תפוחים מן המדבר
מאת סביון ליברכט.
המגישות: נוי בן עשור, סברינה דינו, רפאלה ויינבאום, אלכסנדרה מיחניה.
שאלת חקר:
בסיפורים קצרים רבים השיבה המאוחרת משקפת שינוי במצבה הנפשי של הדמות המרכזית.
הסבר והדגם קביעה זו על פי הסיפור תפוחים מן המדבר.
מידע על הסופרת :
סביון ליברכט נולדה במינכן שבגרמניה, להורים ניצולי שואה.
ב-1950 עלתה לארץ עם הוריה.
בילדותה התגוררה בבית דגן ולאחר מכן בבת ים.
לאחר השירות בצה"ל נסעה ללמוד בלונדון ושינתה את שמה לסביון.
למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ועבדה כעיתונאית.
אוסף סיפוריה הראשון, "תפוחים מן המדבר" יצא לאור בשנת 1986.
בכתיבתה ניכרת העדפה לקול הפנימי של הדמות המרכזית, על פני ההתרחשות החיצונית.
סיפוריה נוגעים בהוויה הישראלית, והיא מרבה לעסוק בקונפליקטים המאפיינים הוויה זו: הקונפליקט הדתי-חילוני, היהודי-ערבי והבין-דורי.
סיפוריה מושפעים רבות מחוויותיה כבת לניצולי שואה, ורבים מסיפוריה נוגעים בשואה ובהשלכות שלה על הניצולים וצאצאיהם.
תפוחים מן המדבר - סיכום:
ויקטוריה אברבאנל, אם חרדית יצאה למסע מירושלים לפגוש את בתה בקיבוץ חילוני שנמצא בנגב : "נווה מדבר", במטרה להחזיר את בתה רבקה לעולם החרדי.
בזמן המסע ויקטוריה עוברת תהליך של התוודעות פנימית , כלומר מודעות אל הסובבים אותה ואל האנשים הקרובים אליה.
הסיפור מתחיל בנסיעתה של ויקטוריה, אם חרדית, מירושלים אל הקיבוץ החילוני שבתה גרה בו.
מטרת הביקור הייתה להחזיר את רבקה, בתה החילונית אל "הדרך הנכונה " שסטתה ממנה, כלומר, להחזיר את רבקה אל העולם החרדי בכל דרך.
ויקטוריה הרהרה בדרכים שבעזרתן תוכל להחזיר את רבקה אל העולם החרדי והאפשרויות שהעלתה היו לשוחח איתה ולעורר בה שיקול דעת ובכך "להאיר את עיניה בכבוד עלמה בעיני איש"- לדבר איתה בענייני צניעות.
עוד אפשרות היא להחזיר את הבת החילונית בצעקות או בדרך עורמה אל הדרך הנכונה.
האפשרויות שהעלתה הן חלק מעולמה המסורתי של האם, בו יש מקום לערכים כמו כבוד המשפחה , צניעות וצייתנות.
זהו עולם ברור ונוקשה.
בעת נסיעתה של ויקטוריה אל הקיבוץ בו גרה בתה, היא נזכרת כיצד התחיל הרומן של רבקה עם דובי, הגבר שאיתו היא גרה ללא נישואים.
רבקה קיבלה את פרטי הרומן משרה אחותה ולא מבתה.
נראה שהיחסים של רבקה וויקטוריה, אינם טובים וניכר המרחק בינייהן.
ויקטוריה לא זיהתה את בתה מכיוון שלבשה מכנסיים קצרים והייתה קצוצת שיער.
ויקטוריה פוגשת לבסוף את דובי לראשונה ומגלה שהוא חביב.
בזמן ביקורה של ויקטוריה אצל הזוג, רבקה מעלה טענות בפני אמה שאביה לא אהב אותה, האם מנסה "לשים סדר בליבה", בעקבות דבריה של רבקה.
ואז האם נזכרת בימים שבהם הייתה בת 15 ונאלצה להתחתן עם שאול אברבנאל (אביה של רבקה) שהיה תלמיד חכם בכדי לרצות את אביה, למרות רצונה להתחתן עם משה אלקיים אותו אהבה.
לאחר הארוחה שהזוג הכין לויקטוריה, רבקה מלווה אותה לחדרה ומספרת לה שהיא לא בטוחה שהיא רוצה להתחתן עם דובי, כי היא לא בטוחה שהיא אוהבת אותו והיא לא רוצה חיים ללא אהבה כמו הוריה.
באותו לילה ויקטוריה חלמה חלום שבו משה, אהוב ליבה, ודובי מתחברים לדמות אחת.
החלום מתרחש בגן עדן, אשר גודלים בו תפוחים וזבל אורגני בדיוק כמו במטע של דובי.
ויקטוריה רואה גב של אדם שנמצא בגן עדן, לפתע היא רואה שהאיש הזה מסתובב ומבחינה שהוא משה אלקיים, אהובה.
משה ניגש אל העץ והתפוח שבידיו הופך לגלעינים.
האם מתעוררת מחלומה למחרת ומחליטה לחזור לירושלים, היא אוחזת בשק התפוחים שקיבלה מדובי ותוהה איך תסביר למשפחתה מדוע חזרה בלי רבקה.
היא מחליטה לדבר עם אחותה ואומרת לה "בתי הקטנה לימדה אותי דבר" והיא נזכרת שחשבה שרבקה בתה חסרת חן ובינה ושכיום היא מאושרת ונאה.
ולבעלה מספרת שמעולם לא הבין ללבה, אמרה: "בקרוב נשמע ממנה דברים טובים".
ומגישה לו תפוחים בדבש, שהביאה מהמסע שלה לבתה.
התפוח מסמל את המוטיב המנחה והמרכזי, אשר מופיע לכל אורך הסיפור.מוטיבים:
ויקטוריה בדרכה לקיבוץ אוכלת "תפוח שלבו רע", תפוח רקוב – תפוח שמסמל את הרגשתה הלא טובה, ואת חיי הנישואים הלא טובים שלה.
היא נתונה בקונפליקט בדרכה לקיבוץ.
מקור הקונפליקט בהתנגשות בין שתי תפישות העולם השונות: העולם החרדי הסגור והשמרני מול העולם החילוני הפתוח והמודרני. האם נוסעת מתוך כוונה להחזיר את בתה אל דרך הישר, אך עד מהרה תגלה, שדווקא היא כנראה סטתה מדרך ההיגיון והשכל הישר.
התפתחות עלילתית:
הפגישות שמקיימת ויקטוריה האם עם רבקה בתה ועם דובי בן-זוגה גורמות לערעור בהשקפת עולמה.
נקודת מפנה:
ויקטוריה מבינה שטעתה בקשר לבתה.
בתה לא אומללה, היא מתגלה כחכמה ומאושרת.
נקודת השיא:
ויקטוריה שומעת את האמת הכואבת שמעולם לא הודתה בה, בזכות רבקה.
היא ויתרה על האהבה.
החלום שחולמת בלילה מוכיח לה שרבקה צדקה, היא חיה עם אדם ללא אהבה, מכיוון שהכריחו אותה לוותר על האדם שאהבה בנעוריה. זה גילוי שמבלבל את ויקטוריה.
התרה:
האם זכתה בהבנת בתה.
הבעיה נפתרה, היא יודעת שבתה נמצאת במקום הנכון.
היא נכשלה במשימת החזרת בתה, אבל זכתה בהבנה חדשה ומשמעותית.
סיום הסיפור:
ויקטוריה לא תוכל לשנות את חייה, אבל האכלת בעלה בתפוחים מן המדבר, תהיה הסמל לתיקון שעברה.
הוא לא ידע את הסמל של התפוחים המתוקים, אבל היא בזכות הידיעה החדשה, תוכל לשוב בתחושת ניצחון לשגרה .
חרדת החמצה:
במאמר מסופר על חרדת ההחמצה, שהיא הפחד להחמיץ חוויות מהנות שאחרים חווים.
חרדה זו מאופיינת ברצון לשמור על קשר רציף עם אחרים, ודאגה כפייתית מהחשש להחמיץ הזדמנות לאינטראקציה חברתית, רומנטית, עסקית או אירוע מספק אחר.
חרדת ההחמצה יכולה להתבטא בתגובות פיזיות כמו הזעה. התחושה של ההחמצה היא פנימית והיא מתבטאת בכך שהאדם החרד חושב שאחרים מבלים את זמנם טוב יותר ממנו.בחרנו במאמר זה כי הוא מתקשר לסיפור בכך שויקטוריה הרגישה שהחמיצה את חייה.
כלומר, כשויקטוריה ראתה את בתה עם בן זוגה, חשבה על כך שחייה הם חיים ללא אהבה, שהיא התחתנה עם מישהו שלא אהבה כדי לרצות את אביה.
לויקטוריה יש חרדת החמצה, היא הרגישה שהחמיצה הזדמנות לחיים טובים יותר .תשובה לשאלת החקר:
בסיפורים קצרים רבים השיבה המאוחרת משקפת שינוי במצבה הנפשי של הדמות המרכזית.
בתחילת הסיפור ויקטוריה נחושה להחזיר את בתה רבקה לעולם החרדי.
בדרכה לשם היא אוכלת תפוחים רקובים אשר משקפים את חיי האהבה הלא מוצלחים שלה.
כאשר מגיעה לבתה היא מגלה שבתה חיה חיים טובים אך לא רוצה להנשא לדובי כיוון שהיא לא בטוחה שהיא אוהבת אותו.
רבקה מסבירה לאמה שהיא לא רוצה לחיות עם גבר שהיא לא אוהבת כמוה.
ניתן לראות שויקטוריה מבינה שהחמיצה בכך שכל השנים האלה הייתה נשואה לגבר שלא אהבה במקום להיות עם אהוב ליבה משה, עליו חלמה באותו הלילה.
למחרת בבוקר היא מחליטה לחזור לירושלים.
ויקטוריה חוזרת לירושלים עם שק תפוחים טריים, בהגעתה היא מגישה את התפוחים הטריים בדבש לבעלה.
התפוחים הטריים בדבש מסמלים את השינוי במצבה של ויקטוריה.
בזמן ביקורה ויקטוריה בעצם מבינה מה היא אהבת אמת, ומה היא פספסה.