תרבות הבדואים
מאת אריאל טאוב וזהר אפרתי
התגוררות הבדואים
בדואים מתגוררים במדבר מחופיו האטלנטיים של סהרה דרך המדבר המערבי חצי האי סיני והנגב ועד לחופו המזרחי של האי ערב.
מאכלי הבדואים
עצידה : דיסה
היטליה : אורז וחלב
פתת עדס : פתיתי פיתה בדואית מעורבבת במרק עדשים
פתת לבן : פתיתי פיתה מעורבבת בלבן חמוץ ומוספים חמאה טבעית
זלאביה : " דמוי פסטה
ג'רישה : פרורי החיטה מבשלים ומערבבים בפתיתי פיתה בדואית שנקראת " ח'ובז סאג'"
אמבסלה: רסק עגבניות אורגאני עם בצל מהול בפתיתי פיתה בדואית
טביח' ח'וביזה: בישול צמח בשם לחם ערבי או ח'וביזה עשיר בברזל וחלבון בריא לגוף ומטפל בבעיות במערכת העיכול .
שמות סוגי לחם : ח'ובוז סאג' "פיתה בדואית " , לבה -בצקת עווה שמכניסים מתחת לגחלים ולאחר מכן
מוציאים את הליבה ואוכלים מכינים את הליבה במסעות , או בשטחי מרעה .
לחם הסאג' מוכן ע"י חתיכת ברזל עגולה ומקובעת מהאמצע קוראים לה "סאג'" מתחתיה שמים עצים יבשים ומדליקים אש והאישה הבדואית מתחילה לאפות לאחר שחתיכת הברזל מתחממת .
סוג אחר של לחם קוראים לו גורס- דומה לליבה באופן ההכנה.
ח'ובז וסוכר: מין לפה מרוח בתוכה שמן זיית ועליו מפזרים סוכר אוכלים אותה יחד עם כוס תה
היטליה : אורז וחלב
פתת עדס : פתיתי פיתה בדואית מעורבבת במרק עדשים
פתת לבן : פתיתי פיתה מעורבבת בלבן חמוץ ומוספים חמאה טבעית
זלאביה : " דמוי פסטה
ג'רישה : פרורי החיטה מבשלים ומערבבים בפתיתי פיתה בדואית שנקראת " ח'ובז סאג'"
אמבסלה: רסק עגבניות אורגאני עם בצל מהול בפתיתי פיתה בדואית
טביח' ח'וביזה: בישול צמח בשם לחם ערבי או ח'וביזה עשיר בברזל וחלבון בריא לגוף ומטפל בבעיות במערכת העיכול .
שמות סוגי לחם : ח'ובוז סאג' "פיתה בדואית " , לבה -בצקת עווה שמכניסים מתחת לגחלים ולאחר מכן
מוציאים את הליבה ואוכלים מכינים את הליבה במסעות , או בשטחי מרעה .
לחם הסאג' מוכן ע"י חתיכת ברזל עגולה ומקובעת מהאמצע קוראים לה "סאג'" מתחתיה שמים עצים יבשים ומדליקים אש והאישה הבדואית מתחילה לאפות לאחר שחתיכת הברזל מתחממת .
סוג אחר של לחם קוראים לו גורס- דומה לליבה באופן ההכנה.
ח'ובז וסוכר: מין לפה מרוח בתוכה שמן זיית ועליו מפזרים סוכר אוכלים אותה יחד עם כוס תה
ֱֱֱ
תלבושת הבדואים
הגבר הבדואי אהב להיות לבוש טוב ע"מ לענות על בקשות החברה וגם לקבל ממנה תמיכה וכבוד לכן רוב הבוגרים בחברה הקפידו להראות יפה מבחינת הליבוש ע"מ לזכות באהדת הקהילה וגם אולי בשידוך טוב . צורת הלבוש שונה מגיל לגיל למשל הנער הבדואי שנקרא "עייל " פירושו נער או ילד הליבוש שלו שונה מליבוש הגבר ,לבוש הנער עשוי מג'לביה ועליה סלטה"מעיל , עשוי מעור או בד ובטנתו עשויה מצמר כבשים. בגיל ההתבגרות ההורים מנסים להרגיל אותו לליבוש המסורתי עד שהצעיר יתרגל אליו .לבוש הגבר הבדואי : מחולק לשלשה חלקים והם- כסוי ראש שנקרא בעברית "כאפיה" בערבית מנדיל ומריר .
החלק העליון הבדואי לובש את הכיבר" עשוי מבד , בעברית דומה לחלוק, מעל הכבר הבדואי לובש סאקה "מעיל בד רגיל ומתחת לכבר לובש סרואל "מכנסיים רחב " עשוי מבד לבן ולפעמים לובש מתחת לכבר גופיה או חולצה הלבוש המסורתי מלווה את הבוגר הבדואי כל עונות השנה אפילו בחום הקיץ
הלוהט מקפיד הבדואי להשאר בלבוש הכבד , ע"מ לשמור על קרירות בחום ,הבדואי הקפיד לשמור על צורת הלבוש כך הוא הפך לחסין מחום קרני השמש ,ושמר תמיד על טמפרטורת גופו הרגילה, דרך הלבוש התגונן מפני התיבשות , ומחלות עור שונות כתוצאה מחום קרני השמש . הבדואי מכין את בגדיו המסורתיים אצל חייט פלאח שחי בעיר הקרובה.ותמיד התחרו בלבושם העשוי מבד איכותי שמקורו מאנגליה "קמאש אנגליזי" .מעל הלבוש הבדואי מציב חגורה "קשאט" שמחובר אליו נשקו המסורתי שנקרא " שבריה"
לבוש האישה שונה מליבוש הגבר, האישה הבדואית היא שמכינה את שמלתה "ת'וב" בעצמה דרך ריקמה יפה שרוקמת דרך המחט והחוט את יצורתיה המדהימות "קרא מאמר על הרקמה" הלבוש המסורתי של האישה מחולק , לארבעה חלקים והם- כסוי ראש נקרא "שאש " חתיכת בד לבן בגודל מתר רוחב ומתר אורך ,מתחת לשאש אוספת את שערה במטפחת"שאשיה" לבנה או צבע אחר מעל לשאש שמה אלגונעה"גלימה" לבוש עליון האישה לובשת את לבושה המסורתי שנקרא ת'וב שכולו מקושט ברקמה מרהיבה מתחת לת'וב היא מקפידה ללבוש מין שמלה דקה, ע"מ שתפריד בין הת'וב לגוף ,מאחר והת'וב עשוי מבד שחור דבר, שגורם לעלית חום הגוף בימי הקיץ לכן האישה הבדואית מצאה פתרון להגן על גופה מפני החום והקור מעל לת'וב באיזור המותניים שמה חגורה בשם סאפייה החגורה עשויה מבד רגיל צבעי הסאפיה סגול ורוד עם פס כחול כהה . הנערות הבדואיות לובשות את הלבוש המסורתי מין ת'וב פשוט שאין עליו ריקמה מלאה . חשוב לציין שהלבוש אצל הנשים הבדואיות שונה מאשה לאישה הן מבחינת הגיל ועד לחיי רווקות וחיי נישואין .
החלק העליון הבדואי לובש את הכיבר" עשוי מבד , בעברית דומה לחלוק, מעל הכבר הבדואי לובש סאקה "מעיל בד רגיל ומתחת לכבר לובש סרואל "מכנסיים רחב " עשוי מבד לבן ולפעמים לובש מתחת לכבר גופיה או חולצה הלבוש המסורתי מלווה את הבוגר הבדואי כל עונות השנה אפילו בחום הקיץ
הלוהט מקפיד הבדואי להשאר בלבוש הכבד , ע"מ לשמור על קרירות בחום ,הבדואי הקפיד לשמור על צורת הלבוש כך הוא הפך לחסין מחום קרני השמש ,ושמר תמיד על טמפרטורת גופו הרגילה, דרך הלבוש התגונן מפני התיבשות , ומחלות עור שונות כתוצאה מחום קרני השמש . הבדואי מכין את בגדיו המסורתיים אצל חייט פלאח שחי בעיר הקרובה.ותמיד התחרו בלבושם העשוי מבד איכותי שמקורו מאנגליה "קמאש אנגליזי" .מעל הלבוש הבדואי מציב חגורה "קשאט" שמחובר אליו נשקו המסורתי שנקרא " שבריה"
לבוש האישה שונה מליבוש הגבר, האישה הבדואית היא שמכינה את שמלתה "ת'וב" בעצמה דרך ריקמה יפה שרוקמת דרך המחט והחוט את יצורתיה המדהימות "קרא מאמר על הרקמה" הלבוש המסורתי של האישה מחולק , לארבעה חלקים והם- כסוי ראש נקרא "שאש " חתיכת בד לבן בגודל מתר רוחב ומתר אורך ,מתחת לשאש אוספת את שערה במטפחת"שאשיה" לבנה או צבע אחר מעל לשאש שמה אלגונעה"גלימה" לבוש עליון האישה לובשת את לבושה המסורתי שנקרא ת'וב שכולו מקושט ברקמה מרהיבה מתחת לת'וב היא מקפידה ללבוש מין שמלה דקה, ע"מ שתפריד בין הת'וב לגוף ,מאחר והת'וב עשוי מבד שחור דבר, שגורם לעלית חום הגוף בימי הקיץ לכן האישה הבדואית מצאה פתרון להגן על גופה מפני החום והקור מעל לת'וב באיזור המותניים שמה חגורה בשם סאפייה החגורה עשויה מבד רגיל צבעי הסאפיה סגול ורוד עם פס כחול כהה . הנערות הבדואיות לובשות את הלבוש המסורתי מין ת'וב פשוט שאין עליו ריקמה מלאה . חשוב לציין שהלבוש אצל הנשים הבדואיות שונה מאשה לאישה הן מבחינת הגיל ועד לחיי רווקות וחיי נישואין .
ריקוד בדואי מסורתי דחייה