תפילת חנה
מהן ההלכות הנלמדות מתפילת חנה?
תפילת חנה- הקדמה
ההלכות הנלמדות:
במסכת ברכות כתובות הלכות מעשיות אותן למדו חז"ל מתפילת חנה.
הרב קוק בספרו "עין איה" מתייחס להלכות אלו בצורה רעיונית.
לדוג': הוא כותב שלומדים מהפס': "וחנה מדברת על ליבה" שהמתפלל צריך לכוון את ליבו בזמן תפילתו ושצריך שמלבד הכוונה השכלית יתעורר במתפלל הרגש שבלב.
בנוסף, מביא הרב פסוקים נוספים שמהם ניתן ללמוד הלכות שונות, כגון חיובו של המתפלל לחתוך בשפתיו בעת התפילה, ולומדים זאת מהפס' "רק שפתיה נעות וקולה לא יישמע".
חנה בתפילתה לא השמיעה את קולה ואולי עלי הגזים בהתייחסותו לחנה כשיכורה. אך התנהגותה היתה חריגה ובלתי מובנת, הרי אם התפילה קשורה בדיבור מדוע לא לוו תנועות השפתיים בקולות?! בניגוד לכך, אם התפילה קשורה במחשבה מדוע בכלל יש צורך בתנועת שפתיים?
המדרש רואה דווקא בחנה ובהתנהגותה עקרון חינוכי וחשוב למתפלל.
מסוף פס' זה לומד הרב קוק שבהשמעת הקול יש דבר חיצוני, ובתפילה ראוי שהאדם יבקש גם על הדברים הפנימים, ולא יהיה מושפע מ"מה חושבים עלי?" או מדברים חיצוניים אחרים.
אלא התפילה צריכה להיות עבודה פנימית של האדם עם עצמו.
הרב מוסיף כי המתפלל צריך להשתמש בהֵרגֵש במקום שדורש הרגש, וישתמש בפעולות במקומות הדורשים פעילות, מכיוון שפעולות אלו גורמות להשתלמות השכל ובירור ההכרה, וכך תביא התפילה את המתפלל לשלמות תכליתה, על כן צריך שיחתוך בשפתיו.
פסוק נוסף שממנו ניתן ללמוד הוא "ויחשבה עלי לשיכורה"- מכאן שאסור לשיכור להתפלל. למרות שיסוד התפילה בנוי עפ"י רגשי הלב, בעת שכרותו רגשות האדם מתגברות על פעולתו השכלית ושולטות במעשיו. כשהרגש אינו מחובר לשכל, צורת תפילתו של השיכור אינה נכונה.
הכוחות המוסריים דורשים דעה נוחה ומיושבת כדי להבדיל בין קודש לחול, ובין טמא לטהור. בעיני השיכור, כל העולם דומה, והוא אינו מסוגל להכיר בערך ההשחתה שבמעשיו הבלתי הגונים.
ומסיבה זו אסור לו להתפלל.
כנסו לאתר שילה הקדומה וגלו איך נראה המקום כיום. במקום מתקיימים גם כיום אירועי תפילה והעצמה לנשים.
תפילת חנה- במבט אחר...
ניתן לראות בתפילת חנה זעקה אישית ממצוקה ומועקות. גם לנו בחיי היומיום יש רצון לצעוק, לבכות על כל הצרות שיש לנו בעולם, על המועקות שלנו ואפילו על אנשים שאנו לא מסתדרים איתם, ואנו באים לפרשם מתוך נקודת המוצא התודעתית שלנו. אך האם זה דבר חיובי וחיוני לתפילה?
אין תחליף לזעקה הפנימית ממעמקי הנפש, אך אין להותיר לה שלטון מלא על השיח עם הקב"ה.
כלומר, אדם יכול לזעוק חלילה גם על מפלתו של אדם אחר בכך ששפך שיחו לפני הקב"ה. צריך לששים לב שהזעקה שלנו היא ממקום פנימי ולשם שמים. חנה לא סתם זעקה על משהו פרטי שלה. עובדה שהקדישה אותו לה' אח"כ. היה לה רצון שיוולד מנהיג רוחני ומתאים לעמ"י.
תפילת חנה- שמואל א' פרק ב' פס' א'-י'
אֵין קָדוֹשׁ כַּה' - כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ.
אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם, כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.
קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים, וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.
שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.
ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם.
מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.
רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ.
ה' - יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם, ה' יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.
אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין, וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם, וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר.
וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי.
בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים.
לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי.
וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי.
אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי, כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי. (פסוק זה לא אומרים בשבת וחגי ישראל)
כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי.
רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'.
ביבליוגרפיה
* ספר שמואל
* אתר אור יחיה