אדולף אייכמן
"משפט אייכמן" 3.12.1961 עברי בן-שפרוט
- תוכן עניינים:
- - רקע
- - תחילת דרכו
- - מומחה לענייני יהודים
- - ראש המחלקה היהודית
- - לקראת תום המלחמה
- - לאחר מלחמת העולם השנייה
- - חטיפתו, משפטו והוצאו להורג
- אדולף אוטו אייכמן (1906-1962) היה קצין בכיר בגסטאפו (משטר מדיני חשאי של הנאצים) הנאצי, שנתפס בידי ישראל והובא למשפט בה. משפטו היה ציון דרך בהיסטוריה הישראלית ובסיומו נגזר על אייכמן עונש מוות.
תחילת דרכו
- אדולף אייכמן נולד בעיר סולינגן בגרמניה. במהלך מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו לאוסטריה לאחר מותה של אימו והוא בן שמונה. חייו עד להצטרפותו למפלגה הנאצית היו שגרתיים למדי הוא לא סיים בית ספר תיכון, לא התמיד במכונאות שלמד שנתיים בבית ספר מקצועי. הוא עבד כאיש מכירות בחברת נפט ופוטר בזמן השפל הכלכלי הגדול בשנות ה-20.
- ב- 1932 הצטרף למפלגה הנאצית הס"ס. חמש השנים הראשונות לשירותו – לא היה בהן כדי להצביע על חלקו העתידי המרכזי והמכריע בהוצאה של הפועל של התוכנית להשמדת יהודי אירופה שנודעה בשם הצופן "הפתרון הסופי של בעיית היהודים באירופה".
- ( אייכמן במדי הס"ס )
"מומחה לענייני יהודים"
- בשנת 1938 זכה אייכמן לקידום בדרגה ועבר למדור לענייני יהודים. באותה תקופה הוא ניהל את "המרכז להגירה יהודית", תחילה בווינה (אוסטריה) ואחר כך בפראג (הונגריה) ובברלין. בעזרת הלשכה הוא החרים את רכוש המהגרים , כפה את גירושם והשאיר בידם אך ורק אשרת כניסה לארץ ההגירה המיועדת. הוא פיתח שיטה מיוחדת שכללה שלושה שלבים:
- ערעור הבסיס הכלכלי של היהודים על ידי החרמת רכושם.
- הפחדתם באמצעות אלימות.
- השתלטות על מוסדות יהודים ואילוץ מנהיגיהם לשתף עמו פעולה.
ראש "המחלקה היהודית"
- בשום שלב בקריירה של אייכמן במנהל המשטר הנאצי היה אייכמן בשורה הראשונה של מקבלי ההחלטות החשובות. עד לסיום המלחמה הוא נשאר זוטר בדרגתו ובמעמדו.
- משנת 1941 והלאה הוא ניהל בפועל את כל מערך הריכוז, הנישול מרכוש והשילוח של מיליוני יהודים לגטאות במזרח- אירופה ולמחנות ההשמדה. כאשר השתנתה המדיניות האנטי יהודית והפכה למדיניות של רצח יהודים, שינה גם אייכמן את אופי פעילותו והפך למארגן הראשי של ביצוע התוכנית שנקראה "הפתרון הסופי". זה התחיל בפקודה שיצאה ממשרדו להוציא להורג בירי גברים יהודים ברבים. הוא היה מעורב במבצעי השילוח מכל רחבי אירופה, שהגיעו לשיאם בגירוש ההמוני של יהודי הונגריה (שראשיתו במאי 1944) ובמיוחד יהודי בודפשט, אל המשרפות באושוויץ. בכל אלה הייתה מעורבותו דומיננטית, מוקפדת, מסורה ונחושה. חוסר פשרה מוחלט כשמה שמוביל אותו בעיקר זה הפחד על מעמדו ודרגותיו ותסכול מחוסר ההערכה כלפיו והשכלתו המצומצמת.
- ( מעצר יהודי הונגריה )
לקראת תום המלחמה
- בדצמבר 1944, לפני שעלה בידי אייכמן לגרש לאושוויץ את יהודי בירת הונגריה, וימים מעטים לפני נפילת בודפשט בידי הצבא האדום (הצבא הרוסי), נמלט אייכמן בחזרה לאוסטריה. משימתו האחרונה הייתה לארגן יחידה ללוחמת גרילה (לחימת צבא קטן שמחולק לחוליות) בהרי האלפים. היחידה לא עשתה רבות כי המלחמה הסתיימה.
לאחר מלחמת העולם השנייה
- בינואר 1946 הסתתר אייכמן במשך חודשים במספר חוות חקלאיות, ומאוחר יותר עבר להתגורר באזור הכיבוש הבריטי, בזהות שאולה: אוטו הנינגר. בשנת 1950 הוא הפליג בחשאי מאיטליה לארגנטינה בשם בדוי ריקרדו קלמנט- באותן השנים נהפכה ארגנטינה למקלט לפושעים נאצים. הוא הגיע לבואנוס איירס שבארגנטינה ביוני 1950. הוא עבד במפעלי "מרצדס בנץ" וביולי 1952 הצטרפו אליו אשתו וילדיו.
- ( תעודה שקיבל אייכמן ובאמצעותה נכנס לארגנטינה ב- 1950 תחת השם ריקרדו קלמנט )
חטיפתו, משפטו והוצאתו להורג
- ב- 1960 נלכד אייכמן במקום מגוריו בבואנוס איירס על ידי "המוסד" בפעולה שתוכננה בקפדנות ובוצעה בפיקודו של ראש "המוסד" איסר הראל.
- אייכמן נחטף ב- 11 במאי והובא לישראל בחשאי ב- 21 במאי. יומיים לאחר הבאתו ארצה ב- 23 במאי הודיע ראש הממשלה לכנסת על לכידתו של אייכמן ועל הימצאותו בארץ.
- בכתב התביעה הואשם אייכמן בחמישה עשר סעיפי אישום. בפשעים נגד העם היהודי ופשעים נגד האנושות. השופטים ציינו את נחישותו של הנאשם להמשיך בכל מחיר בגירושם של יהודי הונגריה לאושוויץ למרות שהגרמנים כבר היו על סף קריסה ובניגוד גמור לעמדת הממונים עליו ומאחורי גבם.
- ב- 13 בדצמבר 1961 קבע בית המשפט שאייכמן אשם וב- 15 בחודש גזר את דינו למוות.
- ב-29 במאי 1962 פנה אייכמן בבקשה חנינה אל נשיא המדינה יצחק בן צבי אך הנשיא דחה את בקשתו.
- בלילה שבין ה-31 במאי ל- 1 ביוני 1962 הוצא אייכמן להורג בתלייה בכלא רמלה. גופתו נשרפה ואפרו פוזר בלב ים מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. במהלך המשפט ובעיקר לקראת סיומו, הכירו רוב אומות העולם ודעת הקהל העולמית בצדקת צעדה של ממשלת ישראל ובזכותה להעמיד את אייכמן למשפט. הם ציינו את ההגינות שאפיינה את השופטים ואת השמירה והקפדנות על עקרון משפט צדק.
- ( אדולף אייכמן במשפטו )
מקורות מידע
- היסטוריה יהודית- אינציקלופדיה.
- אתר יד ושם.
- ויקיפדיה.
- מט"ח- המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
( עיתוני ארץ ישראל מבשרים את חטיפתו של אייכמן והביאתו לארץ )
חדשות מהעבר: שמעון ויזנטל
תודה על ההקשבה:)