קיבוץ

מגישים: נועה שטרית וקורן עזריאל ט'7

הקמת הקיבוצים והאידיאולוגיה

את הקיבוץ הראשון ייסדו בני העלייה השנייה (1904-1914) שהיה אז נקרא "קבוצה" נקרא דגניה. הקיבוץ הוקם ב1909 וזכה לכינוי "אם הקבוצות". בעקבות העלייה השלישית (1919-1923) קמו שתי הקבוצות הגדולות הראשונות – עין חרוד ותל יוסף והוחל לכנותם "קיבוץ". האווירה בקיבוץ משפחתית ואינטימית, והיא מבוססת על עבודה חקלאית, שיתופית ושוויונית בכל תחומי בחיים. עקרון השוויון קובע שכל אדם תורם לקבוצה כפי שיכול אך מקבל לפי צרכיו.

משבר הקיבוצים ומצבם כיום

בתחילת שנות ה80, החל משבר כלכלי גדול בישראל שהשפיע על חלק גדול מהקיבוצים בישראל, הוא התאפיין בצבירת חובות גדולים וחוסר יכולת להחזירם. בנוסף לכך, חוו הקיבוצים גם משברים חברתיים ודמוגרפיים. ממשלת ישראל נרתמה לעזרתם של הקיבוצים ובשנים 1989 ו1996 נחתמו שני הסדרי חוב שנועדו לסייע בפתרון המשבר. מאז שנות ה90 החל בקיבוץ תהליך הפרטה, משמע, צמצום השיתוף בין חברי הקיבוץ בכדי להיחלץ מהמשבר. הקיבוץ כיום שונה מהקיבוץ בעבר ומידת השוויון והשיתוף הצטמצמה. רבים מהם הופכים ליישובים קהילתיים וחלקם עדיין נושאים את השם "קיבוץ".