עולי ברה"מ לשעבר

מגיש: אורי קצנוב

קצת על יהודי ברה"מ לשעבר

1. מהווים כשישית מהאוכלוסייה היהודית בישראל

2. נכון להיום מספרם בערך מיליון
3. רמת השכלתם גבוהה ורובם עובדים בעבודות כגון: הייטק, רפואה, הנדסה וכו.

העליות וקליטתן

גל העלייה בשנות ה70:

לאורך שנות ה70 עלו לישראל כ163,000 איש. עיקר העלייה התרחשה בין השנים 1969 - 1973. בהשוואה לעולים אחרים שעלו לישראל באותה תקופה, דיווחו עולי ברית המועצות על הרגשת השתייכות, הזדהות ישראלית, וודאות שיישארו בישראל.
מבחינה תעסוקתית העולים עובדים במשרות מלאות ובעבודות דומות לאלה שהיו להם בברית המועצות. אך בהשוואה לעולים שהגיעו ממדינות המערב, אחוז קטן יותר מעולי ברית המועצות דיווחו שהם שבעי רצון מעבודתם. בנושא מציאת העבודה רק כשליש מהעובדים טענו שהמדינה עזרה להם במציאת העבודה.
מבחינה חברתית עולי ברית המועצות נטו יותר ליצירת קשרים חברתיים עם עולים חדשים כמוהם. ככל הנראה, מסיבה זו עולי ברית המועצות גם מרגישים פחות שביעות רצון משעת הפנאי שלהם לעומת עולים ממדינות אחרות.
העולים בשנים אלו חשו שרכישת השפה העברית היא חשובה כמעט כמו מציאת דיור ותעסוקה, ולכן הקדישו לכך זמן רב. בישראל פעלו אולפני יום ואולפני לילה שסייעו לעולים ברכישת השפה העברית, וכן ברכישת תחומי השכלה שונים.

לעלייה של יהודי ברה"מ היו סיבות רבות:

  1. היהודים הרגישו אפליה בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות ממשל ובקידום מקצועי.
  2. האנטישמיות והתעמולה האנטי ציונית שהתפתחה באמצעי התקשורת ההמוניים.
  3. אי שביעות רצון מהמצב הפוליטי והכלכלי הקיים בברית המועצות.
  4. התגברות הלאומיות של עמי ברית המועצות, גרמה ליהודים להבין שגם להם יש זכות לזהות לאומית.
  5. התגברות שיתוף הפעולה בין יהודי ברית המועצות ליהודי שאר העולם

    גל העלייה בשנות ה90:
    גל עלייה זה החל בסוף שנות ה80 ונמשך עד שנת 2000 שבה הגיע העולה המיליון.
    לעומת העלייה בשנות ה70 שהסיבות העיקריות היו המצב הפוליטי בברה"מ ואנטישמיות, מרבית העולים דווחו כי המניע העיקרי לעלייתם היה ציונות ותחושת השייכות שהם מרגישים לישראל.
    מבחינה אתנית רוב העולים היו אשכנזים ויחד עם זאת היה מיעוט גרוזיני, קווקזי ובוכרי.
    מבחינה דתית רוב העלייה היא הייתה יהודית וחילונית אך היו בה אנשים שלא נחשבו ליהודים ע"פ ההלכה אך הם זכאי חוק השבות.
    גל העלייה העצום הביא למשבר בשוק הדיור, ובעקבות כך שר השיכון לשעבר אריאל שרון ז"ל הורה על הקמת אתרי קרוונים לדיור זמני עבור העולים. בעקבות כך הוקמו 27,000 קרוונים ב430 אתרים.
    מבחינה כלכלית רוב העולים המשיכו לעבוד בעבודות שהיו להם בברה"מ.
    מרבית העולים בעלי מעמד אקונומי גבוהה התיישבו במרכז ומרבית העולים בעלי מעמד אקונומי נמוך התיישבו בפרפריה.
    מבחינה תרבותית מאז העלייה חלה עלייה משמעותית בכמות הקונצרטים הקלאסים בישראל. וגם הוקם ערוץ 9 המשדר ברוסית. כיום תאטרון גשר מורכב ברובו מעולים מברה"מ לשעבר.
    העולים הצליחו להשתלב היטב בפוליטיקה הישראלית ואף נתן שרנסקי הקים מפלגת עולים אשר זכתה ל7 מנדטים בניגוד לצפיות הנמוכות.
    מתוך העולים הרבים כ100 אלף ירדו מן הארץ בעקבות קשיים כלכליים, חוסר התאקלמות חברתית ומגוון סיבות אחרות.
  6. העלייה עוררה תגובות גזעניות מצידם של רבנים אשר טענו כי הם לא שייכים לעם היהודי מפני שרובם לא שומרים מסורת ואנשים נוספים אשר זלזלו במנהגיהם, בתרבותם ובשפתם.


שאלות

1. כמה אחוז מהווים יהודי ברה"מ לשעבר מהאוכלוסייה היהודית במדינת ישראל?

2. תן 2 דוגמות להשתלבות חיובית של העולים במדינה

3. תן דוגמה אחת להשתלבות שלילית של העולים במדינה