הסכם השלום של ישראל עם מצרים
מגיש:איתי הרמתי
רקע-ישראל ומצרים המאבק והמלחמות
מבצע קדש (מלחמת סיני), מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. חצי האי סיני עמד במוקד של ארבע מלחמות (ממבצע קדש ועד מלחמת יום הכיפורים), והיה בשליטת ישראל במשך יותר מ- 10 שנים, משנת 1967 (מלחמת ששת הימים).
הסכם הביניים
הסכם הביניים שנחתם כשנה וחצי לאחר הסכם הפרדת הכוחות. המתווך האמריקאי, הנרי קיסינג'ר, "דילג" במשך תקופה ארוכה בין ירושלים לקהיר עד שהצליח להביא את שתי המדינות לחתימה על הסכם הביניים (תשרי תשל"ו – ספטמבר 1975). בהסכם הביניים התחייבו "ממשלת הרפובליקה הערבית של מצרים וממשלת ישראל… שלא לנקוט באיום בשימוש בכוח" ואף הסכימו והצהירו כי "הסכסוך ביניהן ובמזרח התיכון לא ייפתר בכוח צבאי אלא בדרכי שלום". ישראל מצדה התחייבה לְפַנוֹת עוד חלק גדול מחצי האי סיני. ההסכם עמד להצבעה בכנסת: כ- 70 חברי כנסת תמכו בהסכם, אך 43 התנגדו לו. בראש קבוצת חברי הכנסת שהתנגדו להסכם הביניים עמד חבר הכנסת… מנחם בגין.
שנתיים אחר כך, בהיותו ראש ממשלת ישראל, היה זה מנחם בגין שקיבל את פניו של סאדאת בירושלים וגם החל בתהליך השלום.
"אין מנצח ואין מנוצח. לאמיתו של דבר המנוצח האמיתי הוא האדם… הנעלה ביצורי האלוהים…" (מנאומו של סאדאת בכנסת)
חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצריים
נאום אנואר סאדאת בכנסת ישראל
לחיצות הידיים בטקס הסכם השלום בין ישראל למצריים
משא ומתן
ביקור סאדאת בישראל
מדינות ערב הגיבו בזעם על הודעתו של סאדאת ועל נכונותו לבקר בירושלים, וכמה מהן אף איימו לנתק את יחסיהן הדיפלומטיים עם מצרים.
בתוך פחות מיממה אישרה הכנסת את הזמנתו של נשיא מצרים, וסאדאת הודיע על הגעתו.
וכך במוצאי שבת, י' בכסלו תשל"ט (19 בנובמבר 1977) בשעה 21.00 נחת מטוסו של הנשיא סאדאת בישראל, והוא התקבל בנמל התעופה בן גוריון בטקס ממלכתי מלא. את פניו של הנשיא סאדאת קיבלו נשיא המדינה דאז, הפרופ' אפרים קציר, וראש הממשלה, מנחם בגין. תרועת כבוד הושמעה כשנפתחו דלתות המטוס; שטיח אדום נפרס לרגלי המטוס, תזמורת צה"ל ניגנה את ההמנונים של שתי המדינות, ודגלי מצרים וישראל התנופפו לאורך מסלול הנסיעה מנמל התעופה לירושלים.
הסכם קמפ דייויד - השלום
השלכות ההסכם
יש תיירות של ישראלים למצריים אך פחות תיירים מצריים לארץ ישראל
שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי מאוד קטן ולא כפי שקיוו.