לעולם לא אבוד
קטע קצר על החלק בנפש שמאפשר לצלוח חרדות ותקופות של אי שקט
שוב לא שקט
מה יהיה?
גם אם צריך לגשת ולהגיד "אחי - יש לך חמש דקות להזכיר לי, להחזיק אותי?" להחזיק במודעות, בגוף, עם הגוף, עם הלב. וזה ממש חשוב ברגע הזה שאתה יודע וזוכר שהחלק השקט והממורכז כבר קיים בתוכך, לא שהחבר או האהובה או אני צריכים להיות המלך שלך, הקול שמברך אותך. אחרים הם רק תזכורת רגעית לכוח החיים שלך בכל צורותיו, שאחת מהן היא אותו קול פנימי שקט, מברך, אחראי.
אותה יד על הכתף שלך שמאפשרת נשימה, שאומרת:
מה שהיה היה, אבל קיבלת עכשיו עוד רגע, עוד פעם לנסות.
נסה שוב.
אתה הולך על מטרה טובה וחשובה; ואתה יכול להיות רגוע - תקבל את המצב, תשקיע בדיוק כמה שאתה יכול, אתה תצליח.
כשאתה לא עושה משהו רק בשביל האגו, אם תמשיך לנסות אתה תמיד תצליח בסוף; ואתה אף פעם לא מבייש את הפירמה, לא משנה כמה כישלון אתה חושב שאתה ברגע הזה.
רצית להיות בזירה, לשחק את המשחק, אתה על הפרצוף בשניה הזו אבל זה עדיף מלהיות ביציע, תמיד.
תסתכל למציאות בעינים בדיוק כמו שהיא - ותנסה שוב; אני איתך, נותן לך אורך נשימה ויכולת לקבל אותה.
תעשה שינוי אם צריך - חלש יותר חזק יותר עדין יותר קשוח יותר - או שתנסה שוב בדיוק אותו הדבר. אבל אם אתה בעינים פתוחות והולך על זה, אתה בדרך הנכונה;
בסוף אתה תצליח.
במסע שלך פגשת חרדה כדי שתפתח אורך נשימה ותושיה, שזה להתחבר אלי, למרכז הרגוע והשקט;
אני זמין לך לשלווה, לתחושה של סדר, להחלטות רגועות ושקולות. תן לי מקום ותקבל כמה ממני שאתה צריך.
אני פה בשבילך.
הכל יהיה בסדר. הינה, המציאות כל הזמן נותנת לך עוד רגע לחיים, עוד נשימה, עוד הזדמנות. נסה שוב. תנוח קצת אם אתה צריך ותנסה שוב.
אתה תצליח.
תיקווה.
שלך,
ליאור-דיראז'
נ"ב
מעגל הגבר הער נפתח עוד שבוע - מקום לזכור, להזכיר ולהעצים באחוות גברים.
סדנת "פייט קלאב" חד פעמית בשישי בבוקר 1\3 - חניכה וחיבור מודע לאנרגיית הלוחם