העבודה הכי טובה
דוד וגוליית - מאת עדי יעקב והמתולתלת השניה
אומנות:
ציור קיר ברחוב גוליית, העיר העתיקה של רגנסבורג, גרמניה
ובנוסף היא נמצאת על קיר בניין בעיירה בגרמניה, והריגש אותנו לראות את סיפורי התנ"ך מופיעים בגרמניה
התאמת התמונה לטקסט המקראי
"וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ, מִגַּת, גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת.וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ,וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ,וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת!וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו,וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו.(וחץ) וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים!...."הטקסט המקראי המתאר את מראה דמותו של גוליית תואם את הדמות והלבוש של גוליית שבציור הקיר.
מוסר השכל
מדוע דוד מתנדב למשימה זו ?
2-שאול הבטיח לדוד את ביתו ,מה שיעינק לו מקום קרוב יותר למלכות.
3-שאול הבטיח לדוד כסף ויוקרה, כבוד ותהילה מן העם.
בנוסף, כל אחיו הגדולים של דוד יצאו לקרב מלבדו והוא רצה להוכיח את עצמו הן למשפחתו והן לעצמו,
"ויֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל, הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה--כִּי לְחָרֵף אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֹלֶה; וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וְאֶת-בִּתּוֹ יִתֶּן-לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו, יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל"
מפת הקרב, אזור מלא מלחמות במשך תקופת התנ"ך
וחרב אין ביד דוד
בקלע ובאבן
וחרב אין ביד דוד
ודוד הולך ושב לרעות את צאן אביו
גם את הארי ואת הדב היכה דוד.
וגלית גובהו שש אמות וזרת
ודוד נער אדמוני נעים יפה מראה.
ויחזק דוד מן הפלישתי...
ויקלל הפלישתי את דוד באלוהיו
נחושת על ראשו, ונחושת על רגליו
ודוד עם מקל וקלעו בידו
אבנים מהנחל לקח בידו.
ויחזק דוד מן הפלישתי...
אתה בא אלי בחרב ובחנית
ואני בא בשם אלוהים חיים
אתה בא אלי בחרב ובחנית
ואני בא בשם אלוהים.
ויחזק דוד מן הפלישתי...
וישלח דוד את ידו אל הכלי
ויקח משם אבן עין קלע
ויך את הפלישתי אל מצחו
וחרב אין ביד דוד.
התאמה בין השיר לטקסט המקראי
ראשית בתיאור הדמויות :
וגלית גובהו שש אמות וזרת - ויצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת: גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת
ודוד הולך ושב לרעות את צאן אביו, ודוד נער אדמוני נעים יפה מראה. - דָוִד הֹלֵךְ וָשָׁב, מֵעַל שָׁאוּל, לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אָבִיו, כִּי-הָיָה נַעַר, וְאַדְמֹנִי עִם-יְפֵה מַרְאֶה.
שנית בתיאור ציודם של דוד וגוליית:
ויקלל הפלישתי את דוד באלוהיו
נחושת על ראשו, ונחושת על רגליו - וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ
ודוד עם מקל וקלעו בידו
אבנים מהנחל לקח בידו. - וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ, וַיִּבְחַר-לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי-אֲבָנִים מִן-הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר-לוֹ וּבַיַּלְקוּט--וְקַלְעוֹ בְיָדוֹ;
ובנוסף בתיאור הקרב:
וישלח דוד את ידו אל הכלי
ויקח משם אבן עין קלע
ויך את הפלישתי אל מצחו
וחרב אין ביד דוד. - וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.