עבודה במקרא - דוד וגוליית

תומר הררי וגיא לופו

אמנות

דוד עם ראשו של גוליית הוא ציור שמן של האמן האיטלקי קאראווג'ו, שצויר בין השנים 1605-1610.

קרוואג'ו נתפס כמי שלכד ביצירתו את הדרמה שבסיפור דוד וגוליית ביעילות רבה יותר, כשבידו של דוד ראשו המתנדנד ונוטף הדם של גולית. על חרבו של דוד מופיע הכיתוב: H-AS OS, המשמש קיצור עבור משפט בלטינית שפירושו "ענווה הורגת גאווה".

בציור ניתן לראות שדוד נראה מוטרד. בהבעת פניו יש ערבוב של עצב וחמלה.

בחרנו בתמונה זו כי היא מציגה את התיאור המקראי בפירוט וכי לדעתנו היא יפה ומקורית.

הציור תואם את התיאור המקראי מכיוון שלפי הפסוק דוד ערף את ראשו של גוליית לאחר שהרג אותו. (וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ שמואל א פרק י"ז פסוק נ"א)

Big image
Big image

מקרא

מוסר ההשכל העולה מהקרב בין דוד וגולית הוא שלא תמיד החזק יותר או הגדול יותר מנצח ואין לזלזל ביריב. במקרה הזה גוליית היה עצום מימדים וחזק יותר לעומת דוד שהיה קטן וחמוש רק בקלע ולמרות זאת דוד ניצח בקרב זה.

על פי הסיפור המקראי, דוד אשר עדיין משמש בתור רועה צאן נשלח על ידי אביו לשדה הקרב על מנת להביא ציוד לאחיו הלוחמים. בהיותו במחנה שומע דוד את אשר אומר גלית, אך במקום להיבהל כיתר הלוחמים דוד מתרגז ומבקש להתנדב. שאול אוסר על דוד ללכת בשל פערי הכוחות העצומים בין השניים, אך דוד מספר לשאול על אריה ודוב שאותם הביס כשניסו לגנוב שה מהעדר, ומשכנע את שאול לשלוח אותו לקרב. דוד משוכנע שאלוהים יסייע בידו ויבטיח לו את הניצחון בקרב.

לאחר ששאול משתכנע כי ביכולת דוד לגבור על גלית, הוא נותן לו נשק ושריון, אך דוד שאינו חייל, לא מסוגל ללכת איתם, ויוצא לקראת גָּלְיָת עם מקל, קלע וחמש אבנים.

Big image
Big image

ספרות

השיר שמצאנו שתואם לסיפור המקראי הוא "וחרב אין ביד דוד". השיר מתאר את הקרב בין דוד לגוליית ואת הרקע של הדמויות.


וחרב אין ביד דוד
להקת פיקוד צפון
מילים: עממי
לחן: דרורה חבקין

ויחזק דוד מן הפלישתי
בקלע ובאבן
וחרב אין ביד דוד

ודוד הולך ושב לרעות את צאן אביו
גם את הארי ואת הדב היכה דוד.
וגלית גובהו שש אמות וזרת
ודוד נער אדמוני נעים יפה מראה.

ויחזק דוד מן הפלישתי...

ויקלל הפלישתי את דוד באלוהיו
נחושת על ראשו, ונחושת על רגליו
ודוד עם מקל וקלעו בידו
אבנים מהנחל לקח בידו.

ויחזק דוד מן הפלישתי...

אתה בא אלי בחרב ובחנית
ואני בא בשם אלוהים חיים
אתה בא אלי בחרב ובחנית
ואני בא בשם אלוהים.

ויחזק דוד מן הפלישתי...

וישלח דוד את ידו אל הכלי
ויקח משם אבן עין קלע
ויך את הפלישתי אל מצחו
וחרב אין ביד דוד.

וחרב אין ביד דוד פיקוד צפון
Big image
Big image

פיזיקה מתמטיקה

דוד היה קלע מיומן מכיוון שהשתמש בקלע כדי לשמור על צאן אביו.. הקלעים נשאו תיקי עור עם שני חבלים ארוכים מחוברים אליהם. הם היו מסובבים את הקלע במהירות של שש או שבע סיבובים לשנייה ולאחר מכן משחררים אחד מהחבלים והאבן נורתה קדימה במהירות של 35 מטר לשנייה. יתרה מכך, האבנים בעמק האלה היו מברניום גופריתי, כלומר יש להן צפיפות כפולה מאבנים רגילות ולכן שהאבן פגעה במצח גלית הוא נפל מכיוון שהנזק היה רב.

החוקים הפיזיקאלים שחלים ומחזקים את המתרחש בסיפור המקראי הם שני חוקי ניוטון הראשונים: החוק הראשון (כל גוף יתמיד במצבו, כל עוד אין כוחות חיצוניים), כלומר , האבן תשמור על מהירותה, שהיא 35 מטר לשנייה, עד לרגע הפגיעה במצח גלית. החוק השני (הכוח המופעל על גוף הוא מכפלת מסת הגוף בתאוצה שלו), כלומר, הכוח המופעל על אבן מעמק האלה גדול יותר על אבן שלא מעמק האלה, בתנאי שהנפח שלהן זהה, ולכן אבן מעמק האלה תעשה יותר נזק בפגיעה.

לדעתי, המרצה מעביר את ההסבר בצורה שיותר נוחה ומעניינת לנו באופן אישי, שבה ניתן גם להבין את ההסבר הפיזיקאלי לקרב שבין דוד וגלית. בנוסף, המסקנות שלו תואמות הן את הסיפור המקראי והן את ההסבר הפיזיקאלי ולכן הם הגיוניים.

אנו מקבלים את טענותיו של החוקר כי ההסבר שלו שווה ברמתו להבנה לחומר הנלמד בכיתה בשיעורי פיזיקה ולכן לפי הידע שלנו בחומר, הטענות שלו נכונות ולכן אנו מקבלים אותם.