הקשר בין מגילת רות וחג השבועות

עבודה בתרבות ישראל, מוגש ע"י רועי ל, דרור ואלדר למורה ליז

מגילת רות

מגילת רות היא אחת מחמש מגילות בתנך (שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר) ואחת משתי המגילות שנקראת על שם אישה שהיא הגיבורה של הסיפור (רות, אסתר). המנהג לקרוא את המגילה בחג השבועות בבית הכנסת נקבע בבקבל במאה ה8 לספירה ונמשך מזה כ1300 שנה.

החלק הראשון של המגילה

מגילת רות מתרחשת בתקופת השופטים, אם נסתכל על אורך התקופה נקבל את סדר הזמנים הבא:
המגילה מתחילה בסיפורו של אלימלך, יהודי שיצא לגור בשדה מואב. אלימלך גם עזב את ארץ ישראל כשהארץ במצוקה וגם בחר לגור במואב (התורה מבקשת לשמור מרחק ממואב).
אלימלך עובר למואב במטרה לעבור את תקופת המשבר, למרות שהוא יהודי ואוהב את ארץ ישראל. בכל מקרה, הזמן עובר ואלימלך מת במואב.

אלימלך השאיר מאחוריו את אישה ושני בנים, הבנים (מחלון וכיליון) נשאו נשים מואביות. אחרי כמה שנים הבנים מתים ונשארות נעמי ושתי הכלות (עורפה ורות), ובנוסף הרעב בארץ יהודה הסתיים. נעמי מחליטה לעזוב לארץ ישראל. כלותיה המואביות מלוות אותה, אך נעמי רוצה שהם יישארו, עורפה באמת משתכנעת ונשארת אבל רות באה, ואומרת: "עמך – עמי ואלוהיך – אלוהי".

העלילה עוברת לארץ ישראל וסוף סיפור

נעמי ורות מגיעות לממלכת יהודה אלמנות, עניות וחסרות כל. הן מגיעות לבית לחם בתקופת הקציר ורות מחליטה ללכת ללקט בשדה. רות מגיעה לשדה של בועז, קרוב משפחה של נעמי, אדם מכובד ומבוסס כלכלית. בועז רואה את רות מלקטת והיא מוצאת חן בעיניו, הוא מבקש לדעת עוד על משפחתה, ושהוא שומע מה עשתה למען חמותה נעמי, הוא מחליט לתת לה יחס מיוחד.

נעמי שומעת על המפגש עם בועז, ואומרת לה להתלבש יפה ולהתקשט, לרדת אל הגורן ולחכות עד שבועז, הנמצא בגורן, ילך לישון. ובאמצע הלילה, מגלה בועז את רות השוכבת לרגליו, ומבקשת ממנו שיגאל אותה וישא אותה לאישה.
בועז מחליט לגאול את רות ולשאת אותה לאישה, ורות יולדת לו בן, שעתיד להיות סבו של דוד המלך. וכך זוכה רות המואבייה לא רק לבעל מכובד ולמשפחה, אלא גם לכך שדוד המלך יהיה אחד מצאצאיה.

מתי נכתבה מגילת רות

על פי המסורת, שמואל הנביא הוא שכתב את המגילה ואת ספר שופטים, ואם זה נכון, המגילה נכתבה זמן קצר יחסית אחרי האירועים המתוארים בה. יש חוקרים הטוענים שהמגילה נכתבה בתקופת הבית הראשון, 200 שנה אחר האירועים המסופרים בה. למרות זאת, רוב החוקרים סבורים כי המגילה נכתבה בתקופה מאוחרת הרבה יותר, כ600 שנה אחרי תקופת השופטים, קביעה זאת מסתמכת על הקביצה של חזל שמקומה של מגילת רות איננו ספר שופטים, אלא בתוך ספרי הכתובים המאוחרים. חוקרים אלו משערים כי הסיפור על רות המואבייה נכתב בתקופת עזרא ונחמיה, שני המנהיגים של תקופת הבית השני, שתבעו לגרש את הנשים הנוכריות שעלו יחד עם שיבת ציון מבבל. לפי גישה זו, הסיפור במגילת רות מוכיח גישה שונה, המוכנה לקבל נשים נוכריות (בתנאי שהן מקבלות את האמונה היהודית).

מדוע קוראים את המגילה בחג השבועות

חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. בתקופת התלמוד, במהלך הקביעה של הלוח העברי, נקבע התאריך ו' בסיוון כזמן מתן תורה: "בשישה בחודש (סיוון) ניתנה תורה". מעמד קבלת התורה בהר סיני נחשב מעין גיור של בני ישראל, שעד לאותו מעמד היו עבדים, ובמעמד הר סיני קיבלו את התורה והתחייבו לקיים אותה: "נעשה ונשמע". מגילת רות מספרת על רות המואבייה, נוכרייה שהצטרפה לעם ישראל וקיבלה את ההתחייבות לעם ישראל ולאלוהי ישראל. ולכן נוהגים לקרוא את המגילה בחג השבועות - הוא חג מתן תורה.

עוד הסבר קשור לדוד המלך: על פי המסורת, דוד המלך נולד ומת בחג השבועות. על פי הסיפור במגילה, רות המואבייה היא סבתא רבתא של דוד המלך, כפי שכתוב בפסוקים המסיימים את המגילה. ולכן ראוי ומתאים לקרוא בחג זה - שקשור להולדתו ולמותו של דוד המלך - את המגילה המספרת על מוצאו.

הקשר הערכי בעבודה

אנחנו קישרנו את העבודה לערכי האהבה והסקרנות מכיוון שמאוד אהבנו את המגילה ונקשרנו לדמויות ובגלל שהיה לנו את הרעב לחקור את הנושא, דבר שהונע גם מהסקרנות.