עבודה בחנ"ג עיוני בנושא עישון

מגישות: עדי אביעם, שני בן-ציון, עמית בניטה ומאי שקיבי

מבוא

בחרנו בנושא העישון משום שבתור בנות בכיתת ספורט נוהגים לדבר איתנו על מניעת עישון לעתים קרובות, ולכן אנו יודעות שעישון מזיק לבריאות ומשפיע לרעה על הפעילות הגופנית.
אנחנו מודעות לכך שהרבה אנשים מעשנים ואפילו ילדים. כתוצאה מכך, אין ספק שצריך לעורר את המודעות לנזקי העישון בקרב אנשים העוסקים בפעילות גופנית, על מנת שמירת אורח חיים בריא.
בנוסף, לאחר הרצאות רבות אנחנו יודעות בבטחה שלא נעשן בעתיד ולכן ברצוננו לדעת ולהבין יותר בנושא בכדי למנוע מאיתנו להתקרב לעישון.

תאוריה

עישון הטבק החל כמעין טקס מסורתי על ידי האינדיאנים בצפון אמריקה, שם מקורו של הטבק. כבר צוותו של כריסטופר קולומבוס למד את טכניקת העישון אותה הביא עמו בשובו לספרד, משם התפשט הנוהג לאירופה ולשאר העולם.

סיגריות הטבק הן סם ממכר. החומר הפסיכו-אקטיבי הפעיל בטבק, הניקוטין, פועל על המוח ויוצר בו בעת העישון שינויים ביוכימיים מידיים. מעשני טבק מדווחים על העישון כמשפר לריכוז, ערנות וכן תחושת עונג ורגיעה. ככל הנראה ההשפעות המעוררות נובעות משחרור של ההורמון אדרנלין, וההשפעות הקשורות לשיפור מצב הרוח נובעות משינוי ברמת ההורמון דופמין.

כאשר השפעת הניקוטין יורדת, המעשן הקבוע חש דחף לסיגריה, תחושת עצבנות וחוסר שקט.

הגמילה מסיגריות היא קשה יחסית לסמים נפוצים אחרים (כגון קפאין, ואלכוהול). תסמיניה הם עצבנות, כאבי ראש, עצירות, חרדה ודיכאון קל. עוצמת תסמיני הגמילה הוא כ2-3 יממות לאחר הפסקת השימוש, אך שיא הגמילה מתרחש לרוב לאחר 5 ימים עד כשבוע. לאחר כשבוע ישנה לרוב הקלה משמעותית בתסמיני הגמילה אשר ישתפרו במהלך הימים הבאים. הסיגריות ממכרות אף יותר מהרואין קוקאין.

נכון לשנת 2002, קרוב ל-5,500 מיליארד סיגריות מיוצרות מדי שנה בעולם. מספר המעשנים בעולם עומד על מעט יותר מ-1.1 מיליארד אנשים. בשנים האחרונות, מספר זה יורד במדינות המפותחות אך עולה בעקביות במדינות המתפתחות.

לפי נתוני משרד הבריאות, 8,600 בני אדם מתים בישראל כל שנה כתוצאה מנזקי עישון פעיל, פי 23 ממספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2009. ההערכה היא שמנזקי עישון סביל מתים כ-1,000 בני אדם בכל שנה. בישראל מתים מהעישון במשך שנה אחת יותר אנשים מאשר נהרגו ממלחמות ומטרור במשך חמישים השנים האחרונות גם יחד.

Big image
גם אם אתה לא מעשן, אך נמצא בסביבת מעשנים אתה עדיין נפגע!

מחלות הנגרמות מעישון

עישון סיגריות הוא גורם למחלות קשות ומוות. העישון מחדיר לריאות עשן וזפת המכילים עשרות מרכיבים מסרטנים ועוד חומרים רעילים שונים. חומרים אלה גורמים להרס תפקוד הריאות, חודרים למערכת הדם, גורמים לסתימות, מכווצים את העורקים, פוגעים בהובלת החמצן ובתהליכים נוספים במערכת הגוף, ולכן עלולים לתרום להיווצרות מחלות רבות. מבין המחלות הרבות העישון גורם לסוגים רבים של סרטן כגון: סרטן ריאות, סרטן שלפוחית השתן, ולנשים בהריון השפעות רבות על הלידה וסרטן הרחם שעלול לפגוע בעובר.
כמו כן, העישון עלול לגרום להתפתחות מחלות לב, התקפי לב ולשבץ מוחי.
יתר על כן, עשן הסיגריות פוגע בעור, במיוחד בעור הפנים ותורם ליצירת קמטים. אנשים המעשנים לאורך שנים עשויים להיראות מבוגרים יותר מאשר אנשים בגיל זהה שאינם מעשנים.

בממוצע, מעשנים מקצרים את חייהם ב- 13.8 שנים. שכיחות המוות בגיל צעיר היא פי 3 גדולה בקרב המעשנים.
לפי נתוני משרד הבריאות, 8600 בני אדם מתים בישראל ומליוני אנשים בעולם מתים כל שנה כתוצאה מנזקי עישון.

Big image
העישון גורם למוות
Big image
ריאות של אדם מעשן לעומת אדם שאינו מעשן

שימור הנושא

העישון משפיע על הפעילות הגופנית שהאדם מבצע.

העישון מפחית את כמות החמצן שהאדם שואף לגופו בעת פעילות גופנית.
בנוסף, העישון גורם לירידה בתפקודי הריאות עקב היווצרות ליחה סמיכה (Mocus), דלקת ואף התעבות של שרירי הנשימה הגורמים להיצרות כלי הנשימה ולירידה באלסטיות הריאה וביכולת להעביר חמצן ואבות מזון אל הרקמות ובעיקר אל השרירים.
הניקוטין עצמו גורם להיצרות של כלי הדם ובכך מפחית את זרימת הדם דרכם ומחבל בדרך נוספת באספקת החמצן לרקמות לאורך זמן.
כמו כן, בקרב מעשנים ניכרת עלייה של כ-5% בהוצאת אנרגיה של שרירי הנשימה בגלל דרישה גבוהה יותר של חמצן בזמן מאמץ. עקב כך מתאמנים אירוביים מעשנים, העוסקים במאמץ מתמשך, עשויים לגרום לדלדול בכמות הגליקוגן בשריר והגלוקוז בדם, מה שעלול להביא להתעייפות מהירה ולחוסר יכולת להתמיד ברמת המאמץ שבו התאמנו עד לנקודה זו. גם מתאמנים אנאירוביים עשויים להחיש את התעייפותם עקב פגיעה בכמות הדם המוזרמת לשרירים (עקב היצרות כלי הדם) ופירוק מוגזם של גליקוגן, שיעלה במידה ניכרת את כמות חומצת החלב בשריר שתגרום לפגיעה ביכולת הכיווץ של השריר.

בהשוואה בין מתאמנים מעשנים שביצעו מאמץ ללא הפסקת העישון לבין אלה שהפסיקו לעשן ליום אחד נראתה ירידת דופק המאמץ של האחרונים ב-7%-5, ותחושת המאמץ היתה קלה להם יותר גם כאשר נמנעו מעישון ביום אחד בלבד. יתרה מכך, כאשר הנבדקים נמנעו מעישון במשך 7 ימים התברר שירידת דופק המאמץ היתה חדה עוד יותר, וגם רמת האימון שופרה, עובדה שהתבטאה ביכולת להתמיד במאמץ זמן רב יותר בהשוואה לאותו מאמץ ללא הפסקת העישון.

לסיום, המאמץ הפיזי יהיה קשה יותר, עבור אנשים מעשנים.