מנהרת הזמן-"השבת השחורה"
יסמין זכריה
ההיבט ההיסטורי של הסיפור
הסיפור מתייחס לתקופת המנדט הבריטי של לפני קום המדינה, בשנת 1946, לפני כ-70 שנים.
מושגים מהסיפור
סליקים
סליק הוא כינוי למקום מחבוא לנשק ומסמכים סודיים. בתקופת המנדט הבריטי שלפני קום המדינה, ארגון "ההגנה" הקים סליקים ברחבי הארץ כדי לספק נשק ליישובים. מאותו שורש נגזר גם הפועל "להסליק" שמשמעו להחביא, להעלים מן העין.
קיבוץ
קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית. הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים, ופרנסתו מחקלאות מתעשייה.
ההגנה
ארגון צבאי שפעל למען הגנת יישובים יהודית ולמען עליות בלתי לגאלי, (בלתי חוקית) לארץ ישראל.
ההיבט הספרותי
תקציר
דן ומשפחתו מוזמנים לארוחה במלון 'המלך דוד'. ערן אחיו מתגרה בו, ולדן מתברר שהוא לא יודע דבר על הפיצוץ שהתרחש בעבר במלון. דן מחייג לשרון ומבקש ממנה שתבדוק בשבילו מידע על כך כדי שלא יהיה מובך מול כולם. אך שרון לא מספיקה בזמן, ודן ומשפחתו מגיעים לארוחה, דן לא יודע דבר ולא יודע כיצד לענות על השאלות ששואלים אותו, וכמובן שאחיו מתגאה בכך. דן בורח, ומפה לשם נפגש עם שרון במנהרת הזמן. לפתע, הם מגיעים לזמן אחר, ללא ידיעה איפה הם, ולאיזה תאריך הם הגיעו. לאנשים אחרים הם נראים כמשוגעים בעלי טלפון נייד ומחשב, שבאותה תקופה לא היו קיימים. מתברר לשניים כי הם בתקופת המנדט הבריטי, לפני קום המדינה, בחיפוש הגדול בקיבוץ יגור. הבריטים מחפשים נשק מוחבא, מכים את הנשים והילדים, משתמשים בגז מדמיע ושופכים עליהם דבק ושמן. הבריטים נכנסים בכוח לקיבוץ ושולחים את הגברים למחנות מעצר. מאשימים את דן ושרון כי הם אלה שהלשינו והסגירו את מיקום המחסן והנשק, ומשם העניינים מסתבכים.
הבעיה
הבעיה המרכזית בסיפור היא שדן ושרון מואשמים בכך שהם אלו שהסגירו את הסליקים. חוקרים אותם, צועקים עליהם, מאיימים עליהם ומכריחים אותם להישבע ולספר את האמת. הם נאלצים לספר את האמת, שהם מתקופה אחרת והם יודעים על כל מה שהולך לקרות. בעיות נוספות התעוררו במהלך הסיפור, השניים קפצו ממשאיות נוסעות, התמודדו מול הבריטים, נאלצו לשקר ועוד..
נקודת השיא
נקודת השיא של הסיפור היא שבאמצע החקירה של דן ושרון נודע להם שהבריטים פרצו לקיבוץ! מנסים לעצור אותם אך ללא הצלחה, הבריטים מכים אנשים בקתות הרובים שלהם ומקבצים את כולם בחדר האוכל, ובבת אחת החלה מהומה. שלושת פתחי החדר אוכל נחסמו על-ידי חיילים בריטים שפניהם כוסו במסכות גז. הם הטילו פצצות של גז מדמיע, התיזו סילונים של חומר שמנוני ודביק. אנשים רבים התעלפו מהגז, זגוגיות נופצו ושברי זכוכיות התפזרו בכל מקום. ילדים בכו, אנשים צעקו. נערה אחת, שכנראה הייתה ניצולה ממחנות ההשמדה של הגרמנים, השתוללה בתוך האולם המחניק, צעקה "אתם כמו הנאצים!! פושעים! כלבים! רוצחים!".
דמות שבחרתי
הדמות שבחרתי היא דן.
דן (ושרון גם כן) הוא הדמות המרכזית בסיפור.
דן הוא ילד אמיץ, אשר לא מפחד לעשות מעשים, גם כשהוא יודע מה תוצאותיהם.
אך בנוסף לאומץ ליבו, דן הוא גם ילד רגיש מאוד.
הוא לרוב יפגע מאוד מדברי אחיו, או מכל אחד אשר יעליב אותו בדרך כזאת או אחרת. למרות זאת, תכונה זו היא מבין התכונות אשר פחות בולטות באישיותו.
לפעמים אומץ ליבו של דן עלול לבוא כנגדו. לדוגמה, כאשר החליט שעליו לקפוץ מהמשאית, הוא לא חשב פעמיים על הסכנה בכך, וקפץ עם שרון ונשא בתוצאות, שהן חבלות וכאבים.
תכונה הבולטת בפעולה זו אשר משפיעה על אומץ ליבו היא פזיזות.
על הסופרת
גלילה רון־פדר-עמית נולדה בשנת 1949 בחיפה, וגדלה בשכונת אחוזה. היא למדה בבית הספר הריאלי ושירתה בנח"ל. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובמקרא, נשואה ואם לשלושה. בשנת 1971 התפרסם ספרה הראשון "ילדי השכונה במחתרת". בשנים 1972-1979 הייתה אם אומנת לעשרה ילדים, דבר שהשפיע רבות על הכתיבה שלה. נישאה לאבי פדר, קצין משטרה, ושינתה שמה לגלילה רון־פדר. לזוג נולדו שלושה ילדים. לאחר גירושיהם, נישאה בשנית לניצבבדימוס משולם עמית, ושינתה שמה לגלילה עמית, היא ממשיכה להשתמש בשם המשפחה רון־פדר רק בהקשר לספריה כדי לשמר את המותג.
נקודה אישית
מתוך הסיפור למדתי על התקופה שבה מתרחש הסיפור דברים רבים. למדתי שבאותה תקופה שלטו הבריטים על המדינה, שסגנון הלבוש היה מאוד פשוט, כיוון שבאותה תקופה לא יכלו להרשות לעצמם בגדי יוקרה. בנוסף, התושבים היו מתגוררים בקיבוצים, כולם היו מכירים את כולם.
באותה תקופה לא היו אפשרויות בילוי רבות. לא היו סרטי קולנוע, מסעדות ואטרקציות כפי שיש היום. ילדים היו משחקים יחד 'קלאס', קופצים בחבל, משחקים תופסת וכו..
המצב הכלכלי באותה תקופה לא היה משגשג. אנשים עבדו קשה, והסתפקו במועט.
דעתי האישית על הסיפור
אני אישית מאוד אהבתי את הספר. הספר מעניין ומותח, מצחיק ומשעשע. ניתן ללמוד דרכו על ההיסטוריה של העם מנקודת מבט של ילדים בני גילי. מה שגרם לי עצב הוא התנהגות הבריטים. הם עינו את היהודים, למרות מה שהעבירו אותם הגרמנים. ניתן להיווכח על התנהגותם של הבריטים לפי צעקותיה של הניצולה, שקראה בקול בחדר האוכל כי הם כמו הנאצים, רוצחים. נוסף על כך, הספר יחסית קצר אך מעביר את המסר והסיפור באופן מדויק וברור לקהל הצעיר. אמליץ על ספר זה ועל כל הספרים הנוספים בסדרה.
המנדט הבריטי
ניתן למצוא עוד מידע על הספר:
באתר "סימניה"- http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=35520