Nürnberger Gesetze

הכרזת חוקי נירנברג

הכרזת חוקי נירנברג

הנכם מוזמנים לאירוע הכרזה על חוקי נירנברג- החוקים שיוכרזו ע"י קצנלר גרמניה אדולף היטלר, מביעים את האידאולוגיה הנאצית בפועל- מובעת בחוקי הרייך השלישי.


(למעוניינים, לאחר ההכרזה על החוקים תינתן הרצאה מפי אדולף היטלר על ספרו "מיין קמף" (מאבקי)).

חוקי נירנברג

Sunday, Sep. 15th 1935 at 8pm

נירנברג, גרמניה

Nuremberg, BY

הרכזה על חוקי נירנברג

סדר היום

20:00-22:00-הכרזה חגיגית על החוקים החדשים.

22:00-1:00- הרצאה מפי הקנצלר המהולל אדולף היטלר על חוקי הגזע החדשים, בשילוב עם האידאולוגיה הנאצית וספרו "Meine Kampf"

הצצה לחוק החדש לפני החרזתו:
(1) יהודי אינו יכול להיות אזרח הרייך. אין לו זכות הצבעה בעניינים פוליטיים; הוא אינו יכול לכהן במשרה ציבורית.
(1) יהודי הינו מי שמוצאו לפחות משלושה סבים שהם יהודים גמורים לפני גזעם.
(2) כיהודי נחשב גם בן תערובת, נתין המדינה שמוצאו משני סבים יהודים גמורים.

Adolf Hitler - speech (English Subtitles).

תשובה לשאלת החקר שלנו


שאלת החקר שלנו היא איך האידיאולוגיה הנאצית השפיעה על תחום בגרמניה?
ראשית, ברצוננו להסביר מהי האידיאולוגיה הנאצית.

האידיאולוגיה הנאצית מורכבת משבעה עקרונות מרכזיים.

א. גזענות ודרוויניזם חברתי- גזענות הייתה המרכיב המרכזי בהשקפת העולם הנאצית והיא שייחדה אותם מהפאשיזם האיטלקי. הגזע של יוצרי תרבות ניחן ביצירתיות כישרון ותכונות טובות והוא עליון בשל תכונותיו ויכולתו לברוא תרבות נשגבה. הגזע הזה נחשב לשני אחרי הגזע הארי . היהודים והצוענים למשל נחשבו לגזע של מהרסי התרבות במקום האחרון בדרגת הגזעים של הנאצים.

ב. אנטישמיות- שנאה ליהודים הייתה מרכזית בהשקפת עולמו של היטלר ובתורת הגזע. התעמולה הנאצית השוותה את היהודים ללחיידקים שצריך להשמיד אותם: "נושא החיידקים מן הסוג הגרוע ביותר" "הנגיף הנצחי של האנושות."

ג. מרחב מחייה- רעיון מרחב המחיה נכלל בהשקפת העולם של היטלר כחלק מהגזענות ומהדרוויניזם החברתי. הוא טען שבגלל שהגרמנים שייכים לגזע הארי יש להם זכות לכבוש מדינות ועמים אחרים כדי להביא טוהר לעולם.

ד. עיקרון המנהיגות וההיררכיה- עיקרון המנהיג נכלל בהשקפת העולם הנאצית כחלק מתפיסת המדרג הגזעי. כשם שיש דירוג בין גזעים יש גם דירוג בין אנשים. לפיכך היטלר שלל את עיקרון שווין האדם- המנהיג מעל כולם.

ה. עליונות המדינה והעם- כחלק מתפיסת הגזע הנאצים ראו במושג עם שכונה במילה הגרמנית "פולק" כערך עליון. הפרט נועד לשרת את מדינת הלאום ואת המנהיג המיצג אותם.

ו. שלילת הדמוקרטיה והליברליזם- שלילת הדמוקרטיה והליברליזם נובעת מהעיקרון ההיררכי: הפרטים לא יכולים להביםן מה שמבינים המנהיג וחברין בהיררכיה.

ז. שלילת הקומוניזם- היטלר שלל את הקומוניזם ואת הסוציאליזם מפני שהם שמים דגש על טובת החברה ומאמינים בסולדריות בין העמים. היטלר זיהה את שני אויביו הגדולים ביותר כישות אחת: הקומוניזם היהודי.

כיצד השפיעה האידיאולוגיה הנאצית על תחום התרבות והחברה בגרמניה של שנות ה30-40?

ע"פ העקרונות בנאציזם: גזענות ואנטישמיות נעשו כמה דברים לאחר שהיטלר עלה לשלטון.

המשטר הנאצי יצר כלי תעמולה אדירים בהשפעתם בפיקוחו של יוסף גבלס, והם השלימו את הפיכתה של החברה הגרמנית לנאצית. מצעדים, חזזיונות אור קוליים, אספות ענק, מפגני ראווה, קולנוע מגויס לנאצים, שירי לכת ומוזיקה מרהיבה- כל אלה הילכו קסם על ההמונים ויצרו את ההתלהבות ואת ההאדרה של המשטר הנאצי ע"י תושבם.

המשטר הנאצי השקיע רבות ביצירת מסגרות חינוכיות בהם יגדל "אדם חדש" ע"פ השקפת עולמו. בתי הספר הנאצים חינכו להערצה של היטלר לתורת הגזע והאנטישמיות, לצייתנות נטולת ביקורת ולעקרונות הנאציזם. כמו כן גם האוניברסיטאות הוספו תחת פיקוח. מיד עם עליתם לשלטן אירגנוט הנאצים מחדש את תנועת הנוער ההיטלראי ובשנת 1939 היא כללה שמונה מיליון ומחאה אלף חברים. "ההיטלר יוגנד" הייתה בנויה על עירון ההיררכיה מ"מנהיג הנוער של הרייך הגרמני" שמינה היטלר ועד המדריך הנמוך ביותר כל אחד נדרש למלא את הוראותיו של הגבוהה ממנו בדרגה. (כמובן שהחינוךף התתבסס על עקרונות הנאציזם.)

בנוסף חוקקו חוקי נירנברג שכוללים חוקי גזע המתבססים על עירון האנטישמיות והגזענות ובכך הפכו את האידיאולוגיה הנאצית למסמך מוכר רשמי.

לבסוף, גם במדינות אותם כבש הבצבא הגרמני "עיקרון מרחב המחייה" ראה סעיף ג' הכיל את חוקי הגזע הקשים על היהודים בין השאר ולבסוף התחיל ב"טיהור" שבו הרג שישה מיליון יהודים עד סוף מלחמת העולם השניה.

ציטוט מתוך יומנה של אנה פרנק-

""""""""""ידענו בחיינו לא מעט טלטלות, שכן הגזרות שהיטלר הטיל על היהודים לא פסחו על קרובי המשפחה שנותרו בגרמניה. ב-1938, אחרי הפּרעות, ברחו מגרמניה שני דודים שלי, אחים של אמא, והגיעו בשלום לצפון-אמריקה. סבתי הזקנה באה לגור איתנו. היא היתה אז בת שבעים ושלוש.

במאי 1940 בא הקץ לזמנים הטובים: קודם המלחמה, אחר כך הכניעה, כניסת הגרמנים להולנד, ואז החלו הצרות שלנו, היהודים. גזרה רדפה גזרה והחופש שלנו הוגבל מאוד. היהודים חייבים לענוד טלאי צהוב; היהודים חייבים למסור את האופניים שלהם; אסור ליהודים לנסוע בחשמלית; אסור ליהודים לנסוע במכוניות, גם לא פרטיות; היהודים רשאים לערוך קניות רק בשעות 00:15-00:17; ליהודים מותר להסתפר רק אצל סַפָּר יהודי; אסור ליהודים לצאת לרחוב מהשעה 00:20 בערב עד השעה 00:6 בבוקר; אסור ליהודים לבקר בתיאטרון, בקולנוע או במקומות בידור אחרים; אסור ליהודים להיכנס לברֵכות שחייה וגם לא למגרשי טניס או הוֹקי או לכל מתקן ספורט אחר; אסור ליהודים לעסוק בחתירה; אסור ליהודים לעסוק בספורט כלשהו במקום ציבורי; אסור ליהודים לשבת בגינה שלהם אחרי שמונה בערב, וגם לא בגינות של מכריהם; אסור ליהודים לבקר בבתים של נוצרים; יהודים חייבים ללכת לבתי ספר יהודיים, וכיוצא באלה. כך התנהלו חיינו, מלאים באיסורים. ז'ק אומרת לי תמיד: "אני כבר לא מעזה לעשות שום דבר, אני פוחדת שזה אסור.""

לסיכום, האידיאולוגיה הנאצית השפיעה על צורת החברה בגרמניה ולאחר מכן באירופה ע" חינוך ותקנות נגד היהודים שבסופו של דבר הביעו למותם.