שטחים פתוחים
בוריס סטולבה
תפיסת השטחים הפתוחים
כיצד נתפסים השטחים הפתוחים (והציבוריים) בעייני העיריות המבוססות יותר (לדוגמה: תל אביב) לעומת עיריות חלשות יותר (לדוגמה: דימונה)? מהו היחס עבור אותם שטחים פתוחים ומה הם השימושים העיקריים?
השערות
1. ניתן לשער שהיחס לשטחים הציבוריים ולשטחים הפתוחים בעיריות המבוססות יותר (על פי המדד הארצי) יהיה מפורט יותר ופחות גמיש עקב אוכלוסיות מבוססות וחזקות אשר לא יתנו שיפגעו בשטחים אלו.
2. השערה נוספת היא ששטחים בשתי העיריות יתפסו בצורה זהה יחסית ויעודם יהיה דומה – קרקעות עתודה עבור בנייה עתידית בלבד.
שיטות ושטח המחקר
שיטת המחקר וכלי המחקר:
שיטת המחקר שלי תהיה שיטה איכותנית אשר תתבסס על שאלות וראיון אשר יוגש לעובד בשתי עיריות נבחרות. לדעתי כלי זה יוכל לתת לי את התמונה הקרובה ביותר למציאות אשר נמצאת עמוק בתוך העיריות.
שטח המחקר:
המחקר יערך בשני מישורים – 1) שאלון אשר יוגש לעובד עירייה הקשור לתחום הקרקעות בעיר (שמאות מקרקעין, גנים ונוף וכו') 2) ראיון אשר יערך עם עובד עירייה באחת מן המחלקות הרלוונטיות.
ממצאים
על פי התוצאות שקיבלתי, בשתי העיריות ישנה חשיבות גבוהה מבחינת הטיפול של העירייה בשטחים הפתוחים. בשני המקרים השטחים הללו הינם שטחים ציבוריים לכל דבר (ולא פרטיים) אך בשני המקרים הם משמשים כעתודה לבנייה עתידית, בעיקר עבור דיור בר השגה. בעיריית הרצליה רוב השטחים נמצאים במרכז העיר לעומת השטחים הפתוחים בגבעתיים אשר נמצאים בשולי העיר. התקציב (בשתי העיריות) אשר ניתן עבור השטחים הפתוחים הינו גבוהה יחסית (מכלל תקציב העירייה) על מנת לשמור ולטפח את אותם השטחים.
דיון ומסקנות
לצערי לא הצלחתי למצוא עירייה "מוחלשת" מהפריפריה ונאלצתי להשוות בין עיריית הרצליה לבין עיריית גבעתיים. עיריית הרצליה (במקרה הזה) מייצגת את העירייה החזקה יותר ובעלת האמצעים לעומת עיריית גבעתיים אשר מוצגת כאן כעירייה "חלשה" יותר (לא מדובר בהמצאה, על פי סקר שערכתי עיריית גבעתיים נחשבת כאחת העיריות החלשות ביותר מבחינה כלכלית בגוש דן).
שתי ההשערות נראות נכונות בשלב זה. העיריות (גם החלשות וגם החזקות) נותנות יחס מועדף לשטחים הפתוחים ודואגות לטפח אותם עבור הציבור הרחב בשלב הראשוני וכאשר מגיע הזמן הן הופכות לאזור בנייה עבור דיור בר השגה. לא ניתן לומר בשלב זה שהעיריות המוחלשות אכן נותנו יחס/תקציב נמוך יותר (בהתאם לכסף הקיים) עבור השטחים הפתוחים.
ניתן להסיק שהעיריות (גם המוחלשות וגם החזקות) משקיעות את מיטב התקציבים עבור השטחים הפתוחים לא רק על מנת להטיב עם תושבי העיר אלא כהשקעה עתידית נכונה ומבטיחה על בנייני הדירות בהמשך.
סיכום
· מערך השטחים הפתוחים, כשלד של הרקמה העירונית, צריך להוות שיקול חשוב במהלך הכנת תכניות עירוניות.
· יש להבטיח כי השטחים הפתוחים יהוו מערכת תפקודית אחת ליצירת רציפות והמשכיות בין השטחים הפתוחים לסוגיהם, לחיבור אזורי המגורים והשטחים הפתוחים עם מוקדים מרכזיים ביישוב.
· תכנון השטחים הפתוחים צריך להתחשב בתנאים המקומיים, ולהישען על הערכים הטבעיים הקיימים במקום מתוך מטרה לשמר ולנצל את אותם ערכי טבע, נוף, היסטוריה ומורשת כחלק ממערך השטחים הפתוחים ביישוב.
· כדי לענות על מרב הייעודים של השטחים הציבוריים הפתוחים, חשוב לקיים מדרג של גנים ופארקים שעליהם חלות מכסות הקרקע לצורכי ציבור, ולהבחין בין הגנים והפארקים לשטחים פתוחים אחרים כמו חופים, ואדיות ושטחים טבעיים אחרים.
· תכנון השטחים הפתוחים, ובמיוחד מערך הגנים והפארקים, צריך להיות כזה שיענה לצרכים ולדרישות של האוכלוסייה הקיימת והעתידית באותו אזור.
· מגוון רחב של שטחים פתוחים בעיר מגדיל את העושר והאיכות של המרחב הציבורי. פינות טבע, חורשות וגנים, כיכרות ורחבות עירוניות, שדרות ומעברים - יוצרים יחד מרחב עירוני מעניין והטרוגני.
המלצות:
· חשוב להמשיך ולהשקיע בשטחים הפתוחים עבור הציבור הרחב בשלב הראשוני ולאחר מכן עבור דיור בר ההשגה.
· על העיריות להבין שמדובר בשטחים חשובים עבור שמירה על רמת חיים גבוהה של התושבים והבטחת המגורים והפיתוח האזורי.
· עיריות חייבות להמשיך ולהקצות את מיטב התקציבים עבור השטחים הציבוריים הפתוחים.