השחר של גאיה\שגית אמת
מגישה: רומי לביא
קצת על הסופרת:
שגית אמת למדה פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. היא בוגרת בית הספר למשחק "בית צבי".
לאורך השנים השתתפה אמת בהצגות רבות, בהן: "שבועת האדרה", "החקירה", "יומולדת שמח" ב"תיאטרון צוותא", "רכבת ההצלה", "השחר של גאיה" ועוד...
ספרה "השחר של גאיה", ובו פרטים ביוגרפיים מתקופת נעוריה וממאבקה האישי במחלת הסרטן, זיכה אותה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער בשנת 2000 ובפרס לאה גולדברג ב-2001, ואף עובד למחזה, אותו ביים מישה לוריא בתיאטרון אורנה פורת בשנת 2002.
תקציר הספר:
גאיה תלמידת כיתה ז׳ מרמת גן,צריכה להתמודד עם המחלה הקשה שמסכנת את חייה.
במחלה היא צריכה לעבור הרבה מאוד טיפולים המקשים עליה.
הטיפולים גורמים לה להקאות ולנשירת שיער.
בנוסף למחלה גאיה מגלה את אהבתה הגדולה והסודית.
לראשונה כיתתה של גאיה פוגשת אותה עם פאה ולא עם שיערה האמיתי שנשר בעקבות טיפולים.
בליבה של גאיה פחדים רבים אבל יש גם תקווה אחת...
בסוף השנה גאיה תזכה להכיר את העולם ואת עצמה מזווית אחרת.
קצת על הדמות הראשית בסיפור:
גאיה בת 13 לומדת בכיתה ז' מרמת גן.
גאיה צריכה להתמודד עם מחלת הסרטן ולעבור כמה טיפולים ביום הגורמים לה להקאות רבות ולהיעדרות מבית הספר.
לגאיה קשה מאוד בבית הספר עם ההתמודדות שיש לה סרטן והיא באה עם פאות ולא עם שיערה האמיתי שנשר לה בעקבות טיפולים.
גאיה חווה את אהבתה הראשונה לשחר הלומד בשכבה שלה.
גאיה היא דמות מאוד חזקה מכיוון שהיא התמודדה עם מחלת הסרטן ובסוף השנה היא מנצחת את הסרטן.
חמש עובדות על מחלת הסרטן:
2. הסרטן יכול להיווצר כשהאדם נחשף לזיהום אוויר,עישון,קרינת השמש ודברים
שמזיקים לגוף ואז נוצר גידול.
3. ישנו גידול שהוא סרטני (ממאיר) וישנו גידול שאינו סרטני (שפיר).
4. אפשר להחלים ממחלת הסרטן בעזרת תרופות,טיפולים
וניתוחים שבהם מורידים את הגידול.
5. בטיפול כמותרפי נותנים לגוף תרופות חזקות שכדי להרוג את תאי הגידול
תרופות אלא תרופות מאוד חזקות היכולות לגרום לנשירת שיער ולהקאות אבל
כשמסיימים את הטיפולים השיער גודל בחזרה ומרגישים יותר טוב.
ראיון עם שגית:
שאלה 1: איך הייתה ההרגשה אחרי גילוי המחלה?
תשובה: ההרגשה הייתה מאוד מפחידה כי היא לא ידעה מה משמעות המחלה עצמה.
שאלה 2:לאחר בדיקות הרופא המקצועי, מה הייתה תשובתו על הגידול?
תשובה: שהגידול הוא ממאיר והיא צריכה לקבל טיפולים.
שאלה 3:לאחר בדיקות הרופא במקצועי לאן הוא הפנה אותך?
תשובה: הרופא הפנה אותה למחלקה שבה מתפלים במחלה.
שאלה 4:כשהיית ילדה איך הרגשת ביחס לעצמך כשראית את כל הילדים ממשיכים כרגיל (בית ספר, חוגים)
ומה את מרגישה וחושבת על זה היום?
תשובה: זה תמיד כאב לי לראות שהעולם ממשיך כרגיל בעוד אני מקיאה בבית, או נוסעת לבית חולים לקבל טיפול. יותר משהכאיב אני חושבת שזה הדהים אותי להבין שאנחנו (בני האדם) כל הזמן חיים ב"יקומים מקבילים". שכל אחד מאיתנו חי על איזה כוכב אחר לגמרי, ושהדבר הזה שקוראים לו "חיים" הוא חוויה שונה מאד מאדם לאדם.
זה גרם לי לחשוב ולהסתכל על פני האנשים הזרים החולפים מולי או נוסעים איתי באוטובוס ולדמיין איך נראים החיים שלהם. זה גרם לי להבין שכנראה לכל אדם יש עולם שלם שנסתר מהעין.
כמובן שלפעמים גם חשבתי ש"זה לא פייר", אבל האמת היא שלא הרבה התעסקתי בלרחם על עצמי. זאת היתה המציאות שלי והייתי זקוקה לכל הכוח שהיה בי כדי להתמודד איתה כמו שצריך. האמנתי שזה יעבור, ושעד שזה יקרה, אני צריכה לעבור את זה כמו "גדולה", שזאת המשימה שלי.
היום אני מסתכלת על הילדה שהייתי בהרבה הערכה וכבוד. אני גאה בה על היותה אמיצה כל כך ונחושה. אני באמת לא יודעת אם גם היום הייתי נוהגת כמוה, אבל אני מקווה שכן.
הילדה הזו שהייתי לימדה אותי שיעור חשוב באופטימיות, וכוח רצון ופרופורציות. מה חשוב בחיים. מה פחות.
שאלה 5: כשאמרו לך שאין לך סרטן איך הרגשת?
תשובה: ההרגשה הטובה שלה הגיע כשהשיער שלה צמח מכיוון שזה היה מה שהפריע לה במיוחד.
חוותי על הספר:
ומותח לדעת מה קורה בקשר שלה עם שחר.
ובסוף הסיפור שמח ומרגש לדעת שהיא מנצחת את הסרטן.
אני והמשפחה שלי חברים טובים של שגית ומשפחתה אבא שלי למד עם בעלה בבית הספר.