רבי זכריה אלצ'אהרי
אורי חסיד ורן ברגיג
תולדות חייו
כשהיה בן 20 עזב את עיר אבותיו ואת ארץ מולדתו ויצא לתור בעולם. מתימן פנה מזרחית להודו, פרס, עיראק וטורקיה. משם המשיך אל גולת הכותרת של המסע - ארץ ישראל. בארץ התעכב במיוחד בערים צפת וטבריה. בצפת הוא התרשם מסדרי הישיבה שבראשה עמד רבי יוסף קארו, בעל ה"שולחן ערוך", ומהנהגותיו. מארץ ישראל הוא הדרים למצרים. . לאחר שהתבשם מתורת ארץ ישראל בנגלה ובנסתר, הוא חזר לתימן והיה ממנהיגי הקהילה של העיר הראשית צנעא.
בשנים 1568-1573 התנהלה מלחמה בין התימנים לבין הטורקים, שבמהלכה הדפו התימנים את הטורקים מארצם. בתום המלחמה, תפסו התימנים את מנהיגיה היהודיים של העיר צנעא והשליכו אותם לבית הסוהר. אשמתם הייתה, לפי התימנים, שהם הגישו סיוע לטורקים, אויבי תימן. שבע שנים ישבו המנהיגים בבית הסוהר ועמם רז"א. הרז"א ישב פעם נוספת בבית הסוהר מסיבות שאינן ברורות.
תחומי חייו
הפסר שכתב נקרא- ספר המסעות.
ספר המסעות המשך תחומי חייו
לספר המסעות נתן את השם ספר המוסר, ובהקדמה לספר הוא כתב:
" ספר המוסר, כל הקורא בו ילמד מוסר,
ואם הוא מבין בעזרת ה' לא יחסר,
ואם אין לו בינה - ה' מעליו סר,
ולכן צריך להתפלל ולהתחנן לה' יתברך שיתן לו בינה לדעת מוסר."
ספר המוסר שחיבר רז"א הוא מהיצירות השיריות האחרונות שנכתבו בשפה העברית עד לעת החדשה, וניכר מתוכנו שהמחבר ינק משירת ספרד והתבשם מטעמיה של שירת צפת.
נוסף לספר המוסר, חיבר רז"א ספר הלכות בנושא שחיטה ודיני טרפות, פירוש קבלי לתורה בשם צידה לדרך וכן שירים שונים כשהמפורסם בהם הוא "קריה יפהפייה" שנכתב בהשראת שירי ר' יהודה הלוי.
הרז"א הביא לתימן הרחוקה את השולחן ערוך, ומימיו התקבלה הפסיקה ההלכתית של ה"מרן" גם בתימן. בזכות רז"א התפשט בתימן גם העיון בספרות הקבלה, ורבים מיהודי המקום החלו לעסוק בקבלת האר"י.
הוא נפטר בהיותו כבן שבעים שנה.