מבצע שלמה

מגישות: אוריה לדני והודיה דבש

Big image

רקע :

ב-1991, לאחר חילופי השלטון באתיופיה, הסכים הממשל החדש, תמורת כופר של 40 מליון דולר, לאפשר את העלאת שארית יהודי אתיופיה. ב"מבצע שלמה", שארך פחות מ- 48 שעות עלו ארצה כ-14,000 איש.

הגורמיים לעלייתם:

בשנת 1989 יחד עם התערערות המצב במדינה והתגברות החשש לפגיעה ביהודים, הביאו את מדינת ישראל ויהודי אמריקה להתגייס ולסייע להצלתם של יהודי אתיופיה. כסף רב שולם לשלטונות בכדי לאפשר את קיומו של "מבצע שלמה" אשר קיבל את שמו בהשראת דמותו של שלמה המלך, ששמו ניקשר בשמה של מלכת שבא מאתיופיה.

ההשפעה:

ימים ספורים לאחר סיום המבצע נפלה אדיס אבבה בידי כוחות המורדים וכך ניצלו במידה מסוימת כל אותם העולים. עם זאת, קליטתם בישראל הייתה כואבת. תקופות מסוימות שוכנו העולים, בשל מחסור בדיור, במגורונים ארעיים אשר היוו כר נוח להזנחה.

השלכות:

מבצע זה, במימון קהילות יהודיות בארצות הברית ובקנדה,‏[2] שם קץ ליישוב היהודי הכפרי באתיופיה.‏[3] שירותי הרפואה בעיר לא תפקדו ורבים מהיהודים במחנות לקו במגוון רחב של מחלות, בהן מלריה, צהבת ושחפת.‏[2] רופאים ישראליים הכשירו סייענים פרא-רפואיים מקרב הקהילה היהודית והעניקו בעזרתם שירותים רפואיים לכ-4,000 משפחות יהודיות. תוכנית זו, לצד תוכנית חיסונים לכ-20,000 מבוגרים וילדים, הצליחה להפחית את שיעור התמותה בקרב יהודי אתיופיה הממתינים לעלייה.‏

מבנה משפחתי של העולים :

רוב המשפחות עלו ילדים נערים והורים וחלקים עלו לא ברובם.

במשפחות רבות נותרו חלק מההורים או הילדים באתיופיה וחלק בישראל .

Big image

תעסוקה:

בשנת 2005 עמד שיעור האבטלה על 65% בקרב גילאי 45 ומעלה. הדור הצעיר של חברי הקהילה אשר נולד או גדל בישראל זכה להצלחה רבה יותר בקליטתם במשק הישראלי,

תרומת העלייה למדינה:

כל העזרה הצבאית לאתיופיה באה בתמורה להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. לפי ההסכם בין ישראל ואתיופיה תאפשר ממשלת אתיופיה את עלייתם של חמש מאות יהודים בחודש, בתמורה לעזרה כלכלית, חקלאית ואספקת ציוד רפואי.

מבצע שלמה

3:58