הרב חיים דוד הלוי

אבי נניקשוילי שמעון רדה ואוראל שלו

תעודת זהות



א. שם הרב: חיים דוד

ב. שם משפחתו: הלוי

ג. תאריך הולדתו: יח" שבט תר"פד 1924

ד. מקום הולדתו: ירושלים

ה. שם אביו: משה

ו. שם אימו: ויקטוריה

ז. תאריך פטירתו: יב" אדר ת"שנח 1998

קורות חייו

א. תקופת לידתו:

תרצ"ג (1933) - בגיל 9 החל ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה עד אמצע שנות העשרים לחייו. תלמוד החל ללמוד אצל הרב יוסף טוויל. בבגרותו למד גם סדר קודשים, דבר שלא היה מקובל בישיבה. היה תלמיד שקדן ומצטיין, והיה הצעיר בחבורה מיוחדת שלמדה עם ראש הישיבה, הרב עזרא עטיה (בין חבריו היו: הרב עובדיה יוסף, הרב דוד השלוש, הרב ציון לוי, הרב בן ציון אבא שאול והרב אברהם ברוך). בישיבה קיבל כתב סמיכה לשחיטה, והוסמך לרבנות ודיינות.

למד אצל נשיא הישיבה והרב הראשי לארץ-ישיבה, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, בביתו, מחשבת ישראל, בעיקר את ספר 'הכוזרי' לרבי יהודה הלוי. בהשפעת הרב עוזיאל, למד אנגלית והרחיב את השכלתו ב'סמינר מזרחי'. היה בקי גם בספרות העברית החדשה.

תקופה קצרה למד בישיבתו של הרב עוזיאל, 'שערי ציון' (אותה הקים בשכונת 'נחלת שבעה' בשנת ת"ש), בה הרב עוזיאל ריכז 20 צעירים מוכשרים מעדות המזרח כדי להכשירם כרבנים ומנהיגים רוחניים. הם למדו ש"ס בעמקות ופוסקים, מחשבת ישראל וחכמת הדרוש. לימוד זה סייע לו רבות בהמשך דרכו.

תקופה קצרה התאמן באצ"ל.

ב. תקופת ירושלים:י"ח בשבט תרפ"ד (1924) - נולד בשכונת 'אוהל משה' בירושלים (ליד 'שוק מחנה יהודה'(, לאביו, משה (שעלה לארץ עם הוריו מהעיר בורסה שבתורכיה בגיל 16), ולאמו, ויקטוריה (לבית קראקו, גם היא בת למשפחה שעלתה מתורכיה). אביו היה 30 שנה חזן בבית הכנסת "טרנטו" שבשכונה, הוא עסק בצורכי ציבור באמונה, והתפרנס מיגיע כפיו כסנדלר.

חיים-דוד למד בתלמוד תורה השכונתי, "אורח חיים", אצל הרב עזרא הדאיה, והסתופף בין תלמידי החכמים שבשכונה, ביניהם: הרב בן-ציון קואינקה בעל 'המאסף', הרב שלום הדאיה, הרב ב"צ פרדס, ועוד.

ג. תקופת ראשון לציון: א' בתמוז תשי"א (1951) - הוכתר לרב הראשי הספרדי הראשון של ראשון לציון, [בשנת תש"י (1950) נהפכה לעיר], בבית הכנסת 'מקור חיים' בשכונת האורפלים, בטקס המרגש השתתפו: הראשון לציון הרב הראשי הרב עוזיאל, רבני העיר והסביבה, חברי כנסת, ועוד. בתפקיד זה שימש יחד עם הרב חיים זבולון חרל"פ (בנו של הרב י"מ חרל"פ, תלמידו הגדול של הראי"ה קוק). כרב צעיר ונמרץ, היה נערץ ואהוב על בני עירו. הוא ליכד וחיזק את העדה הספרדית, חיזק את החינוך הדתי בעיר, ארגן את מחלקת הנישואין ובנה מערכת כשרות למופת, טיפח את עשרות בתי הכנסת שבעיר, העביר הרצאות ושיעורי תורה בכל רחבי העיר ומחוצה לה. הביא לקירוב בין כל שדרות הציבור. בין הנהגותיו המיוחדות: לא לקח כסף על עריכת חופה ומכירת חמץ. ביתו היה פתוח לכל ענין של תורה וחסד עד לשעות הלילה המאוחרות.

עם ריבוי העולים החדשים מארצות המזרח, יצא למעברות לעודדם ולהדריכם במנהגי העדות הנהוגים בארץ, הוא השפיע עליהם לשלוח את ילדיהם לחינוך דתי. במקביל היה גם הרב של המושבים, גאולי תימן ובית עוזיאל, מדי שבוע נסע לטפל בבעיות הרוחניות שהתעוררו בהם.

היה חבר מזכירות 'חבר הרבנים של הפועל המזרחי' [שהוקם באב תש"ח (1948)], והשתתף בכל פעולותיה.

החל לפרסם מאמרים בהלכה, במחשבה ובאגדה במספר כתבי עת.

ד. תקופת תל אביב יפו: כ"ה אייר תשל"ג (1973) - על פי בקשת הרב עובדיה יוסף (שהיה הרב הראשי הספרדי של תל אביב-יפו ונבחר בז' בחשון למשרת הראשון לציון הרב הראשי לישראל), הגיש את מועמדותו לבחירה לרב הראשי הספרדי של העיר, ואכן, ביום זה הוא נבחר למשרה רמה זו יחד עם הרב יצחק ידידיה פרנקל [מט"ו באלול תשמ"ח פעל יחד עם הרב ישראל מאיר לאו, שנבחר לרב ראשי במקום הרב פרנקל שנפטר].



ה. הרב הראשי לתל אביב יפו:

ד' תמוז תשל"ג (1973) - בטקס רב רושם הוכתר לרב הראשי של תל-אביב יפו בהיכל התרבות, במעמד: הרבנים הראשיים, חברי מועצת הרבנות הראשית, אדמו"רים, ראשי ישיבות ושרים. בנאום הכתרתו הבטיח לפעול לקרב את כל חלקי הציבור לתורה, ולפעול בדרכו של מורו ורבו, הראשון לציון, הרב עוזיאל, שנהג באצילות ובנועם הליכות.

פעל רבות לשיקום מעמד הרבנות ומערכותיה, בעיקר שיפר את מערך הכשרות. הקים שיעורי תורה בכל רחבי העיר. בשיעורו המיוחד בספר 'הכוזרי', אותו העביר בשבת בזמן סעודה שלישית (כפי שנהג רבו, הרב עוזיאל), השתתפו מאות מתושבי העיר. בנה גשר בין הציבור הדתי והלא דתי, הספרדי והאשכנזי. היה מקובל על כל שכבות הציבור.

ו. במערכת החינוך הממלכתי דתי:

כבר בילדותו נמשך ללימוד תורה, והסתופף בין תלמידי החכמים שגרו בשכונתו, "אוהל משה". בניגוד לרוב ילדי השכונה, שלמדו בבית הספר של 'אליאנס' שהיה נתון להשפעת התרבות הצרפתית, בגיל 9 החל ללמוד בישיבת 'פורת יוסף'. היה תלמיד שקדן ומצטיין. היה הצעיר בחבורה מיוחדת שלמדה עם ראש הישיבה, הרב עזרא עטיה. בישיבה קיבל כתב סמיכה לשחיטה, רבנות ודיינות. בישיבה לא הסתגר בעולמו הפנימי, אלא היה ער לנושאים ובעיות שהעסיקו את הציבור בארץ. למד אצל נשיא הישיבה והרב הראשי לארץ-ישראל, הרב ב"צ מ"ח עוזיאל, מחשבת ישראל. בהשפעתו למד אנגלית והרחיב את השכלתו ב'סמינר מזרחי'. היה בקי גם בספרות העברית החדשה.

למד גם בישיבת 'שערי ציון', בה הרב עוזיאל ריכז 20 צעירים מוכשרים מעדות המזרח כדי להכשירם כרבנים ומנהיגים רוחניים, הם למדו ש"ס בעמקות ופוסקים, מחשבת ישראל וחכמת הדרוש. לימוד זה סייע לו רבות בהמשך דרכו.

את תפקידו הרבני החל כרב שכונה בירושלים, וכמזכירו האישי של הראשון לציון, הרב עוזיאל, ממנו קיבל את השקפתו הציונית-דתית ולמד הנהגה רבנית ומידות נעלות בעיקר בין אדם לחברו. הוא קירב, עודד והדריך את העולים החדשים שעלו בהמוניהם מארצות המזרח. כחבר מזכירות 'חבר הרבנים של הפועל המזרחי', יצא גם אל העם שבשדות. בהיותו הרב ראשי של ראשון לציון ושל תל-אביב יפו, היה אהוב ונערץ כמנהיג רוחני של הציבור כולו על כל גווניו, מבוגרים ובני נוער, ספרדים ואשכנזים, דתיים ושאינם דתיים, בשל כך הצליח לקרב רבים לערכי היהדות. עבד בהרמוניה מלאה עם עמיתיו הרבנים הראשיים האשכנזים של העיר, ועם חברי המועצה הדתית על כל מחלקותיה. פעל רבות לשיפור מערך הכשרות ושמירת השבת. ביקר בבתי הכנסת בכל רחבי העיר, אף באשכנזים. כחבר במועצת הרבנות הראשית עשרות שנים, היה בין הפעילים והבולטים בה. בנאומיו ברדיו הסביר לציבור הרחב את הנושאים הרגישים בה היא טיפלה, ותבע לא להפעיל עליה לחץ כדי להשפיע על פסיקותיה. פעל רבות למען הכרה במעמדם וזכויותיהם של רבני עדות המזרח.

היה מגדולי רבני הציונות הדתית. הוא ראה בהקמת המדינה מאורע אלוקי ושלב חשוב בגאולה. למרות הירידה הרוחנית במדינה, מלחמות, פיגועים וקשיים רבים,
תולדות חיי הרב חיים דוד הלוי זצ"ל
טריילר לסרט חדש על הרב חיים דוד הלוי זצ"ל מבית היוצר של אולפני אתרוג
לידתו של הרב ח.ד. הלוי שכונת "אוהל משה"