החטיפה מן המנזר
מגיש: ניתאי פרידלנד
גטו
שיכון
קק''ל
מאז רכישות הקרקעות בארץ ישראל בראשית המאה ה-20 ועד היום פועלת קרן קימת לישראל (קק"ל) בשם העם היהודי ולמענו כנאמן העם היהודי על אדמתו בארץ ישראל. מעשי קק"ל בעשרות השנים הראשונות לקיומה הם אשר התוו וקבעו את גבולותיה של מדינת ישראל.
בסיפור מוזכר שאחד האבות עבד בקק''ל.
עלילת הספר מתרחשת בארץ ישראל בתקופה שלאחר קום המדינה, בשנת 1950.
בסיפור מתוארת משפחתה של רות, אשר הסיפור מסופר מפיה. בחופשת הפסח מארחת המשפחה את בת דודתה של רות מצ'כיה, גיתית. רות וגיתית משחקות עם ילדי השכונה בהנאה רבה והקשר ביניהן ובין ילדי השכונה מתחזק. באחד הימים מטיילים הילדים בקרבת מנזר וצופים בנזירות החולפות על פניהם בשורה. לפתע מבחינה גיתית באחת הנזירות ומזהה אותה כאווה, חברת ילדות מצ'כיה אשר נחשבה כמתה בשואה. זאת נקודת השיא בעלילה. הילדים מחליטים לנסות לשחרר את אווה מהמנזר ורוקמים תכנית חטיפה. הם שולחים לה מכתב בו מסבירים לה מי הם ומספרים לה שאימה בחיים ומחפשת אותה. הם קובעים איתה נקודת מפגש בשעה מסוימת ומחכים לה כל יום באותה שעה עד שבסוף היא מצליחה לברוח מהמנזר ולהגיע לאותה נקודת מפגש, משם גיתית מובילה אותה לביתה של רות ובהמשך יוצרת גיתית קשר עם אימה של אווה.
הסיפור מסתיים במפגש מרגש בין אווה לאימא.
הדמות הפעילה ביותר בסיפור בעיניי היא גיתית. היא ילדה אמיצה, בעלת תושייה, דואגת לאחרים ומנסה תמיד לעזור לזולת. היא מתוארת כילדה יפה.
הסופרת של הסיפור, אורה מורג נולדה וגדלה בחיפה בשנת 1943. בתיכון למדה בקריית-מוצקין, ואחר כך למדה ספרות עברית ותיאטרון באוניברסיטת תל-אביב. בזמן שירותה הצבאי התגלה כשרון המשחק שלה. היא שירתה בלהקה צבאית והופיעה כשחקנית בתיאטרון הקאמרי, בהבימה ובבימות אחרות. בהמשך דרכה פרסמה ספרי שירה וספרים לילדים ולמבוגרים, וכן תרגמה מסיפוריו של רודיארד קיפלינג לעברית ומשיריו של א. א. מילן.
קישור זה הוא לויקיפדיה על אורה מורג:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%92התקופה המתוארת בסיפור היא תקופת השנים הראשונות לקום המדינה ולאחר מלחמת העולם השנייה והשואה. מהסיפור אני למד שהמצב הכלכלי בארץ היה קשה, הם גרו בדירות קטנות מאוד, עם הרבה נפשות לחדר, לבשו בגדים צנועים, הילדים בילו זה עם זה באמצעות משחקים בשכונה מכיוון שלא היו להם טלוויזיה, מחשב או טלפון.
לדעתי סיפור זה הוא סיפור יפה ומומלץ. התרגשתי לראות את הנאמנות בין הילדים, את אומץ הלב, ההקרבה והתושייה שלהם. הסיפור נגע ללבי מכיוון שאני אוהב סיפורים בעלי משמעות וערכים.