התחביב שלי
שירה
סיכום "הפנאי" מגישה דורין דניאל כיתה ו'2
הפנאי הוא פרק הזמן שאיננו מוקדש לפעילויות הכרחיות, כמו: השגת מקורות מחיה או התחייבויות משפחתיות וחברתיות. הפנאי הוא הזמן שאדם יכול להקדיש לעיסוקים החביבים עליו, שאינם צורך חיוני, אך בהחלט עשויים למלא צרכים אחרים, למשל, צורך רוחני.
בעבר נאלצו האנשים להקדיש זמן רב כדי להשיג מקורות מחיה; המשפחות היו גדולות, תנאי ההיגיינה היו גרועים והמחלות היו שכיחות, ולכן מיטב זמנם של הבריאים החזקים, הוקדש לטיפול בבני המשפחה החולים והחלשים.
בזמן שנותר לאחר מילוי החובות היומיומיות, הכריעה העייפות את מרבית האנשים, ולמעשה, מעט הזמן שנותר בתום מילוי כל סוגי החובות הוקדש למנוחה ולשינה.
לא כך היה המצב אצל העשירים ושועי הארץ.
פעילויות פנאי אחרות שהתפתחו בקרב העשירים - בייחוד בקיסרות היוונית-רומית - היו פעילויות ספורטיביות ושעשועי מוח - משחקים שהומצאו על-מנת לבחון את חריפותם של המשתתפים, או כדי לשמש כר לפעילות תחרותית.
כל זמן שפעילות הפנאי הייתה נחלת העשירים בעיקר, אופיה היה בהתאם. התיאטרון, המוסיקה, הציד ושאר הפעילויות צרכו משאבים רבים, ומשרתים עמדו מוכנים לשמש את המעטים שנהנו מאותן פעילויות. למעשה, בעולם הקדום איש לא חשב שגם בני המעמדות הנמוכים זכאים לזמן פנוי. המשרת או העבד היו חייבים לעמוד לרשות אדונם בכל רגע ורגע
התפיסה שלא כולם זכאים לזמן פנוי, הייתה כה מושרשת בעולם העתיק, עד ש"המצאת" השבת על-ידי היהודים הייתה חריגה ביותר. החוקים בדבר יום המנוחה השבועי והחגים אסרו בצורה מפורשת כל עבודה בימים אלה. אי אפשר היה לעקוף חוקים אלה ולהטיל מטלות שונות ומשונות על העובדים ועל העבדים. ביום המנוחה השבועי ובחגים נתבקשו בני ישראל לקרוא בספר התורה, או לספר את קורותיהם לילדיהם. כלומר, המחוקק היהודי הקדום לא הסתפק בקביעת חופש מעבודה, אלא ניסה לכוון את האנשים לסוג מסוים של פעילות רוחנית.
בתקופת המהפכה התעשייתית באירופה במאה ה- 18 החלה הגירה גדולה של איכרים מהכפר אל העיר, לעבודה בבתי-חרושת ובמכרות. עובדים אלה נאלצו לעבוד שעות ארוכות שבעה ימים בשבוע, ולפעמים אפילו 18 שעות ביממה הפועלים העייפים האלה לא חשבו כלל על פעילויות פנאי. לעומתם נהנו העשירים החדשים - בעלי המכרות, התעשיינים והסוחרים הגדולים - מרמת חיים גבוהה מאוד, שהשיגו על גבם של המוני העובדים.
המהפכה התעשייתית, שהגדילה את כושר הייצור בעולם, נזקקה לשווקים גדולים יותר. חלקם של השווקים היו מצויים בהישג יד - אלה היו המעמדות הנמוכים שהיו הולכים ומשפרים את מצבם. אמצעיהם הכספיים גדלו, והם הצטרפו לציבור הרוכשים של מוצרי צריכהתקופה של המהפכה התעשייתית לוותה גם באירועים פוליטיים ובשינויים חברתיים רבי-משמעות.
הגידול ההדרגתי בשכר של המוני הפועלים, הביא להרחבת מעגל נותני השירותים למיניהם. במקביל, צמצום שעות העבודה והגידול באמצעים עוררו את הביקוש לפעילויות לפנאי. ובמקום שישנו ביקוש יהיה לבסוף גם מי שיציע את הסחורה. המצאת הקולנוע, פיתוח המכונית, ושאר ההמצאות של סוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים הולידו פעילויות פנאי מהסוג המוכר לנו כיום.
כיום בעידן המודרני, כל פועל במפעל מודרני מתמחה בשלב אחד של תהליך הייצור, בבית-הספר המודרני, בניגוד לעבר, מלמדים מורים מקצועיים, שכל אחד מהם מתמחה במספר מוגבל של מקצועות. העלייה הגבוהה ברמת החיים הביאה לידי כך, שהאדם הממוצע בן-זמננו נהנה מדברים שבעבר היו נחלת העשירים בלבד,לאדם העובד נותר אפוא זמן פנוי רב. בגלל ההתמחות הרבה, הילדים הצעירים שוב אינם נדרשים לעזור בפרנסת הבית, אנשים רבים עוסקים בעבודתם בפעילויות חדגוניות או בלתי מספקות, ולכן הפנאי עשוי להיות הזמן, שבו הם יפצו את עצמם על היעדר הסיפוק מעבודתם היומיומית.
אולם, פנאי אינו רק תמריץ לחזרה לפעילויות יצירתיות. ישנם אנשים רבים, שאינם מסוגלים ליצור לעצמם מסגרת אישית למילוי זמנם הפנוי, מצאו בזמננו פתרון נוח שידורי הטלויזיה, הטלויזיה הצליחה להפוך את כל העולם לכפר גדול אחד. אירועים שונים, הקורים בפינות שונות בעולם הופכים להיות כמו בכפר קטן בעבר, קליטת תרבות חזותית - תיאטרון, קונצרט או קולנוע - הייתה כרוכה ביציאה מן הבית, כלומר היה צורך להפעיל יזמה כלשהי. כיום מוזרמים, הישר לתוך ביתו של הצופה בטלויזיה,, במידה מסוימת מעודדת הטלויזיה פעולות פנאי אקטיביות. לדוגמה, סרט המראה מקומות מעניינים בארץ ובעולם עשוי להמריץ אנשים לנסוע למקומות אלו ולחוות את החוויות על בשרם. באופן כללי אפשר לומר, שהטלויזיה פלשה לחיינו במידה כזו שחלק ניכר משעות הפנאי שלנו מוקדש לה.
לסיכום הפנאי הוא מסימניה היותר מובהקים של החברה המודרנית. הוא אינו בלעדי לעשירים, וגם האמצעים למלא אותו בתוכן, גם הם נחלת רבים.
הקלות היחסית שבה ניתן היום להתפרנס, מותירה בידינו פנאי רב, המאפשר לאנשים רבים לטפח שאיפות אמנותיות רוחניות ומקצועיות שונות, בעתיד הנראה לעין תגדל כמות שעות הפנאי. הטכנולוגיות ההולכות ומשתכללות כל הזמן, מקטינות את ההזדקקות ל"יד אדם".
דמות משמעותית אשר מהווה מודל לחיקוי
הדמות שבחרתי היא: קובי אפללו.
בחרתי בו מפני שאני אוהבת את הזמר שלו , את כל שיריו , שירתו נעימה לאוזניי והוא נולד בתאריך שאני נולדתי - 4 באוגוסט.
קובי אפללו ושיריו
בשנת 2006 הוציא קובי אפללו את הסינגל הראשון שלו שפורסם ברדיו ונקרא "בא מן השתיקה" אמנם לא הצליח בתחילת הדרך אך לאחר מכן זכה בהוקרה רבה, לאחר מכן הוציא סינגל שני בשנת 2007 שנקרא "שיר געגועים" שזכה להצלחה רבה גם כן לאחר מכן המשיך כמלחין מצליח וכתב המון בשנת 2009 הוציא את אלבומו השני. לאחר סינגל מצליח נוסף שיצא בחודש אוקטובר בשם "ים הרחמים",ב-23 בנובמבר הוא הוציא את אלבום הבכורה שלו הנקרא "בא מין השתיקה". לאחר מכן יצוא גם השירים "משהלב בחר", "אין לי דבר אחר" ו"אהבת חיים" כסינגלים. בשנת 2009 הוציא אפללו את אלבומו השני הנקרא "ביום הכי בהיר", ובנוסף זכה בפרס מפעל הפיס לאומניות הבמה. בשנת 2010 הוא התארח באלבומו של עילי בוטנר ובו שר את השירים "מכתב לאחי" ו"כל מה שיש לי עכשיו". בשנת 2012 הוציא אפללו את אלבומו השלישי הנקרא "שמע" בסוף שנת 2013 הוא יצא לסיבוב הופעות ברחבי הארץ. ב2014 הופיעה עם מירי מסיכה ודוד דאור בפני חיילים בבתי חולים בתקופת מבצע צוק איתן. בשנת 2015 היה שופט בתוכנית המציאות של הפייטן של ערוץ 20, ובנוסף הוציא את אלבומו הרביעי הנקרא "מראות".
מדוע בחרתי דווקא בתחביב זה?
*הוא בא לי הכי בטבעיות.
*הוא עבר מדור לדור .
*אני משתמשת בו בכל שעות היום.
*אני שרה מילדות.
*אני סולנית במקהלה בבית הספר.
מתי התחלתי לעסוק בתחביב?
כיצד התחביב משפיע עליי?
האם לתחביב יש השפעה נרחבת גם על העולם?
כל אדם שר לעצמו או למשפחתו או מופיע על במה או שומע שירים.