On The Table

By Meytal Sendler

קליפ מוסיקלי

הMTV נכנס לחיינו בתחילת שנות ה-90 כשהוא כבר big deal בעולם המערבי כבר בשנות ה-80.
הMTV הכניס לחיינו מודעות למושג קליפ מוסיקלי , מאותו הרגע אנשים רצו "לראות" את השיר ולא רק להקשיב לו,
האמנים ותעשיית המוזיקה הבינו שבשביל שתעלה מודעות לשיר שהם מוציאים, הם צריכים קליפ שימכור את השיר בדרך הכי מהירה ורעשנית ושבאותו הרגע גם יעביר את המסר של השיר.
בקליפים של היום מושקע כסף רב אבל בסופו של דבר... בעולם של 2016 בנות בביקיני זה ה"אביזר" שימכור השיר שלך בדרך הכי מהירה לא משנה מה המסר שלך השיר .

בנות בביקיני בקליפ = ציפיות בקליפ = העלאת המודעות לשיר = הכפלת הציפיות = השיר שלך הוא הלהיט במצעד של MTV , כל הכבוד !!

אך אני בחרתי לכתוב על שיר ששבר את המוסכמות וגרם לי להנות מהנוטלה שלי מתחת לפוך ביום דיכאוני באמצע החורף בלי בנות 90-60-90 בביקיני במסיבת חוף שיגרמו לי להוציא גם את הקופסת גלידה המהמקפיא.

השיר של Hoizer-Take me to church הוא שיר שהתנגן במשך תקופה ארוכה בMTV בראשי המצעדים,
בקליפ שלו לא תמצאו עוד מסיבה או עוד דוגמנית,
הקליפ שלו מדבר ומעלה את המודעות להתעללות בקהילה הלה"טבית ,
בקליפ מראים את הזוג הומואים שנרדפים ע"י קבוצות נערים\ גברים שעל פניהם מסכות.
בתחילת הקליפ אחד הגברים מחביאים תיבה התיבה הזאת כנראה מסמלת את הסוד שהזוג מחביא מהעולם על היותם הומואים , בהמשך מראים איך גוררים אותו מתוך ביתו ליער מרביצים לו ושורפים את התיבה שהיא חלק מזהותו , פשוט מנסים להוציא את החלק ה"לא נורמאלי" מתוכו כאילו שזה מחלה ארורה

הלחן של הקליפ הוא לחן של שירי כנסיות ,
הכנסיות כך גם ביהדות ובאסלם מטיפים לנו לקבל את האחר אך אם האחר הוא גיי אז לא לקבל אותו בשום אופן.
עם הלחן שמסמל לנו שאנחנו תקועים באידיאולוגיה של המאה הקודמת הקליפ מצולם בשחור לבן כמו שפעם הכל היה מצולם , אך מה שמסעיר זה שהקליפ בן ימינו וכל מה שמוצג שם קורה בשנת 2016!
האלימות נגד הקהילה הלה"טבים , האיומים , ההצקות הבלתי פוסקות , ההכפשות שאם את\ה בוחר\ת לא לחיות בתא הזוגי המקובל אז זה לא נורמאלי .
חיה ותן לחיות אמרנו ?
קבל את האחר גם אם הוא לא כמוך .

Hozier - Take Me To Church

חבות התקשורת

האמינות במידע שמפרסמים לנו


אם עוד לא הכרתם את פאטמה כנראה שאתם חיים בבועה משלכם ,
"ידיעות אחרונות" שלחה כתב להופעה של פאטמה הסטנדאפיסטית הבדואית ,

המופע שהכתב צפה בוא הוא מופע 'אלף לילה ולילה פנטזיה קסומה של סיפורי אהבה וחכמה',
שבו "פאטמה הבדואית" (גילה) מגלמת אישה בדואית אחת מ-4 נשים שגרה בפחון בכפר נידח בגליל.

הכתב של ידיעות אחרונות כנראה ולא שמע על חבות התקשורת שכולו מכירים ומעריכים ,
ובלי לחשוב פעמים פרסם כתבה שלמה על פאטמה הסטנדאפיסטית הבדואית ,
כשבעצם מחיפוש קטן בגוגל הוא היה מגלה שהיא לא אחרת מאשר גילה צימרמן.
פאטמה היא בעצם אישה יהודייה בשם גילה צימרמן תושבת רמת גן ואמא לחייל בעוטף עזה שמופיעה כבר שנים על הבמה .
בסוף כל מופע סטאנדאפ של פאטמה , צימרמן חושפת את זהותה האמיתית ומודה לקהל על ערב נפלא,
אך דווקא בערב שהכתב של ידיעות אחרונות הגיע, צימרמן לא חפשה את זהותה.

הכתב שלא השכיל וחשב צעד קדימה , לא ארך בדיקת רקע או שאל שאלות שיכלו להראות לו שפאטמה היא לא באמת אישה בדואית.

אך לרשת לא באמת היה אכפת מהפאשלה הקטנה הזאת אם זאת באמת פאטמה או לא ,
הקוראים התחילו לחשוב ולפקפק באמינותו של המידע בעיתון בין ההכי נקראים בארץ "ידיעות אחרונות",

"הבעיה היא שמעבר לצחוק, הסיפור הזה גם מעורר מחשבות על אמינות המידע ש'ידיעות אחרונות' מגיש לקוראיו. כך למשל, במשך זמן רב טיפח 'ידיעות' את התזה שעומד ליפול עלינו 'צונאמי מדיני'",כתב בעיתון גונן גינת, המנהל בתקופה האחרונה מסע אגרסיבי נגד "ידיעות אחרונות".

הרי אם הכתב לא בחן עד הסוף את גילה צימרמן שלנו , איך אפשר לסמוך על מידע שכתוב בעיתון בנושאים יותר חשובים מסטנדאפיסטית ?

"ידיעות אחרונות" בתגובה לסערה "אנו מתנצלים בפני קוראינו ומתחייבים ש'ידיעות אחרונות', כעיתון אמין וזהיר, יסיק את המסקנות המתבקשות על מנת שטעות כזו לא תתרחש שוב".

לאחר פרסום הכתבה ולפני יצא לאור שהיא מתחזה , "פאטמה" הוזמנה לראיון בערוץ 2 אך גם בראיון הזה היא לא חשפה את זהותה האמיתית.
אברי גלעד, שריאיין את צימרמן בתוכנית הבוקר, לא הופתע כששמע מ"גלובס" כי מדובר במתחזה.
"עליתי על זה במהלך הראיון", אמר,
"היא אמרה במהלך הראיון צירוף מילים שרק לומדי ימימה מכירים אותו. היה ברור לי שהיא מתחזה".
ובכל זאת גלעד חלק זאת את החוויה והמסקנות שלו רק עם שותפתו להגשה, הילה קורח, ולא עם הצופים בבית שלא ידעו שהיא מתחזה, איפה האמינות בתוכניות הבוקר שלנו?

פאטמה הסטנדאפיסטית בראיון לערוץ 2
Big image
פאטמה הסטנדאפיסטית מול המצלמה בפעם הראשונה

צילום עיתונאי

אלטנוילנד

Big image
כעורכת העיתון בחרתי לפרסם דווקא את התמונה הזו שמצאתי באתר שמפרסם תערוכות צילום בישראל תחת הכותרת "אלטנוילנד" , המילה הקטנה הזאת נתנה תיאור שלם שישר זורק רבים מאיתנו אחורה בזמן.

הקישור הזה בין ישראל של פעם לישראל של היום, ישראל של חול ביצות לצד כלום ושום דבר,
בניגוד לישראל של היום , ישראל שמתקדמת ומשגשגת בקצב מסחרר , מובילה ברפואה, הייטק ותעשיית צבאית למרות כל השינויים שעברו בישראל ב67 שנה , הדבר שלא השתנה זה הכותל .
הכותל שחשוב לשלושת הדתות ועד היום מתווכחים עליו אך באותו הרגע יש שלווה פנימית כשמגיעים אליו , כאילו אצבע אלוהים נגעה בך.
התמונה של עמית שעל הצלם "אלטנוילנד" מראה בבירור את הפעם והעכשיו שאנחנו פה כדי להישאר ומוכיחה לנו שוב שתמונה שווה אלף מילים .
לפי כללי הצילום העיתונאי הצילום צריך להיות שווה עמוד ראשי שיצדיק פרסום בכותרת ועונה על הקריטוריונים של צילום עיתונאי , מבחינתי התמונה של עמית שעל מתאימה בול.

ראיון עיתונאי

מוחמד זועבי מוסלמי ישראלי ציוני גאה

בחרתי בראיון עיתונאי זה מכיון שבמקרה של משפחת זועבי תמיד שמענו רק את הקול של חנין זועבי.
חנין זועבי חברת הכנסת מטעם מפלדת בל"ד, במסגרת סיעת הרשימה המשותפת , שעשתה המון רעש בסיפור המשט לעזה "מאווי מרמרה" , זועבי האשימה את מדינת ישראל בביצוע טבח ודרשה לערוך חקירה בינלאומית.
השתתפותה במשט, התבטאויותיה אחריו שעוררו ביקורת עזה בישראל נגד זועבי , בעקבות זאת, ביקש שר הפנים אלי ישי מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה לווינשטיין , לבדוק את האפשרות לשלילת אזרחותה הישראלית.

ביוני 2014 בחטיפת שלושת הנערים אמרה זועבי, בריאיון לתחנת הרדיו 102FM,
כי חוטפי הנערים "הם לא טרוריסטים, גם אם אני לא מסכימה איתם.
הם אנשים שלא רואים פתח לשנות את המציאות שלהם.
הם נאלצים להשתמש באמצעים האלה עד שישראל תתפכח קצת".

בעקבות ראיון זה הופיע לרשת הנער בן ה-16 מוחמד זועבי ,
קרוב משפחתה של חנין זועבי המדוברת שהציג לנו פנים אחרות לגמרי מקרובת משפחתו.

זועבי שהיה רק בן 16 כאשר העלתה את הסרטון ליוטיוב שבו הוא אומר שהוא "מוסלמי ישראלי ציוני גאה"
ומגנה את פעילות קרובת משפחתו חנין זועבי נגד מדינת ישראל.

בעקבות הסרטון הויראלי שעשה הד מטורף בישראל מוחמד זועבי הוזמן לתוכנית הבוקר של קשת,
וכמו בסרטון שהעלה לרשת הוא גינה את מעשיה של חנין זועבי , וקרא לה לעבור לאחת מה22 מדינות המוסלמיות ולנסות להביא שם דעה.

נראה לעין שמגישי התוכנית שראיינו אותו לא היו בקיאים בחומר ולא עשו הכנה לפני הראיון וניהלו את הראיון בצורה די חובבנית,
מוחמד נחוש בדעתו לא נתן לזה לעצור אותו ואמר כל מה שהוא חושב על קרובת משפחתו, על פעילותה , ועל האידיאולוגיה שהוא מאמין בה והמסר שלו היה ברור ,
הוא לא המוסלמי ישראלי ציוני גאה היחיד אך בגלל הח"כים הערבים שיושבים בכנסת שמשתיקים את מי שנוגד את דעתם בנתיים הוא בין היחידים שמביעים את דעותיהם ועמדותיהם.
מוחמד זועבי הראיון המלא בתוכנית הבוקר של קשת

סרט תיעודי

Big image
הסרט הדוקומנטרי "העד האחרון של טרבלינקה" של אלן טומלינסון

בחרתי לכתוב על סרט זה מכיוון שכתלמידה בכיתה יא' בתחילת ההכנות למסע לפולין סרט זה מאוד מדבר אליי,
בסרט מדברים על איך שמואל ווילנברג ז"ל מתמודד עם הזוועות והטראומות שנשארו חקוקים בזיכרונו .

שמואל ווילנברג ז"ל אשר נפטר ב22.2.16 היה השורד האחרון ממחנה המוות טרבלינקה שבפולין שבו נרצחו 900 אלף יהודים בתקופה של 13 חודשים בשיא ימי מלחמת העולם השנייה.
70 שנה אחרי, שמואל עדיין היה רדוף על ידי הזוועות שהיה עד להן בתור בחור צעיר.
הוא הפך את הסיפור של טרבלינקה לנצחי על ידי פיסול פסלי ברונזה של הקורבנות הטרגיים אשר התקבעו בזיכרונו כמו רוחות רפאים.
הפסלים, ביחד עם חומר ארכיוני מהתקופה, מראים את סיפורו העוצמתי והאישי של שמואל של השמדת יהודי פולין.

וילנברג, שכנער בן 17 התגייס לצבא הפולני, נלחם נגד הפולשים הנאצים ב-1939.
לאחר ששרד את השואה שימש כפסל והנציח את המרד בטרבלינקה באחד מפסליו.
"ירו עליי, אבל המשכתי לברוח", סיפר בראיון ל-xnet אשתקד.
"חלק מהאנשים שברחו איתי הלכו שמאלה, אחרים הלכו ימינה, ואני המשכתי ישר. לבד".


המרד הוביל לחיסולו של מחנה טרבלינקה, לאחר 13 חודשי פעילות שבמהלכם נרצחו בו 900 אלף יהודים.
אחר כך לקח וילנברג חלק בהתקוממות הפולנית בוורשה ב-1944.
האוטוביוגרפיה שלו, "המרד בטרבלינקה" , פורסמה בעברית, פולנית ואנגלית.
ב-2002 תיעד הסרט "העד האחרון" את סיפורו.
ונשיא פולין העניק לו את עיטור הכבוד הגבוה ביותר שמעניקה פולין.