סיום מלחמת העצמאות ובעיית הפליטים

מבוא

מלחמת העצמאות החלה עם ההחלטה באו"ם ב- 29 בנובמבר 1947 לחלק את ארץ-ישראל למדינה עברית ולמדינה ערבית ולקבוע את אזור ירושלים כאזור בינלאומי.מסיום המנדט הבריטי והכרזת בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ב- 14.5.1948 –החלה המלחמה גם נגד צבאות מדינות ערב.

סיומה של המלחמה היה בחתימת הסכמי שביתת נשק עם כל אחת מהמדינות שנלחמו נגדנו: מצרים (24.2.1949) , לבנון (23.3.1949), ירדן (3.4.1949), וסוריה (20.7.1949). בעקבות הסכמי שביתת הנשק נקבע קו הגבול בין ישראל לשכנותיה קו זה סומן במפות בצבע ירוק ולכן נקרא הקו הירוק.

סיבות לסיום מלחמת העצמאות

לאחר קרבות רבים,בסוף שנת 1948 החלו שני הצדדים הלוחמים לרצות להפסיק עם המלחמה. גם המעצמות והאו"ם לחצו על ישראל והערבים להפסיק את הלחימה ולהגיע להסדר. רוב השיחות התקיימו ברודוס בתיווכו של האו"ם.

לשני הצדדים היו סיבות שבגללן הם רצו להפסיק להלחם:

ישראל התקשתה להתמיד במאמץ המלחמתי הממושך. היא רצתה להפנות את תקציביה ומשאביה לקליטת עולים חדשים ולביסוסה של מדינת ישראל.ישראל הייתה מותשת מהמלחמה. המלחמה גבתה מחיר כבד בנפש כ6000 אלפים הרוגים ומחיר כלכלי כבד. ישראל האמינה שהסכמים אילו הם שלב לקראת חתימת הסכמי שלום.


מדינות ערב הבינו כי המלחמה הייתה כשלון בשבילהן. הן ידעו שהיתרון של צה"ל הולך וגדל, ושאם המלחמה תמשך ההפסד יגדל ויחריף את המשבר הכלכלי במדינותיהם דבר העלול להביא לנפילת משטריהם. מנהיגי המדינות הערביות ביקשו להוציא את צבאותיהם מארץ ישראל ולהחזירם לארצותיהם.

הסכמי שביתת הנשק

הסכם שביתת הנשק עם מצרים (פברואר 1949)

מצרים הייתה המדינה הראשונה שהסכימה לדון עם ישראל על הפסקת אש, מצרים הציבה תנאים מוקדמים חמורים, כגון נסיגת צה"ל מבאר שבע, ולפיכך היו הדיונים ממושכים. עם זאת, במהרה החל משא ומתן ישיר בין הצדדים, בשיחות שהסתיימו תוך שבועיים ברודוס, הוסכם שהגבול בין ישראל ומצרים יהיה שהנגב יכלל בתחומה של מדינת ישראל ורצועת עזה תהיה של מצרים. כוחות צה"ל נסוגו מסיני. וכוחות מצרים שהיו נצורים בנגב פונו למצרים.

הסכם שביתת הנשק עם לבנון: (מארס 1949)

המשא ומתן ערך כשלושה שבועות וזאת בגלל דרישת ישראל לנסיגת סוריה משטחים בתחום ישראל שהיו בשליטתה ולבנון התנגדה לזאת.

בהסכם שנחתם בראש הנקרה נקבע שהגבול בין המדינות יהיה על בסיס הגבול הישן שבין שטח המנדט הצרפתי על לבנון ובין שטח המנדט הבריטי על ארץ ישראל כלומר סוכם כי הגבול הבינלאומי יהיה מראש הנקרה עד לאיזור מטולה.כוחות צה"ל נסוגו מהשטחים שהחזיקו בלבנון.

הסכם שביתת הנשק עם ירדן (אפריל 1949)

השיחות עם ירדן שהתקיימו בארמון המלך עבדאללה בירדן היו המסובכות ביותר בגלל ריבוי הנושאים שעמדו על הפרק. ישראל איימה שתחדש את הקרבות אם לא יתקבלו תביעותיה. בשיחות ירדן יצגה גם את הכוחות העירקים בארץ. בסופו של המשא ומתן ניקבע הגבול בין המדינות: ירדן השתלטה חלק גדול מהשטחים שנועדו למדינה הערבית. ירדן שלטה על יהודה ושומרון ועל מזרח ירושלים. בהסכם קיבלה ישראל שטחים באיזור ואדי ערה – בתמורה לשטחים באיזור חברון שמסרה לידי הירדנים.

סוכם כי ירושלים תישאר מחולקת אך ינתן חופש תנועה ליהודים למקומות הקדושים בהר הזיתים והכותל המערבי.

הסכם שביתת הנשק עם סוריה (יולי 1949)

המו"מ הקשה ביותר היה עם סוריה. השיחות נקלעו כבר מתחילתם למבוי סתום, בגלל דרישת הסורים, שפינוי כוחותיהם יהיה עד קו הירדן וכן דרשו פיצוי לעצמם באזור החולה והכינרת. ישראל עמדה בתוקף על נסיגה סורית כוללת לגבול הבינלאומי וקביעתו כקו שביתת הנשק.בהסכם שביתת הנשק נקבע שסוריה תיסוג לקו הגבול הבינלאומי – אך השטחים מזרחית לירדן ישארו מפורזים הסכם זה שנחתם היה ההסכם האחרון בשורת הסכמי שביתת הנשק עם ארצות ערב.

ועידת השלום בלוזאן (אפריל-ספטמבר 1949)

בסיום המלחמה יזם האו"ם כינוס של ועידת שלום בעיר לוזאן בשווייץ. בוועידה סירבו מדינות ערב לדון ישירות מול ישראל והדיונים התנהלו בתיווך של האו"ם. הערבים תבעו שמדינת ישראל תקלוט את הפליטים הערבים שברחו או גורשו במהלך המלחמה. ישראל התנגדה להחזרה המונית של הפליטים והסכימה לקלוט אלפי פליטים בודדים במסגרת איחוד משפחות. הערבים הציגו בועידה עמדה מאוחדת ונוקשה, שלא התכוונה לקבל שום פשרה בעניין. ישראל סירבה לוותר על ההישגים של מלחמת העצמאות. בספטמבר 1949 הסתיימו הדיונים ללא תוצאות.

-כלומר למרות סיום המלחמה לא נחתמו הסכמי שלום עם מדינות ערב.

בעיות שנותרו לא פתורות בהסכמי שביתת הנשק

ישראל ושכנותיה הגיעו לשביתת נשק אך הן לא חתמו על הסכם שלום. מדינות ערב שללו את קיומה של מדינת ישראל. העוינות בין ישראל ושכנותיה נותרה קשה. ישראל והערבים נערכו לקראת סיבוב שני של לחימה.

ההסדרים יצרו מחלוקות ובעיות באיזורי הגבול:

הגבול המזרחי: ירושלים חולקה במרכזה, הגבול המזרחי היה במרכז הארץ וירושלים. במרכז הארץ נוצרו

"המותניים הצרים" של ישראל – בין הגבול הירדני לים.

הגבול הצפוני: בעיה עיקרית הייתה הגבול עם סוריה. על פי ההסדר היו שטחים אלו מפורזים (ללא צבא) ובשליטת

ישראל. איזור זה הפך לזירת מאבק בין ישראל וסוריה על גורלם של השטחים המפורזים.

בנוסף לזאת הסכמי שביתת הנשק הופרו בתקריות גבול ובהסתננות לשטחי ישראל, וחלק מאמצעי התגובה של ישראל היה בפעולות תגמול.

בעיה נוספת שנותרה הייתה בעיית הפליטים הפלשתינאים-כ600,000 ערבים ברחו מארץ ישראל בזמן מלחמת העצמאות הם ציפו לחזור לבתיהם עם סיום המלחמה. ישראל סירבה להתיר להם לחזור ואילו מדינות ערב למעט ירדן לא קלטו אותם והם חיו במחנות פליטים.

בעיית הפליטים הפלשתינאים

הווצרות בעיית הפליטים הפלשתינאים

בשטחי ארץ ישראל חיו כ1300,000 תושבים ערבים, אך בשלב הראשון למלחמה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, החלה בריחה של ערבים משטחי ארץ ישראל.עד סוף מלחמת העצמאות ב1949 ברחו או עזבו או גורשו כ700,000 ערבים זו הייתה אחת התופעות המרכזיות והגורליות שליוו את המלחמה, הפלשתינאים שעזבו את שטח מדינת ישראל בשנים אלו הפכו לפליטים במדינות ערב שסירבו לקבל אותם ולהפוך אותם לאזרחים שווים(חוץ מירדן) ותבעו את שיבת הפליטים לארץ ישראלו והשאירו את הפליטים לחיות במחנות פליטים של עוני ללא זכויות.

למעשה בריחתם של ערבים רבים הייתה תוצאה ישירה של המלחמה הקשה שפשטה בכל רחבי המדינה ושל פעולותיו של צה"ל שבעקבותיהן הייתה פגיעה קשה באוכלוסייה אזרחית.

גישות שונות לבעיית הפליטים

ישראל: ישראל טענה שהפליטים נמלטו משטחה למדינות האוייב במהלך המלחמה ולכן אין היא אחראית עוד לגורלם. פרט למקרים מעטים של איחוד משפחות,ישראל לא איפשרה חזרה של פליטים לתחום הארץ. מדינת ישראל תבעה ממדינות ערב לקלוט ולשקם את הפליטים.בנסוף לזאת ישראל טענה שהיא קלטה מאות אלפי פליטים יהודים ממדינות ערב – ולכן יש לשקם את הפליטים הפלסטינים במדינות ערב.

לעומת זאת, היא הייתה מוכנה לעזור בשיקומם של הפליטים, אולם לא הייתה מוכנה לאפשר להם חזרה לתחומה.


מדינות ערב: מדינות ערב טענו כי רובם המוחלט של הפליטים גורש מישראל בכוח, ולכן על ישראל לקלוט את הפליטים ולשקם את חייהם בתחום ארץ ישראל. מדינות ערב שיכנו את הפליטים באופן זמני במחנות הפליטים, אך סירבו לקלוט אותם ולהעניק להם אזרחות (חוץ מירדן). מדינות ערב חשבו כי הנצחת בעיית הפליטים משרתת את מלחמתם בישראל.


הפלסטינים: הפלסטינים טענו כי בעיית הפליטים נוצרה כתוצאה מגירוש של האוכלוסיה ומבריחה בעקבות מעשי הטבח שביצעו הכוחות היהודים במלחמה.

סיכום

1.בעקבות הסכמי שביתת הנשק ברודוס נקבעו למדינת ישראל גבולות בין-לאומיים מוכרים ע"י הקהילה העולמית. קו הגבול שנקבע סומן בקו ירוק על המפות ומכאן שמו "הקו הירוק".

2.כתוצאה מהמלחמה הפכו מחצית מערביי ישראל – הפלסטינים - לפליטים.

3.הפלסטינים שאפו לחזור למולדתם ומדינות ערב לא יכלו לקבל את התבוסה הצורפת שספגו במלחמה וכל כן ציפו ליום הנקמה במדינת ישראל.

ביבליוגרפיה

מטח

ספר הלימוד

hschools.haifanet- עבודות

בעיית הפליטים הפלסטינים

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D

zafit.iscool - עבודות