנהל דיון על כל מה שכל אחד כתב והעלה. לאחר מכן כל קבוצה בחרה בדרך משלה להציג את תיאוריית הלמידה.
הסבר על הסרטון
הייתה באירוע למידה עצמית, שיתופית והבניית ידע. כל אחד חקר לבד. הביא את מה שהבין, ואז נערך דיון בקבוצה ולבסוף יצא מסמך שיתופי.
ניתוח האירוע על פי התיאוריה הקונקטיביסטית
באירוע למידה זה באים לידי ביטוי מאפייני הקונקטיביזם:
2. סביבת עבודה שיתופית ופרסונלית - יצירת מסמך משותף בו כל אחד תורם מהידע שאסף ליצירת מסמך קבוצתי משותף
3. כולם צרכני ידע ויצרני ידע - אוספים מידע על קונקטיביזם (כל קבוצה אוספת מידע על תיאוריה אחרת) מהמצוי ברשת ויוצרים מסמך חדש ובו ארגון שונה של מידע כך שבתהליך נוצר ידע חדש. כל לומד פעל כצומת או כיחידת איסוף מידע "node" עצמאי המקיים רשת של קשרים באמצעות כלים מקוונים.
4. שימוש במידע רשתי ובקשרים בין עמיתים ליצירת מסמך משותף.
5. החידוש התאורטי של הקונקטיביזם הוא שיתוף הפעולה במהלך הלמידה החוצה גבולות וגלום ברכיב האלקטרוני והאנושי- יצירת המסמך המשותף נעשית בו זמנית, השינויים במסמך הם מהירים וההתעדכנות היא מיידית. כך הלמידה היא תהליך אישי, קבוצתי וקולקטיבי והיבט זה בא לידי ביטוי בעבודת הקבוצה.
6. על מנת ליצור ידע חדש מתקיים דיאלוג של משא ומתן בין הלומדים, כאשר יש מגוון אפשרויות להצגת הנושא הנלמד וגם היבט זה מופיע באירוע
המסמך שהתקבל הוא ארגון חדש של הידע של כולם הכולל תגובות והתייחסויות תוך כדי עבודה שיתופית.
מיומנויות חשיבה גבוהה באירוע: הסקת מסקנות, השוואה
כישורים חברתיים: שיתוף פעולה, תקשורת בינאישית וקבוצתית להשגת מטרה משותפת,
מחקר דרך האינטרנט ובניית מסמך שיתופי.
"קהילת למידה היא צומת אחת ברשת גדולה של קשרים" (Downes, 2008) והאירוע מדגים את מקומם של הלומדים כצומת אחת בתוך מספר צמתים של ידע.
הרחבה ודיון
הקונקטיביזם היא תאוריה שמרחיבה את הקונסטרוקטיבזם, יש להם מאפיינים משותפים: הלומד הוא שותף ביצירת הידע וצורך אותו, קיימים תהליכים של רפלקטיביות ומטא- חשיבה ויש בלמידה תהליך אישי, קבוצתי וגלובלי.
האם באירוע של הילה מתקיימים מאפיינים של התאוריה הקונקטיבסטית? אנו חושבים שכן. כל אחד הגיע למשימה מהמקום שלו ולכן היה יכול להגיע לכל התכנים וסוגי המידע האפשריים ברשת "רחוקים" או "קרובים" ובדרכים שונות ולכן הלמידה נעשית בדרכים שונות. חיבור הידע של כולם באמצעים האלקטרוניים באינטראקציה שלהם בינם לבין עצמם ובין החומרים שבמחשב- ברשת יצר בסופו של דבר את גוף הידע המשותף. הלומד אקטיבי, כאשר רשתות התקשורת שהיחיד נכנס אליהן, הן רלבנטיות עבורו והוא יכול להתאימן ליכולותיו. אנו לא יכולים לדעת האם נוצר ידע חדש, יתכן שכן, יתכן שרמת הקשרים וההסתעפות הביאו לתובנות חדשות מאלה הקיימות.