עבודה בספרות-הבלדה
מגישים:איתי בן עזרא, טום ולבר ועדן ספאמי
מהי בלדה?
הבלדה נוצרה בסקוטלנד במאה ה11 וה12.
בימי הביניים הטרובדים היו המשוררים והמלחינים.
הם הפיצו את הבלדה כך שכתבו סיפורים שונים עם לחן ומנגינה.
בבלדה מובעים ערכים כגון: אהבה, שנאה, גבורה, קנאה, מוות, הקרבה ונאמנות.
הטרובדורים אף שינו את העלילה לפי צרכיהם.
לכן ישנם כמה גרסאות לאותו בלדה.
אדורד, אדורד-קישור לבלדה.
הסבר על הבלדה אדורד, אדורד:
הבלדה מסופרת באמצעות דו-שיח בין אם לבנה, ששמו אדוארד. האם שואלת את בנה מדוע חרבו נוטפת דם ומדוע הוא עצוב כל כך. הבן בתגובה אומר לה שהוא הרג את הנץ שאותו גידל.
האם שמה לב שתשובתו של בנה היא שקר, ועונה: "מעולם לא היה דם הנץ כה אדום". לאחר מכן, הבן עובר לטענה אחרת, שלפיה הרג את הסוס שלו: "כי הכיתי סוסי האדמון-ושחום, ההדור והקל- ברגליו, הה!". האם מבינה שבנה עדיין לא דובר אמת, וטוענת שהדם שעל חרבו של אדוארד הוא לא מדמו של הסוס אלה אומרת שהסוס מת כיוון שהיה זקן. לאחר מכן, אדוארד מספר את התשובה האמיתית לשאלת אימו: "את אבישאהבתי קטלתי היום, אויה לי לעולמי עולמים, הה!".
לאחר שאלות אלו, מתחילה האם לשאול שאלות לגבי עתידו של בנה. תחילה היא שואלת כיצד יכפר על החטא הנורא שעשה: "ובמה תכפר עוונך הכבד". אדוארד אומר שיירד לים: "בסירה שמנגד הימה ארד". האם שואלת אותו מה יקרה לביתו ומגדליו, וכן מה לגבי עתיד האנשים המקורבים אליו, בני משפחתו: "ולבניך ולאשת-חיקך כדת, מה תצו כי תשוט אל לב ים, הה?". אדוארד אומר שיהיה עליהם להסתדר לבד, וכי הוא לעולם לא יראה אותם שוב: "העולם הוא גדול – לא יצאו לפשוט יד, כי פניהם לא אראה עד עולם, הה!". ולמעשה כאן מוכחת ההדרגתיות בבלדה כי בעצם הוא מוותר על עצמו ואז על רכושו ועל משפחתו ובסוף מקלל גם את אימו ככל שהוא מוותר יותר כך עצם הוויתור קשה יותר.
בסוף הבלדה, האם שואלת על עתידה: "ולאמך הורתך, זו אמך יקירה, מה בפיך, הגידה נא, בני הה?". לפתע, הבן מטיל על אימו קללת גיהנום: "קללת גיהנום לך בפי למארה כי לחשת המזימה על אזני, הה!"