הבולנעים

בולענים נפוצים, בין השאר, בסביבות ים המלח, בחלק הצפוני של האגם. הבולענים מהווים סכנה בשל הפתאומיות בה הם נפערים ובשל גודלם: הגדול ביותר שנמדד עד כה, עומקו מגיע ל-11 מטר והיקפו 25 מטר. עד היום דווח על ארבעה מקרי נפילה לבולענים. מספרם של הבולענים היום עומד על יותר מ-3000 (כולל בורות קטנים) ומספרם גדל בקצב של כמה עשרות בשנה.
הבולענים הם תופעה המוכרת עוד משנות השבעים של המאה ה-20. הסיבה להיווצרותם היא ירידת מפלס ים המלח, שמקורה בעיקר בהפחתת הזרימה בנהר הירדן, בין היתר בגלל סגירת סכר דגניה שמפחיתה באופן ניכר את כמות המים המגיעים לים המלח מנהר הירדן, אך גם בגידול ההתאיידות מאגן ים המלח, בעקבות פעילות מפעלי האשלג של ישראל ושל ירדן.

מקרי מוות בקרב הבולענים

ב-1 במרץ 2013 נהרג תושב פלורידה בן 37 כשבולען נפער בחדר השינה שלו. הבולען, בקוטר של שישה מטרים, "בלע" את מיטתו וככל הנראה נהרג מהנפילה. אחיו שניסה לחלצו כמעט ונפל לבור גם כן.

ב-3 במרץ 2013 כעבור יומיים של חיפושים, הופסקו החיפושים אחריו.