מפעלי ים המלח
יניב זהר ט-6
תולדות המפעל
מפעלי ים המלח היא חברה העוסקת בהפקת מחצבים באזור ים המלח. החברה נוסדה על ידי מדינת ישראל בשנת 1952 והיא הפיקה בעיקר אשלג,ברום ותרכובת ברום. חברה זו היא אחת מיצרני האשלג והברום הגדולים בעולם.
הקשיים בהקמת המפעל
במלחמת העצמאות נותק המפעל ממרכז הארץ לאחר שעובדיו היהודים של המפעל בצפון ים המלח נטשו אותו והוא נהרס על ידי ערבים.
עם קום המדינה החליטה ממשלת ישראל החדשה לבחון מחדש את פעילות ייצור האשלג, בין השאר עקב המעורבות הבריטית. ב-1952 הוחלט להקים את מפעלי ים המלח, והחברה החלה את פעילותה ברכישת הציוד של חברת האשלג שהפסיקה את פעילותה עקב אי עמידה בתנאים שהציבה הממשלה. בו בזמן הושלם הכביש המחבר את המפעל בסדום אל באר שבע . במשך מספר שנים צבר המפעל חובות כבדים שכוסו בידי משרד הפיתוח. ב-1952, מונה מרדכי מקלף למנכ"ל המפעל. שר הפיתוח מרדכי בן טוב מינה ועדת חקירה, בראשות פרופ' היימן מהטכניון לחקור את התנהלות המפעל ולהמליץ על המלצות לשיפור המצב. מקלף הפסיק העסקתם של האסירים, הזמין בעלי מקצועות להשתלב בעבודות המפעל, דאג להסעות עובדים מערי הסביבה ודאג לשיפור תנאי העובדים. בשנת 1960 אישר מבקר המדינה שהמצב במפעלי ים המלח השתפר.
בשנת 1960 החלה הממשלה בחיפוש שותף למפעלים לצורך מימון הרחבתם, והקמת מפעלים לייצור מגנזיט, מלח שולחן ואשלג גבישי. ב-1961 הוסדר חוק שבמסגרתו קיבלה החברה מהמדינה זיכיון בלעדי להפקת מחצבים בים המלח ושימוש בשטחי עזר בהיקף של כ-600 קמ"ר מאזור סדום ועד לאזור מצדה. זיכיון זה הוארך עד לשנת 2030. החברה הנפיקה מניות לציבור בשנת 1961. ב-1968 הוקמה החברה הממשלתית כיל שאיגדה מספר מפעלי תעשיות כימיות בישראל ובהם מפעלי ים המלח וכימיקלים ופוספטים, ומפעלי חיפה כימיקלים וערד כימיקלים שהיו אז בהקמה. ב-1992 הנפיקה המדינה את מניות כיל. לאחר מספר שנים רכשה כיל מהציבור את מניות מפעלי ים המלח ומחקה אותן מהמסחר בבורסה. בכך הפכו מפעלי ים המלח לחברה פרטית. וב-1997 מכרה המדינה את השליטה בכיל לחברה לישראל, שהייתה אז בשליטת איש העסקים שאול אייזנברג. בשנת 1987 הקימה החברה מסוע באורך של יותר מעשרה קילומטרים, שהוביל את התוצרים מים המלח לכיוון תחנת רכבת המשא במישור רותם, הסמוך לדימונה. ב-1994 הוקמה תחנת כוח פרטית לשימוש המפעלים. ב- 2001 הופרד תחום השיווק של החברה ואוחד עם תחום השיווק של חברת רותם אמפרט העוסקת במחצבי הפוספטים לשם יצירת חברת "כיל דשנים".
יתרונות ים המלח על פני ימות אחרות
מפעלי ים המלח ממוקמים סמוך לחופו הדרום-מערבי של ים המלח. ריכוז המלחים בים המלח גבוה בערך פי עשרה מריכוזם באוקיינוסים אחרים. במפעלי ים המלח מנצלים את המלחים המומסים במי הים, ומפיקים מהם כיום בעיקר :אשלג, ברום ומגנזיום.
לים המלח שני יתרונות טבעיים המסייעים בתהליך ההפקה:
1. מי ים המלח הם תמיסה מוכנה. כלומר, הם מים המכילים בתוכם מלחים מומסים. קל יותר להפיק מלחים מתמיסה כזו מאשר לכרות אותם ממעמקי האדמה - דבר שנאלצים לעשות במרבית המפעלים בעולם, בהשקעה כספית גבוהה יחסית.
2. לצורך הפקת המלחים מים המלח ניתן לנצל את אנרגיית השמש. כיצד? תנאי האקלים באזור ים המלח גורמים להתאדות רבה של מי הימה, ולשקיעה והתגבשות של מלחים. לכן, בשלב הראשוני של הפרדת המלחים מהמים אין צורך להשקיע אנרגיה; די לשם כך באנרגיית השמש, הנמצאת באזור בשפע.
קשיים שהתפתחו לאחר הקמת המפעל
הירידה של מפלס המים
ניצול אוצרות ים המלח מחייב התמודדות עם תנאים משתנים, כמו ירידת מפלס מי האגם. בעבר היה מפלס ים המלח גבוה ממפלס בריכות האידוי, ומימיו הוזרמו אל הבריכות בלי הפעלת מערכת משאבות, המחייבת מקור אנרגיה. כיום, עקב ניצול מי הכנרת והירדן, ירד מפלס המים בצפון האגם, והוא נמוך יותר ממפלס מי הבריכות המלאכותיות שבאגן הדרומי. לכן היה צורך להקים תחנת שאיבה ולהשקיע אנרגיה רבה בהזרמת מים מהחלק הצפוני של האגן לבריכות שבדרומו
הצטברות מלח
בבריכות האידוי מתגבשים מלחים בצורת פטריות . פטריות אלה פוגעות בתהליך הפקת האשלג ומחייבות מאמץ מתמיד להרוס אותן. בעיה נוספת היא שקיעת מלחים בעלי ערך כלכלי נמוך. החומר השוקע גורם להגבהת קרקעית הימה ב- 20 ס"מ לשנה ובמשך השנים עלול המלח המצטבר לסתום את הבריכות. כדי למנוע זאת, יש לדאוג לסילוק משקעי המלח. כיוון שכריית המלח מחייבת השקעה כספית גבוהה, פתרו זאת, באופן זמני, על ידי הגבהת דפנות הבריכות.קרבת מפעלי ים המלח למוקדי תיירות בים המלח מעוררת לעתים בעיות. לדוגמה, העלייה המתמדת במפלס המים של בריכות האידוי - כתוצאה משקיעת המלחים - מסכנת את יסודות בתי המלון באזור. כדי להתגבר על הבעיה, יש למנוע את מעבר המים הגבוהים מבריכות האידוי אל אזור המים הנמוכים יותר, הנמצא בקרבת בתי המלון. לשם כך נאלצים לבנות סכרים בעלות כספית גבוהה. עם זאת, יש לזכור שבעקבות ירידת מפלס ים המלח, הפך אזור בתי המלון לקרקע יבשה, ואלמלא בריכות האידוי, לא היו כלל מי ים לרחוץ בהם.
מידע נוסף
בחירת המיקום- המיקום נבחר לפי ריכוז המלח הגבוה שנמצא בים
יתרונות וחסרונות של המיקום-היתרונות שלו הם שמכיוון שחם שם אז הימה מתאדת מהר וככה יותר קל להפיק את המלחים והחסרונות הם העבודה היא רק לאנשים שגרים בסביבת ים המלח