רומאו ויוליה

מאת וויליאם שייקספיר תאטרון באר שבע

הדמויות


רומיאו

ליידי מונטגיו

מרקוציו

בלתזר

בנווליו

נזיר

נסיך ורונה

יוליה

קפולט

ליידי קפולט

פאריס

אומנת

טיבאלט

פייטרו

רומיאו ויוליה | תיאטרון באר-שבע
"רומיאו ויוליה" היא טרגדיה מוקדמת של שקספיר, שהוצגה לראשונה בשנת 1695. מחזה זה על אהבת נעורים המלבלבת בין חומותיה של שנאה עתיקה. עלילתו מתרחשת בעיר ורונה שבאיטליה, על רקע מריבה ארוכת שנים בין שתי משפחות אצילים: מונטֵיג וקפולט. רומיאו לבית מונטיייג ויוליה ממשפחת קפולט מתאהבים זה בזו ונישאים בחשאי. כדי להיות זה בזרועות זה, רומיאו ויוליה יילחמו נגד כל הסיכויים, כנגד כל המוסכמות, במסלול של דם ואש- עד הסוף המר.
בו ביום פורצת קטטת רחוב שבמהלכה הורג טיבלט, דודנה של יוליה, את מרקוציו, חברו של רומיאו. בחמת זעמו הורג רומיאו את טיבלט, וכעונש נגזר עליו לגלות מן העיר. בינתיים מחליט אביה של יוליה להשיאה לאציל צעיר בשם פאריס. יוליה הנואשת פונה אל הנזיר שהשיאה לרומיאו, ומקבלת ממנו סם מיוחד, המאפשר לה להתחזות למתה. בבוקר יום החתונה היא מתגלה ללא רוח חיים, כביכול, ונקברת במערת הקבורה המשפחתית. לרוע המזל, שליח אשר שלח הנזיר כדי להודיע ולהרגיע את רומיאו בדבר מותה המזויף של יוליה, לא מספיק להגיע אל רומיאו בהקדם. רומיאו שומע מפי חברו על מותה של אהובתו, וחוזר מייד לוורונה (במחזה המקורי השליח לא מספיק להגיע אל רומיאו מכיוון שוורונה נתונה בהסגר בשל מגפה שפורצת בעיר. רומיאו מגלה על מותה של יוליה מפי אחרים) .במערת הקבורה רומיאו נתקל בפאריס, המאלץ אותו לנהל עמו דו קרב. רומיאו גובר על פאריס והורגו, ואחר כך מתאבד בשתיית רעל בזרועות אהובתו, הנדמית כמתה. מקץ רגעים מעטים פגה השפעת הסם, ויוליה נעורה לחיים. כשהיא מגלה את רומיאו המת היא משספת את גרונה, נופלת על פגיונו ומתה עמו. ההצגה מסתיימת כששתי המשפחות נחשפות למות זוג האוהבים.
במחזה המקורי, מושל העיר והורי הנאהבים מוזעקים למקום ושומעים מפי הנזיר על נסיבות מותם של הצעירים. לנוכח האסון מחליטים האבות לשים קץ לריב המשפחות וכורתים ברית שלום ביניהם.

רעיון מרכזי


המחזה עוסק במרד נעורים , וחיפוש אחר זהות בתוך חברה שמרנית, כוחנית ופטריאכלית . דרך המרד של הנאהבים הצעירים במחזה,אנו נחשפים לנושאים נוספים כמו גורל האדם , בחירה חופשית, מוסכמות,מלחמת דורות,שנאת חינם, אלימות, ונאמנות לעצמך אל מול נאמנות לקודים של החברה בה אתה חי (שייקספיר מבליט את נושא האהבה ואת הקשר החברתי שלה). שיקספיר יצר מחזה חברתי, פולטי, בו הוא מעמת את האהבה הרומנטית מול מוסד הנישאים שרחוק מלהיות רומנטי והוא כל כולו, סובב סביב כוח, מעמד, ותועלת. מסביב לזוג הצעיר שורר כאוס מוחלט.



העיר במחזה המקורי חולה במגפה, רומאו ויוליה בכוח האהבה מוגנים מפגיעה זו, הם אומנם מוצאים את מותם, אולם אהבתם נותרת נצחית ,מותם בעצם הופך אותם למיתוס, זוג אוהבים שלעולם לא יזדקן ושאהבתו לעולם לא תתקלקל, אהבה המבשרת בתוכה את ניצני המהפכה שתביא שינוי.



אהבתם האיתנה , נתנה ונותנת ביטוי לכיסופים האוניברסאליים לאהבה שלא תדע גבולות.



המחזה מכיל בתוכו הרבה רעיונות אבל בכולם חשים את עוצמתו של רגש האהבה. הוא נוגע בשאלת היחס בין האהבה לבין התפקוד החברתי, בהשלכותיה של האהבה על הזהות, ובכושר ההישרדות של רגש האהבה עצמו. בפרק הזמן הקצר שהוקצב לאהבתם עוברים רומיאו ויוליה תהליך של התמסרות אחד לשני , הם הופכים מדמיות מבולבלות, חסרות זהות, לוח חלק.. לדמיות מגובשות העוברות תהליך התבגרות מהיר( חמישה ימים) ועוצמתי. אפשר להאשים אותם בפזיזות האופיינית לצעירים, אולם העובדה שרומיאו ויוליה יודעים פחות מאיתנו מה צופן להם הגורל,והולכים עד הסוף נגד כולם עם עצמם ואהבתם,גורם לנו הקהל לחוש רחמים והזדהות עם הגיבורים, שהולכים ומתנתקים מהעולם האלים והקשה הסובב אותם ואינם מבקשים אלא לחיות בתוך אהבתם, עד כדי התמזגות מוחלטת וביטול הזהויות החברתיות ואולי גם הזהויות האישיות. "זנח את אביך והפקר שמך" אומרת יוליה לרומיאו ...יחד הם יוצרים אהבה שלא תיכנע לשום כוח ארצי. בתוך כך רומז המחזה גם לצדדים אפלים ומסוכנים של אהבה טוטלית זו, לשאיפתם של האוהבים להסתגר בעולם משלהם ולהתכחש לתביעותיהם של החיים, יש מחיר.



רומיאו ויוליה נותן ביטוי לתפיסה, שאהבה כזו העומדת מעל למוסכמות חברתיות ומעל לשיקולי תועלת ארציים, והיא כוח טבעי 2 הגיבורים מתנערים ממוסכמות השתייכותם המשפחתית ומתמרדים גם כנגד תפיסת הנישואין הבורגנית התועלתנית (המשתקפת בניסיונו של קפולט להשיא את בתו לפאריס). הרעיון במחזה אינו בא אפוא לגנות או להכחיש את אופיה הבלתי רציונלי של האהבה אלא להציע אופציה חברתית שתפשר בין האהבה לבין החיים ותשלב אותה בהם כערך.

הקונפליקט במחזה הוא בין החברה ליחיד, בין הנאהבים הצעירים השואפים לממש את עצמם ואת זהותם דרך האהבה, לבין נציגי החברה והממסד האטומים.

הקונפליקט בא לידי ביטוי כבר בפתיחת המחזה כשאנו מתוודעים לסכסוך עתיק היומין בין המשפחות. אין אנו יודעים מה מקור הסכסוך, הוא מוצב לפנינו בתחילת המחזה כעובדה קיימת. תחושות יריבות, תחרות ושנאה מובאות לידי ביטוי בסצנות שונות וכמובן בתוכן הטקסט. אחת הסיבות להזדהותנו עם האוהבים היא שגורלם מוצג כתוצאה של ההקשר החברתי. ההתמסרות ליצרים בלתי תבוניים אופיינית לא רק לצעירים אלא גם למשפחותיהם. הן שמפעילות על ילדיהן את הלחץ הקיצוני המביא לפעולתם הנואשת. דמויות המבוגרים, נציגי החברה והממסד, מצטיירות במחזה כצרֹות מוחין ולעתים גם כאטומות לב. אפילו האומנת והנזיר, התומכים באוהבים, מגלים חוסר הבנה ולא מצליחים לעזור ברגעים המכריעים. אהבת הנעורים של רומיאו ויוליה מביאה עליהם את אובדנם בהיותם חלק מחברה יצרית ובלתי סובלנית, שאינה מקבלת יצרים מוקצנים ואת רגש האהבה.

Big image

מיזנסצנה המשקפת את הרעיון המרכזי:
אחת המיזנסצנות המשקפות את הרעיון המרכזי וגם את הקונפליקליקט למעשה הוא הנשף בבית קפולט
בבית קפולט עורך האב קפולט, אביה של יוליה, לחבריו נשף. בין המוזמנים מגיע גם רומיאו השייך למשפחה היריבה, ואינו נמנה על המוזמנים. הוא מתגנב יחד עם חבריו אל המסיבה כשהם עוטים מסכות, בתקווה שיפגוש שם נערה בה הוא מאוהב בשם רוזלין. טיבלט קפולט (דודנה של יוליה) מבחין ברומיאו, אך אביה של יוליה עוצר בעדו לפני שהוא גורם למהומה שנרגעת במחול המעגלי בנשף בבית קפולט, שבו משתתפים כל שחקני ההצגה כשפניהם מכוסים במסכות.. בינתיים מבחינים רומיאו ויוליה זה בזו, ומתאהבים ממבט ראשון דבר המתעצם במגע ידם. זאת למרות שהשנים יודעים כי הם משתי משפחות יריבות.
המיזנסצנה: לאחר שהשניים נפגשים לראשונה, הם מתחילים לרקוד יחד כשהם וכל אורחי הנשף מוסתרים מבעד למסכות שונות עתידניות מרמזות למסכות גז. ומצוידים בפיסות ארוכות של נילון חלבי שנראה נוצץ כסטן, מבריק ושקוף, בצבע פנינה, בהתאם לאור המאיר עליו.


כל זוג אקראי בנשף אוחז בפיסת בד ומשחק איתה. גם רומיאו ויוליה אוחזים בפיסת בד משלהם. , הם נמצאים במרכז הנשף, מרכז במה אבל אף אחד לא שם לב אליהם. מעליהם מתוחות כל פיסות הבד אשר תופסים חברי הנשף, רומיאו ויוליה נראים מתחבאים וסגורים תחת מוסכמות החברה שלא מאפשרת לתשוקתם לפרוח ולצאת לעולם. אט אט מתרוממים רומיאו ויוליה ומוצאים "פרצה" בין הבדים ( בין כל המוסכמות הכובלות) . הם נעמדים, ממשיכים להיות קרובים ומורידים את מסכותיהם, הם היחידים ללא מסכות, מורדים והולכים נגד השנאה ומוסכמותיה. כעת נראה כי הבדים המתוחים (המגבלות החברתיות) וחברי הנשף (החברה) עומדים לצידיהם אך הם עדין ממשיכים להיות קרובים ולנשוף בעורפם, רמז לבאות, הסביבה לא תרפה ולא תאפשר לזוג האוהבים למרוד בחברה. בחרתי בסצנה זו, המשקפת את חלומם של הזוג, משום שהיא משקפת את אהבתם העזה, הנועזת והבלתי אפשרית עקב הצד החברתי והמוסכמות.


Big image


תפאורה: מעצבת סבטלנה ברגר-


הרעיון שעומד מאחורי עיצוב הבמה הוא עולם של הימים, אחרי האפוקליפסה, עולם שהיה שלם אך נקרע לגזרים, התפוצץ לחתיכות. השבבים והחתיכות הם התקווה לעולם אחר, תקין יותר. החלל הוא עגול, זירה שהייתה שלמה בעבר. במרכז, גשר הבנוי מפיגומים, שני גשרים גבוהים במרכז עומק הבמה, שני גשרים שהיו פעם גשר אחד ומסמלים את הקרע והיריבות בין שתי המשפחות. הגשר השסוע הוא דימוי בימתי לרעיון והקונפליקט של המחזה.


הבתים שנלחמים ביניהם, היוו בעבר ישות אחת, , אך הפכו לשתי יריבות. הגשר מסמל את התקווה שעדיין קיימת תקווה לאהבה ההרמוניה והיופי.


התפאורה סטטית ואינה משתנה. הפיגום הימני שייך למשפחת מונטגיו והשמאלי למשפחת קפולט, אולם חוקיות זו מתקיימת רק בסצנות המוניות בהן מתרחש עימות בין המשפחות. בשאר הזמן יכול המבנה כולו להשתייך למשפחה אחת בלבד. מה שעושה את ההבדל הוא התאורה והמיזנסצנה (מיקומי השחקנים). התאורה יוצרת מיקום וזמן: נשף, חתונה, תנועה, אפקט של נסיעה ברכב, לילה, בוקר, קרב, הילוך איטי, לוויה, גלות בעיר אחרת ואחוזת קבר.


Big image
Romeo and Juliet (1968) - What Is A Youth (Music Video)

"רומיאו ויוליה" המחזה המקורי בהשראת הסרט של זיפרלי פרנקו:



לעולם לא נדע כיצד דמיין שיקספיר את המחזה שכתב אבל ניתן לומר שזיפרלי ממש השתדל.



הסרט מצולם באיטליה ואף קיבל אוסקר על התלבושות המדמות את התקופה היטב.
יוליה לבשה שמלות מפוארות ועשירות בקטיפה ובעיטורים, מלמלות ארוכות וצנועות אשר אפיינו את מעמדה המכובד ואת תקופת הרנסנס, התלבושות אפיינו אותה כנשית ועדינה, צעירה טהורה, שיערה אסוף, הצלב לצווארה מעיד על אמונה בצלוב ,בכל זאת ערכים של חברה הטבועים בה, מצד שני בנשף היא לובשת שמלה אדומה, מצודדת, מתמרדת, תמיד הגוונים השולטים הם אדמדמים,בגוונים של אדום, וסגולים..לרוב שערה מוקפד ומשוך לאחור, חוץ מהמפגשים הסוערים עם רומיאו על המרפסת, שם שיערה פזור ורק קשת מעידה כי יוליה עדין צעירה.



השחקנית שמגלמת את יוליה בסרט, היא באמת צעירה ותואמת להפליא ליוליה בת ה14.



הקודים של נימוח מוקפדים,הג'סטות מוגזמות ודרמטיות כיאה למשחק בתקופה זו.



לעומת המחזה בו צפינו, שם בעיקר נותר הנימוס במילים שהדמיות דיברו, כי בשפת גוף המימיקות והמיזסצנות היו רויות אלימות.

משחק החיים

מתוך : משחק החיים
קבוצת התאטרון העלתה את המחזה "רומיאו ויוליה" . טעימה קטנה:
משחק החיים לפני שהכל נגמר